נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך להכתיב מדיניות נוקשה נגד זרים, כשהלילה (בין רביעי לחמישי) חתם על שני צווים - איסור כניסה לארה"ב מ-12 מדינות, בהן איראן ותימן, והטלת הגבלות על ויזות לסטודנטים זרים באוניברסיטת הרווארד.
הצהרת טראמפ על הצווים נגד ההגירה
(מתוך Truth Social)
ההכרזה הנשיאותית הראשונה, תחת הכותרת "הגבלת כניסת זרים לשם הגנה על ארה"ב מפני טרוריסטים זרים ואיומי ביטחון לאומי וציבורי אחרים", תיכנס לתוקף ב-9 ביוני. היא כוללת איסור מלא על כניסת אזרחים מאפגניסטן, מיאנמר, צ'אד, קונגו, גינאה המשוונית, אריתריאה, האיטי, איראן, לוב, סומליה, סודן ותימן. בנוסף, הוטלו מגבלות חלקיות על אזרחי שבע מדינות נוספות: בורונדי, קובה, לאוס, סיירה לאון, טוגו, טורקמניסטן וונצואלה.
בנימוקים להחלטה נכתב כי מדינות אלו לוקות ב"ליקויים חמורים במערכות זיהוי ובדיקת רקע, חלקן מסרבות לקבל חזרה אזרחים שהורחקו מהמדינה, אחרות סובלות מנוכחות של קבוצות טרור או מאחוזי שהיית יתר מופרזים של בעלי ויזות". חלק מהמדינות, נטען, מהוות "כר פורה לפעילות עוינת נגד אזרחי ארה"ב, מוסדותיה וערכיה", וחלקן גם "ניצלו את מדיניות ההגירה של ארה"ב לאורך השנים באופן שפוגע בביטחון הלאומי".
ההכרזה קובעת במפורש כי מטרתה לעודד שיתוף פעולה בינלאומי בשיתוף מידע, להרתיע ניסיונות כניסה של בעלי כוונות עוינות, ולהגביר את יכולת האכיפה והסינון הביטחוני של רשויות ההגירה. בין החריגים: מחזיקי גרין קארד, בעלי ויזה דיפלומטית, פליטים שכבר אושרו, וכן מבקשי מקלט מטעמים דתיים מאיראן.
בסרטון שהעלה לרשת החברתית שלו Truth Social הזכיר טראמפ את פיגוע בקבוקי התבערה נגד משתתפי הפגנה למען החטופים בעיר בולדר שבקולורדו, שבו נפגעו 12 בני אדם - כולל ניצולת שואה בת 88. המחבל המואשם הוא אזרח מצרים בן 45, מוחמד סברי סולימאן, אולם מצרים לא נכללת ברשימת המדינות האסורות.
"המתקפה הטרוריסטית האחרונה בבולדר, קולורדו, הדגישה את הסכנות הקיצוניות המופנות כלפי מדינתנו על-ידי כניסתם של אזרחים זרים שלא נבדקו כראוי, וכן אלה שבאים לכאן זמנית ומאריכים את שהותם מעבר לוויזה. אנחנו לא רוצים אותם", אמר טראמפ.
5 צפייה בגלריה
המחבל המצרי מוחמד סברי סולימאן. טראמפ הזכיר את הפיגוע בקולורדו - אבל מצרים לא ברשימה
(צילום: Boulder Police Department/Handout via REUTERS)
טראמפ, נזכיר, חתם כבר בתחילת כהונתו הראשונה, ב-2017, על צו דומה שאסר על כניסת אזרחים משבע מדינות מוסלמיות (עיראק, איראן, סוריה, סודן, לוב, סומליה ותימן). אותו איסור, שזכה לכינוי "צו המוסלמים", עורר סערה גדולה בארה"ב, עם הפגנות זעם מצד מתנגדיו של טראמפ וקרב משפטי - שהסתיים בניצחון עבור טראמפ, כשבית המשפט העליון קבע כי הסמכות הסופית על ניהול ההגירה נתונה בידי הנשיא. הנשיא לשעבר ג'ו ביידן ביטל את הצו מיד עם כניסתו לבית הלבן ב-2021, וכבר חודשים הייתה ציפייה שטראמפ יטיל מחדש איסור דומה בכהונתו השנייה.
הרווארד שוב על הכוונת
בצו חריג נוסף שעליו חתם הלילה טראמפ, הוא הורה על השעיית רישום או קבלת סטודנטים זרים להרווארד, בטענה שהאוניברסיטה "מסכנת את ביטחון המדינה" ו"מסרבת לשתף פעולה עם הרשויות הפדרליות". לפי נוסח הצו, הוא נכנס לתוקף מיידית ותקף למשך חצי שנה.
למרות שבית המשפט הפדרלי בבוסטון חסם ניסיון קודם של הממשל להגביל את הרישום של סטודנטים זרים בהרווארד, הצו החדש של טראמפ נשען על סמכות נשיאותית שונה ואינו כפוף לצו המניעה. לפיכך הוא נכנס לתוקף ומיושם, ומונע הלכה למעשה כניסה של סטודנטים זרים חדשים לאוניברסיטה – אלא אם יוכרז אחרת על-ידי בית משפט פדרלי או בית המשפט העליון.
הצו קובע כי סטודנטים זרים, בכללם גם ישראלים, המבקשים להגיע לארה"ב ללימודים באוניברסיטה או להשתתפות בתוכניות חילופי סטודנטים - לא יורשו להיכנס למעט במקרים חריגים של "אינטרס לאומי".
לפי הצו, הרווארד כשלה בשיתוף פעולה עם מחלקת ביטחון המולדת, וסירבה להעביר מידע שנדרש על עבירות פליליות, אלימות, איומים או פגיעה בזכויות שבוצעו לכאורה על-ידי סטודנטים זרים. "האוניברסיטה העבירה מידע חסר ומצומצם על שלושה מקרים בלבד - באופן שמנע את האפשרות לבחון נקיטת צעדים פדרליים", נכתב. עוד נטען כי שיעור העבירות הפליליות והאלימות בקמפוס עלה באופן חד בשנים האחרונות, וכי הרווארד נמנעה מלנקוט הליכים משמעתיים תקפים.
5 צפייה בגלריה
סטודנטים פרו-פלסטינים בטקס סיום בהרווארד
(צילום: Charles Krupa / Copyright 2025 The Associated Press)
בצו לא נזכרת ישראל או אנטישמיות במפורש, אך מצוין כי "הרווארד ממשיכה לשלול מאמריקנים חרוצים הזדמנויות שוות. במקום אותם אמריקנים, הרווארד מקבלת סטודנטים ממדינות שאינן שוויוניות, לרבות כאלה השואפות להשמדת ארה"ב ובעלות בריתה – או להכחדת עמים שלמים". טראמפ טען גם כי "אין זה ראוי להמשיך ולצמצם את מקומם של אזרחים אמריקנים על-ידי גידול מופרז של סטודנטים זרים".
המסמך תוקף בחריפות את האוניברסיטה גם על רקע קשריה הכספיים עם ממשלות זרות. לפי הצו, הרווארד קיבלה יותר ממיליארד דולר ממקורות זרים בעשור האחרון - מתוכם יותר מ-150 מיליון מסין בלבד. נטען כי במסגרת שיתופי פעולה שאינם שקופים, "אימנה אנשי מיליציה הקשורים למפלגה הקומוניסטית הסינית", לפי ועדת החקירה של הקונגרס בנושא סין. במקביל, נכתב כי חוקרים מהרווארד שיתפו פעולה עם גורמים סינים בנושאים מדעיים בעלי פוטנציאל לשימושים צבאיים.
הצו נשען על סעיפים בחוק ההגירה, ומסמיך את מזכיר המדינה מרקו רוביו ומשרד ביטחון המולדת לבחון גם את האפשרות לבטל רטרואקטיבית ויזות של סטודנטים שכבר לומדים בהרווארד.
עוד לפני פרסום הצו, הגישה הרווארד עתירה לבית המשפט הפדרלי במסצ'וסטס, בטענה כי מדובר בפגיעה חמורה בזכויות חוקתיות ובמהלך שמבוסס על שיקולים פוליטיים. השופטת אליסון בורוז קיבלה את עמדת האוניברסיטה, והוציאה צו מניעה המונע מהממשל ליישם את ההוראות – לפחות עד להכרעה סופית. לדבריה, הצו עלול להסב "נזק חמור ובלתי הפיך" להרווארד ולסטודנטים הזרים, ולפגוע בחופש הביטוי ובהליך ההוגן.
האוניברסיטה המשיכה לרשום סטודנטים בינלאומיים כרגיל, אך כעת הצו החדש דוחה למעשה את צו המניעה ועוצר כניסת סטודנטים בינלאומיים, כאמור באמצעות פעולה נשיאותית. המאבק המשפטי צפוי להגיע לערכאות גבוהות יותר.
בתוך כך, ממשל טראמפ הגביר את הלחץ על אוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, כשהודיע כי היא אינה עומדת עוד בתנאים הנדרשים להסמכה אקדמית, בשל "אדישות מכוונת" להטרדות אנטישמיות בקמפוס מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. משרד החינוך האמריקני הודיע לגוף ההסמכה של האוניברסיטאות, Commission on Higher Education, כי קולומביה מפירה את החוק הפדרלי למניעת אפליה, ובכך אינה עומדת בסטנדרטים הנדרשים להסמכה.
השלכות שלילת ההסמכה יכולות להיות חמורות: אובדן זכאות למלגות והלוואות פדרליות לסטודנטים, פגיעה בהכרה בתארים האקדמיים ונזק למוניטין של המוסד. קולומביה כבר איבדה מוקדם יותר השנה מימון פדרלי בסך 400 מיליון דולר, בעקבות דרישות הממשל לשינויים במדיניות המשמעת והניהול של האוניברסיטה.
האוניברסיטה מסרה בתגובה כי היא מודעת לדאגות שהועלו, ופועלת בשיתוף עם גוף ההסמכה והממשל כדי לטפל בנושא. "קולומביה מחויבת למאבק באנטישמיות בקמפוס", נכתב בהודעה, "ואנחנו נוקטים צעדים ממשיים כדי לשפר את הכלים המשמעתיים ולחדד את מדיניות המחאה במתחם האקדמי".
"האירוניה קפצה מהחלון"
כמו מרבית הסטודנטים הישראלים בהרווארד, עמרי עטר, סטודנט בתוכנית המנהלים בבית הספר לממשל קנדי, הופתע מהמהלך של הנשיא. "האירוניה קפצה מהחלון - בשם המלחמה באנטישמיות, סטודנטים ישראלים ויהודים נפגעים", אמר ל-ynet.
לדבריו, ההתפתחויות האחרונות טרפו שוב את הקלפים. "צו עיכוב הביצוע שהוצא לפני כשבועיים אֶפְשָׁר לנו לנשום לרגע, אבל כעת חזרנו לאי-ודאות מוחלטת. רק לפני ימים ספורים נערכו טקסי הסיום, וסטודנטים בינלאומיים - ובהם אני - עדיין שוהים בארה"ב על ויזות סטודנט. התחושה היא שחזרנו לנקודת ההתחלה, והחששות שהתעוררו בתחילת הפרשה הופכים שוב לאיום ממשי".
5 צפייה בגלריה
"אסור לנו לאפשר לפוליטיקה להוביל לצנזורה". טקס הסיום בהרווארד
(צילום: Libby O'Neill / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
עטר סיפר כי חווה תחושות מעורבות: "אני מוצא את עצמי בעמדה כפולה. מצד אחד, מודאג עמוקות מההתערבות הפוליטית הגסה של ממשל טראמפ בסוגיה שכבר מריחה כמלחמה אישית וממוקדת בהרווארד עצמה. מצד שני, איני יכול להתעלם מהעיוורון המוסדי ומעין-צביעות שאופפת אותנו בהרווארד בכל הנוגע לאנטישמיות".
לדבריו, ההתמודדות של האוניברסיטה עם התופעה לוקה בחסר: "הרווארד מתהדרת במחויבות לשוויון, צדק ופלורליזם, אך במבחן המציאות - אי-אפשר להמשיך להתעלם מכך שקולם של יהודים וישראלים נדחק החוצה. החיבור המלאכותי שמנסים ליצור כאן בין אנטישמיות לבין סוגי שנאה אחרים, כמו איסלאמופוביה, הוא לא רק שגוי מוסרית, אלא גם מונע מהרווארד להתמודד באמת עם השנאה הספציפית כלפי יהודים.
"התחושה הרווחת היא שלא מדובר בטעות נקודתית אלא בעצימת עיניים לרווחה", הוסיף. "המענים, אם קיימים בכלל - מרגישים כמו מעט מדי, מאוחר מדי".
ולמרות הביקורת, עטר מדגיש כי אין בכוונתו לקפל את חפציו כל כך מהר: "אני מאמין שחובה להיאבק על מוסדות עילית כמו הרווארד. לא בגלל שהם מושלמים, אלא כי הם שווים תיקון. אסור לנו לאפשר לפוליטיקה להוביל לצנזורה, לאיים או לקבוע מה מותר לחשוב, באקדמיה ומחוצה לה. באותה נשימה, גם אסור לנו להפסיק לדרוש מהרווארד להתעורר, להקשיב ולהתמודד באמת עם השנאה שמתרחשת בין כתליה - גם כשזה לא נוח פוליטית. אולי, במיוחד כשזה לא נוח פוליטית. דווקא עכשיו, חשוב שלא נוותר – לא על האקדמיה ולא על הקול שלנו בתוכה".
