לפי דיווח בניו יורק טיימס, איראן ממשיכה במדיניות "דיפלומטיית בני הערובה" שלה, וכיום היא מחזיקה בלפחות ארבעה אזרחים איראנים-אמריקנים - שני גברים ושתי נשים. המעצרים אירעו לאחר שארצות הברית הצטרפה למתקפות ישראל על איראן בחודש יוני, מה שהוביל להפצצת שלושת אתרי הגרעין האיראניים. שלושה מהעצורים כלואים, ועל אחד מהם נאסר לצאת מהמדינה.
לרוב, איראן משתמשת במדיניות זו של כליאת אזרחים חפים מפשע כעבריינים, כדי לסחוט הקלות בסנקציות או שחרור איראנים החשודים בטרור מבתי כלא במערב. ב"ניו יורק טיימס" מציינים כי בין העצורים, ישנו סבא יהודי בן 70 בעל חנות תכשיטים מניו יורק שנחקר על טיול לישראל, ואישה מקליפורניה שהוחזקה בכלא אווין הידוע לשמצה. לפי הדיווח, עקב תקיפת ישראל בכלא - לא ידוע היכן היא מוחזקת כעת. שניהם נתפסו מיד לאחר התקיפות שאירעו ביוני.
5 צפייה בגלריה
דורכים על תמונות נתניהו וטראמפ ועל דגל ישראל בהפגנה בטהרן
(צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
בנוסף אליהם, מוחזק באיראן גם עיתונאי איראני-אמריקני שנידון ל-10 שנות מאסר. אישה איראנית-אמריקנית נוספת שוחררה מהכלא, אך דרכונה הוחרמו והיא מואשמת בריגול. גורמים איראניים בכירים אישרו ל"ניו יורק טיימס" את המעצרים, בטענם שהם חלק ממבצע רחב יותר נגד פעילים הקשורים לישראל וארה"ב.
המעצרים הללו יכולים להחריף את המתיחות בין טהרן לוושינגטון, במיוחד עקב העובדה ששיחות הגרעין לא חודשו מאז המלחמה. למרות טענת שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י בשבוע שעבר כי הוא והשליח המיוחד של ארה"ב, סטיב וויטקוף, מנהלים תקשורת ישירה.
הנשיא טראמפ אמר כי לא יסבול מעצרים לא חוקיים של אמריקנים, וכי שחרורם הוא בראש סדר העדיפויות של ממשלו. משרדו של וויטקוף לא הגיב לשאלה אם מעצרם של בעלי אזרחות אמריקנית כפולה הועלתה בשיחות עם עראקצ'י.
בעקבות המצב המתוח, מחלקת המדינה האמריקנית פרסמה אזהרת מסע חדשה, הקוראת לאזרחי אמריקה לא לנסוע לאיראן "בשום פנים ואופן". ההודעה, שפורסמה באנגלית ובפרסית, ציינה כי אזרחים אמריקנים, כולל איראנים-אמריקנים, נעצרים שלא כדין ונלקחים כבני ערובה על-ידי ממשלת איראן, וכי "איום המעצר גדול אף יותר כיום".
חדשות אלו זעזעו את הקהילה האיראנית-אמריקנית, במיוחד לנוכח העלייה במספר העצורים האמריקנים באיראן מאז המלחמה האחרונה עם ישראל, כפי שציין סיאמאק נמאזי, איש עסקים איראני-אמריקני ששוחרר משבי איראני ב-2023. לאיראן וארה"ב יש היסטוריה ארוכה של חילופי שבויים זו עם זו, עוד מימי המהפכה האיסלאמית של 1979 ומשבר בני הערובה בשגרירות ארה"ב בטהרן.
תביעה נגד אונר"א על תמיכה בטרור
במקביל, "ניו יורק טיימס" דיווח גם כי אונר"א (UNRWA), סוכנות הסיוע של האו"ם לפליטים פלסטינים, עומדת בפני שתי תביעות משפטיות חמורות בארצות הברית. התביעות הוגשו על-ידי קורבנות ובני משפחה של אנשים שנהרגו או נפצעו במתקפות של חמאס וחיזבאללה. התביעה האחרונה הוגשה בבית משפט פדרלי במחוז קולומביה, והיא מצטרפת למקרה דומה שמתנהל כבר בבית משפט פדרלי במנהטן.
5 צפייה בגלריה
פתח אל שריף ראש ארגון המורים בלבנון אונר"א ומנהיג ארגון החמאס בלבנון נהרג כתוצאה מתקיפה ישראלית במחנה אל-בס
התובעים, שהם אזרחים אמריקנים המתגוררים בישראל ובארה"ב, מאשימים את אונר"א בסיוע לקבוצות חמושות ובהסתה לטרור. הם דורשים פיצויים כספיים, תגמוליים ועונשיים, כאשר חמאס וחיזבאללה, המוגדרים ארגוני טרור בארה"ב, עומדים במרכז ההאשמות נגד הסוכנות.
בין התובעים נמנים קורבנות רבים ממתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, כולל נורית קופר שנחטפה ושוחררה, ומשפחות הרוגים מפסטיבל נובה. בנוסף, ישנם גם קורבנות של חיזבאללה, שירה אלפי רקטות לעבר ישראל, וכן קורבנות מתקיפות שאירעו אף כעשור קודם, כמו משפחתו של ארי פולד שנדקר בגדה המערבית ב-2018.
התובעים טוענים כי הסוכנות אפשרה לארגונים אלו לחדור למוסדותיה ולנצל תשתיות אזרחיות למטרות צבאיות. שינוי העמדה של משרד המשפטים האמריקני מאפשר כעת את התקדמות התביעה, מה שיוכל לאפשר תביעות נוספות ואף לסנקציות. התובעים דורשים פיצויים כספיים שלא פורטו, הכוללים הן תגמול והן ענישה.
בתקופת ממשל ג'ו ביידן, עורכי הדין של הסוכנות טענו כי היא פטורה מתביעות עקב חסינותה הדיפלומטית. אך באפריל האחרון משרד המשפטים תחת ממשל טראמפ הפך את ההחלטה, וכך נסללה הדרך לתביעה האחרונה.
כפי שצוין במאמר, ישראל טענה זה מכבר כי הסוכנות אפשרה לגורמים עוינים לחדור לשורותיה, ואף אלה השתתפו במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר - טענה שישראל הוכיחה בדוחות רשמיים מתחילת המלחמה.
הדוח מתייחס הן לחוק הישראלי נגד אונר"א שנכנס לתוקף בינואר 2024 - האוסר עליה לפעול במזרח ירושלים - והן לנתק שנוצר בעקבותיו בין נציגי ממשלת ישראל לנציגי הסוכנות. החוק נחקק בעקבות חשדות שלפיהם פעילי אונר"א היו מעורבים בטבח 7 באוקטובר. לפי הדוח, מכלול הנסיבות הללו פוגע ביכולתה של אונר"א לתפקד - ומעמיד את המשך קיומה בסכנה.
תביעות אלה נגד אונר"א מתרחשות בעת שמנהיגים שונים מסביב לעולם מתריעים מפני הרעב הקורה בגבולות עזה, והמכתב שפרסם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש לפני שבוע על קריסת אונר"א כשאחת הסיבות המרכזיות לטענתו היא החוק נגד פעילות אונר"א שעבר בכנסת באוקטובר האחרון.
