רעידת אדמה חזקה והרסנית בישראל היא לא שאלה של האם, היא רק שאלה של מתי. על המנטרה הנכונה הזו (לצערינו) אני חוזר כבר 25 שנה ויותר. רעידת אדמה חזקה תהיה אסון לאומי שיסכן משמעותית את הביטחון הלאומי. שיקום המדינה מאירוע טראומתי שכזה יארך עשרות שנים, אם לא יותר. אבל למרות שכולם, מראש הממשלה ועד אחרון האזרחים, לכאורה מבינים זאת - המדינה עושה מעט מאוד בנושא, אם בכלל.
מדינה מתוקנת, לו הייתה מפנימה את האיום והסיכון, הייתה עוסקת בנושא ברצינות - מתכוננת, מחזקת מבנים ומכינה את המערכות השונות ואת האוכלוסייה. אם יש לממשלתנו זמן לעסוק ברפורמה/מהפכה שלטונית ונושאים אחרים חשובים שעל סדר היום, שאינם קשורים במלחמה, אז בוודאי היה צריך להיות לה גם מעט זמן לעסוק במוכנות לרעידות אדמה.
לאחר רעידת האדמה הקטלנית בטורקיה פברואר 2023 הוחלט להקים מחדש את ועדת השרים להערכות המרחב האזרחי לחירום ורעידות אדמה, לכנס אותה ולקיים דיון בנושא. עברה חצי שנה עד שכונס הדיון שבו הוחלט להקים ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, שתפקידה לגבש עד נובמבר 2023 הצעת החלטה על פי עקרונות שהוצגו בדיון, ביניהם תכנית לחיזוק מבנים, קביעת מנגנוני התקציב והביצוע, וצמצום פערים בהיערכות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לקראת רעידת אדמה. הוועדה פעלה מול כלל הגורמים והכינה הצעה לוועדת השרים ולממשלה, אך זו טרם כונסה עד עצם היום הזה. תרגיל לאומי שאמור היה להתקיים בנובמבר 2023 לא התקיים, מסיבות מובנות, ואין כרגע תאריך לקיומו.
ב-17 באפריל 2024 הונח על שולחן הממשלה דוח היערכות ממשלתי לשיקום ארוך טווח לאחר רעידות אדמה. זהו דוח מצוין, תוצר עבודה של חמישה צוותים בין-משרדיים ושהובל על ידי משרד ראש הממשלה וועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה. החלטת הממשלה בעקבות אישור הדוח הטילה על משרדי ממשלה שונים ועל גורמים נוספים מטלות לביצוע. מעט מאוד נעשה עד כה, ונקווה שהפעם הגופים יבצעו את שהוטל עליהם.
ועדת נגל, שפרסמה את מסקנותיה רק לאחרונה, המליצה שתקציב הביטחון בשנים הקרובות יהיה בין 96 ל- 100 מיליארד שקל, 30 מיליארד יותר מהמתוכנן (מלבד שנת 2025 שבה התקציב יהיה גבוה בהרבה לצורך תשלום הוצאות המלחמה והשלמת חוסרים). ומה קרה עם תקציב ההערכות לרעידות אדמה? אל תיראו מופתעים: הוא היה ונשאר כמעט אפס. איך יכול להיות שיש 30 מיליארד שקל להוסיף לביטחון (החשוב לכשעצמו), אבל אין אפילו מיליארד אחד בשנה כדי להשקיע בהיערכות לרעידות אדמה? ומהו המיליארד המבוקש הזה? בסה"כ 1% מתקציב הביטחון המיועד, ו-0.16% מתקציב המדינה לשנת 2025.
למעשה, הבקשה כאן היא לאותו המיליארד שקל (מתוך כמה) שעליו הממשלה כבר החליטה כמה פעמים, כמו למשל ב-2018 - שבה הוקצו 5 מיליארד שקל, שמהם בפועל הוצא פחות ממיליארד אחד.
איך זה שלא קמה צעקה בעניין? כי עייפנו? או כי ההנחה היא שהישראלים מעדיפים אקסטרה אקסטרה אקסטרה ביטחון לפני כל דבר אחר, כולל איום קיומי מסוג של רעידת אדמה חזקה?
ואיך זה שלא קמה צעקה בעניין? כי עייפנו? או כי ההנחה היא שהישראלים מעדיפים אקסטרה אקסטרה אקסטרה ביטחון לפני כל דבר אחר, כולל איום קיומי מסוג של רעידת אדמה חזקה?
תנו רגע לפנטז מה נעשה כשיתוקצב מיליארד אחד בכל שנה בשנים הבאות: נחזק מבני ציבור ובתי חולים, נחזק בתי ספר שדורשים חיזוק (1,200 כאלה), תשתיות לאומיות וגשרים, נטפל ביישובים שעל קו ההעתק לאורך הבקע מאילת ועד קריית שמונה, נחנך את האוכלוסייה, נקיים תרגילים, נכין את המערכות השונות ונהיה מוכנים הרבה הרבה יותר טוב לקראת הרעידה שכאמור בא תבוא. אבל לצערי כרגע זו רק פנטזיה.
ובעיקר, אנחנו חייבים לזכור שמלחמות, קשות ככל שיהיו, לא דוחות רעידות אדמה. אנחנו גם צריכים לזכור שבעוד שפצצה גרעינית איראנית שאנחנו כל כך חוששים ממנה (ובצדק) אולי לא תיוצר, ואם תיווצר אולי לעולם לא תשלח לעבר מדינת ישראל - רעידת אדמה חזקה והרסנית מאוד זה לא שאלה של האם, רק שאלה של מתי.
ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי
