בתדרוך עיתונאים יוצא דופן בחדר הסגלגל, איל ההון אילון מאסק, שעומד בראש "המשרד ליעילות ממשלתית" (DOGE), הודה כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שגה כשאמר כי מחלקתו מנעה העברה של "50 מיליון דולרים לקונדומים ברצועת עזה" - ככל הנראה עקב בלבול בין הרצועה לבין מחוז עזה במדינת מוזמביק, לשם הועברו אמצעי המניעה כחלק מהמאבק בנגיף ה-HIV.
מאסק הפך לגורם הראשון בממשל טראמפ שהודה בטעות בסוגיה, וציין: "אנחנו נעשה טעויות, אבל נפעל במהירות כדי לתקן כל שגיאה". במקביל אמר מאסק כי "אני לא בטוח שאנחנו צריכים לשלוח לאף מקום קונדומים ב-50 מיליון דולר".
מאסק: "טעינו עם ה'קונדומים לעזה' - אבל למה לעשות דבר כזה בכל מקרה?"
(צילום: Reuters)
היזם המיליארדר אמר את הדברים במסיבת עיתונאים מאולתרת בבית הלבן, שאליה הוזמן ברגע האחרון על-ידי הנשיא טראמפ. מאסק, שנוהג לפרסם מדי יום ברשת X שבבעלותו עשרות פוסטים הנוגעים לעבודתו בממשל, שחלקם הומוריסטיים וחלקם רציניים, נדרש לסוגיית האמון בדבריו, ואמר בעוד בנו הקטן יושב על כתפיו כי "אם הקונדומים הלכו למוזמביק במקום לעזה אז בסדר, זה לא כל כך נורא, אבל עדיין, למה אנחנו עושים את זה? אני לא בטוח שזה משהו שהעם האמריקני ישמח לגביו. זה מספר עצום של קונדומים".
המבוכה הגיעה לשיאה לאחר שבועות של הצהרות נחרצות מצד דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, שטענה בתדרוך הראשון שלה כי המחלקה בראשות מאסק, זיהתה "בזבוז משווע של כספי ציבור" בהעברת 50 מיליון הדולרים לקונדומים לעזה. הנשיא טראמפ מיהר להדהד את הדברים ואמר כי "הפכו קונדומים לפצצות", בהתייחסות יצירתית במיוחד שלא הותירה מקום לספק לגבי עמדתו.
עם זאת, בדיקות שערכו גופי תקשורת בארה"ב ובעולם לא תמכו בגרסה הזו. כלי התקשורת המובילים בעולם, בהם רויטרס, CNN, ניו יורק טיימס וה"טיימס" הבריטי, לא מצאו שום עדות להעברת כספים לעזה עבור אמצעי מניעה, ועם הזמן התברר כי הסכום הועבר בכלל למחוז עזה במוזמביק, כחלק ממאמץ בינלאומי למאבק ב-HIV. דנה סטרול, לשעבר עוזרת שר ההגנה לענייני המזרח התיכון, ציינה כי הדו"ח מאפריל 2024 הראה שהמימון כלל אמצעי מניעה בארבעה אזורים, אך עיקר התקציב יועד לאפריקה, ובפרט למוזמביק.
השגיאה המביכה התרחשה לאחר תחילת פעילות מחלקת היעילות הממשלתית לסגירה בפועל של סוכנות הסיוע האמריקנית USAID, שתוארה על-ידי הממשל החדש כבזבזנית וכ"מעוז של ליברלים קיצוניים". מבדיקת ynet עלה שבאוקטובר 2024 הוקצו כ-45 מיליון דולרים לקרן האוכלוסין של האו"ם (UNFPA), עבור מימון תוכניות בריאות מינית ורבייה בקרב פליטים בעזה, כולל חלוקת אמצעי מניעה. עם זאת, אין ראיות לכך שכל הסכום הוקצה למטרה זו בלבד, ומומחים בתחום סבורים שהטענה כי מדובר בקונדומים בלבד היא "תמוהה" במקרה הטוב.
"תמונה מורכבת": סערת USAID
במקביל, גם המתנגדים למהלך של מאסק לפירוק USAID אומרים כי הסוכנות יכולה להתנהל בצורה שקופה ויעילה יותר. מאז שנת 1993 הסוכנות הקצתה יותר מ-6 מיליארד דולרים לטובת סיוע לפלסטינים בגדה המערבית ובעזה. חלק מהם הוקצו לארגונים ישראליים עבור פרויקטים לטובת בריאות, חינוך ופיתוח כלכלי באזור - למשל תוכניות בבתי החולים שיבא, הדסה ושערי צדק שקידמו שירותים רפואיים ליהודים וערבים או למועדון הכדורגל הפועל קטמון בירושלים, לפרויקט של משחקי כדורגל משותפים לנערות יהודיות וערביות.
בהדסה למשל הסוכנות מימנה תוכנית של ״שיתוף פעולה בין אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש הישראלים והפלסטינים, כדי לשרת טוב יותר ילדים ומתבגרים הסובלים מטראומה״.
מנגד, ישנם מקרים שבהם מימון של USAID הועבר לארגונים בעלי אג'נדה אנטי-ישראלית מובהקת, ואף קשרים עקיפים עם גורמים המעורבים בטרור. כך, סכום של יותר מ-2 מיליון דולרים הועבר בין השנים 2013 ל-2017 לארגון Juzoor for Health and Social Development, שערך מפגשים בין בני נוער פלסטינים למחבלים מורשעים. דוגמה נוספת היא מימון של 1.1 מיליון דולרים בין 2009 ל-2012 לארגון Just Vision, שהפיק ב-2021 סרט דוקומנטרי בשם "Boycott", המבקר חוקים אמריקניים נגד תנועת ה-BDS.
מאז 7 באוקטובר השקיעה USAID יותר מ-1.2 מיליארד דולרים בתוכניות פיתוח הומניטרי שנוגעות ליהודה ושומרון, מזרח ירושלים ועזה - קרוב ל-4% מתקציבה הכולל. "המחויבות שלנו לעם הפלסטיני נותרה איתנה", הצהירה מנהלת משלחת USAID בגדה המערבית ובעזה, איימי טוהיל-סטול. יחד עם זאת, גם ארגונים ישראליים שנהנו מהמימון הנדיב של הסוכנות מודים כי התמונה מורכבת.