נפילת משטר אסד בסוריה היא אכן שינוי אסטרטגי מבורך. אבל בחלוף האופוריה עלינו לבחון באופן מפוכח את הסכנות וההזדמנויות שיוצר המצב החדש. ישנן שתי סכנות עקריות - איראן וטורקיה.
המשטר בטהרן איבד את מאחזו העיקרי באזור, ועמו את הגשר היבשתי לשלוחיו המוכים בלבנון. חמאס וחיזבאללה הוכו קשות, גם החות'ים בתימן קיבלו שיעור על הצפוי להם. אבל המשטר נשאר עם יכולתו הגרעינית, עם אחיזתו הצבאית והפוליטית בעיראק השכנה. הוא לא איבד את דבקותו ביעדים האסטרטגיים ארוכי הטווח, שעיקרם הגמוניה אזורית ומעמד גלובאלי כמעצמה מוסלמית. הסכנה היא שדווקא בשל המכות הקשות שחטף, בשאיפתו לשיקום הנזקים, הוא עלול להידרש לפצות על נזקיו בהאצת המאמץ לבניית נשק גרעיני. איראן רחוקה כדי שנה מהשלמת מערכת הנשק הגרעיני - האמצעים לשיגורו כבר קיימים. זו סכנה מוחשית. שכאשר תתממש תהיה ישראל חייבת לסלקה, גם אם בכוח וגם אם בעצמה.
טורקיה יוצאת מחוזקת מנפילת המשטר בדמשק. חלק מהמיליציות האיסלמיסטיות שתפסו את השלטון נתמכות על ידי טורקיה באופן פעיל, ואף סרות למרותה. באופיין הן דומות לחמאס – ג'יהאדיזם סוני קיצוני ורצחני. טורקיה עלולה לדחוף אותן לפריסה בגבולנו או בקרבתו - ולקח מאוקטובר 2023 הוא שאסור לנו לאפשר זאת. האידיאולוגיה שהתחזקה אצל ארדואן היא זו של האחים המוסלמים, גינוני החן שלו לכיווננו הם נחלת העבר. מיליציות ג’יהדיסטיות על גבולנו הצפוני הן סכנה ביטחונית מוחשית. יש לקוות שגורל חמאס, אחותם העזתית יעמוד לנגד עיניהן.
אולם בצד הסכנות, מציבה המציאות החדשה בסוריה לישראל גם הזדמנויות שלא היו לה. יש ארבעה גורמי כוח בסוריה שמעולם לא היו אויבים שלנו, עם חלקם היו לנו קשרים טובים בעבר: האופוזיציה החילונית למשטר אסד, הקהילות הסוניות בדרום המדינה, הכורדים השולטים בשליש הצפון מזרחי של סוריה והדרוזים בדרום. קבוצות אלה עשויות לגלות עניין בקשר אזרחי עם ישראל.
ירדן סבלה קשות מהניסיונות האיראנים לחתור תחת יציבותה באמצעות שלוחיה בדרום סוריה. כעת יש לצפות להעתקת המאמץ האיראני הזה לגבול ירדן-עיראק
אפיק חיוני נוסף לשיתוף פעולה חייב להתפתח כעת עם ירדן. הממלכה סבלה קשות מהניסיונות האיראנים לחתור תחת יציבותה באמצעות שלוחיה בדרום סוריה. כעת יש לצפות להעתקת המאמץ האיראני הזה לגבול ירדן-עיראק. הגורמים האחראיים באזור חייבים לעשות כל מאמץ כדי לחזק את ירדן בשעה זו.
אולם קיימת הזדמנות לשיתוף אזורי דווקא בתחום האזרחי. איחוד האמירויות צפוי להוביל קואליציה אזורית של שיקום סוריה - פרויקט ענק הכולל את החזרת מיליוני הפליטים הסורים. ישראל יכולה להציע את מעורבותה. זה אולי נשמע דמיוני, אבל במזרח התיכון הכול אפשרי, לא רק לרע אלא גם לטוב. ישראל היא שכנתה החזקה ביותר של סוריה, כלכלית וצבאית. בשני ההיבטים סוריה החדשה עשויה לצאת נשכרת מכך.
אפרים סנה הוא תא"ל במילואים, שר וסגן שר ביטחון בממשלות ישראל, חבר הנהלת תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל"
