"סכנת היעלמות מוחלטת - חשש ממשי שהחטופים החללים ייעלמו". לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, מטה המשפחות להחזרת החטופים פרסם הבוקר (שלישי) נייר עמדה מקצועי. הדוח שהוצג מתריע כי קיים חשש כבד ש-35 החטופים החללים, אזרחים וחיילים המוחזקים בעזה כבר 571 ימים, "ייעלמו" באופן שלא ניתן יהיה לאתרם ולהשיבם לקבורה - בין אם בשל היעדר מודיעין ובין אם בשל הקושי לזהותם אחרי זמן רב כל כך.
משפחות חטופים חללים מסרו הצהרה לתקשורת בכיכר החטופים והתייחסו לדוח. בהצהרה השתתפו מיטל וייס, בתם של אילן וייס ושורדת השבי שירי וייס, בר גודארד, בתו של מני גודארד, מירב דניאל, אימו של סמל עוז דניאל ודלית מדר, אחייניתם של ג'ודי ויינשטיין חגי וגדי חגי.
הצהרת משפחות החטופים לקראת יום הזיכרון
(צילום: עידו ארז)
הדוח סוקר שני ממדים מרכזיים, כשהראשון הוא אובדן המידע. "החשש כי מיקומם של רבים מהחללים ידוע רק ליחידים שעלולים להיהרג או להיעלם במהלך הקרבות, מבלי שהותירו תיעוד מסודר. ככל שהזמן חולף, כך הולך ומעמיק הפער המודיעיני, ומצטמצמת האפשרות לקבל מידע ישיר ואמין לצורך פעולות איתור והשבה", צוין בדוח.
הסיכון השני שמציג הדוח, לצד הפערים המודיעיניים, הוא פגיעה בשלמות החללים בעקבות תנאים סביבתיים. "תנאי השטח בעזה, חום כבד, הצפות, קריסות ועוד, פוגעים בשלמות השרידים ומקשים על זיהוים והבנת נסיבות מותם בחקירה עתידית", נכתב.
המטה מסר כי "ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, שבו ישראל מתייחדת עם נופליה ומכבדת את זכרם, מתחדדת הדחיפות להשיב גם את החטופים החללים לקבורה בכבוד. נייר העמדה מתריע כי הזמן החולף שוחק עדויות, מוחק ממצאים ומערער את הסיכוי להשבתם ובכך גם היכולת לאפשר הליך שיקום אישי ולאומי". מחברי המסמך קוראים לפעול בדחיפות כדי להשיב את כל 59 החטופים, בהם 35 חללים.
פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות במטה המשפחות, הסביר כי "ישנה סכנה ממשית לחטופים החללים, כזו שעלולה לפגוע ביכולת להשיב אותם לקבורה ראויה". לדבריו, "החזרת החטופים החללים לקבורה בכבוד והשבת החיים לשיקום הן תנאי יסוד לריפוי הפצע האישי, החברתי והלאומי, זוהי מחויבות מוסרית ולאומית של מדינת ישראל כלפי אזרחיה, חלק מהחוזה הבלתי כתוב שעליו נשענת החברה הישראלית. ללא החזרת החטופים החללים ובהיעדר ודאות, בני המשפחות הופכים להיות לחיים-מתים, והחללים נשארים מתים-חיים. פצע זה מערער את האמון שעליו בנוי המרקם החברתי כולו".
"הקבר של אמא שלי מחכה לאבא שלי"
מירב, אימו של סמל עוז דניאל שנפל ב-7 באוקטובר בעוטף עזה וגופתו מוחזקת בידי חמאס, התייחסה בהצהרת המשפחות ליום הזיכרון שיחל הערב. "בקרוב ניכנס ליממה הכואבת ביותר בלוח השנה הישראלי – יממה שהפכה לשגרה עבורי ועבור בני משפחתי. בני עוז היה לוחם שריון אמיץ. הוא הוצב על-ידי המדינה בגזרת עזה שם נלחם והגן על אזרחי ישראל באותו הבוקר הנורא והמסויט".
היא שיתפה כי בחודשים הראשונים למלחמה היא ומשפחתה נאחזו בתקווה שעוז שרד. "דמיינת כיצד ייראה הרגע שבו הוא יחזור, אבל אחרי 142 ימים של ציפייה מורטת עצבים, קיבלנו את הבשורה הנוראה מכול: עוז נהרג בקרב כבר באותו יום ארור.
"לא זכינו להביא את עוז למנוחת עולמים. הבאה לקבורה אינה מותרה ואינה זכות יתר. היא חובה של חברה חפצת חיים, היא חובתה של חברה אשר מחויבת לשלוח את ילדיה לשדה הקרב. ישנה ברית לא כתובה בין המדינה לבין בניה ובנותיה – הם מוסרים את נפשם למענה, והיא מחויבת להשיבם הביתה. חיים, ואם חלילה נפלו, אז למנוחה של כבוד, באדמת הארץ שכה אהבו ושלמענה לחמו".
ערב יום הזיכרון, אמרה בר גודארד בהצהרת המשפחות: "אנחנו משפחה שכולה כבר שנה שנייה ביום הזיכרון, היום העצוב ביותר בשנה. אבל האמת היא שבשנה וחצי האחרונות כל יום עצוב וכואב באותה המידה. יותר מ-1,850 הרוגים מאז היום ששינה את חיינו לנצח. יותר מ-1,850 עולמות ומשפחות שנשברו לרסיסים".
היא סיפרה כי מחר, בזמן שהמונים יפקדו את בתי העלמין, היא תעמוד ליד הקבר של אמה. "באדמה המדממת של קיבוץ בארי. אמא ואבא שלי לא נפרדו כל חייהם. וגם ביום הנורא ההוא, הם נרצחו ביחד. בבית שלהם. האדמה ליד הקבר של אמא שלי מחכה לאבא שלי. שיוכלו סוף-סוף להתאחד חזרה ולהיקבר ביחד. ובינתיים הקבר של אמא שלי חשוף וערום ומחכה לאבא שלי. וגם אנחנו. מחכים לסגור את המעגל הזה.
"ההורים שלי נעלמו ביום אחד מעל פני האדמה, לא נותר מהם דבר. הזיכרונות שלנו נשרפו כליל עם הבית. הדוח שמתפרסם מטריד אותנו ומדיר שינה מעינינו. אחרי כל מה שעברנו באותו היום ומאז, לא יכול להיות שגם גופתו של אבי תיעלם מעל פני האדמה ולא נזכה למצווה כה בסיסית, לקבור את המתים. לקבור את אבא שלי במקום שכל כך אהב. מגיע לנו לחיות במדינה שבה האנשים הם לפני הכול. לפני כיסאות וג'ובים. לפני קומבינות ומריבות. החטופים החיים והחללים צריכים להיות לפני הכול".
מיטל וייס סיפרה כי אביה, אילן, היה סגן ראש צוות החירום היישובי, וקפץ לפתוח את הנשקייה לחברי כיתת הכוננות. "במהלך הקרב על בארי, מעטים מול מאות מחבלים, אבי נרצח ונחטף", אמרה. "אבא שלי יצא מהבית ללא היסוס, בלי לחשוב פעמיים, גם כשהיה ברור שיש חדירת מחבלים, הוא יצא להילחם למרות שידע שהוא עלול לשלם בחייו".
היא הוסיפה: "היום אני עומדת כאן, לפני כניסת היום הקשה ביותר בלוח השנה הישראלי ומרגישה שהמחויבות כלפי אבא שלי נפרמה. גם השנה אנחנו נעמוד שבורי לב, בלי קבר להתאבל עליו. דבר כל כך בסיסי ואלמנטרי. שנה וחצי שבהן אנו חוששים שישנו סיכוי שיקירינו יאבדו באדמת עזה.
"יש אנשים ששוגים לחשוב שלחללים יש זמן, שניתן להמתין. כפי שניתן לראות בדוח זוהי שגיאה חמורה. כל רגע שעובר מקטין את הסיכוי שנוכל להשיבם. בין אם בגלל פערים מודיעיניים, ובין אם בגלל היעלמות פיזית של יקירינו. היעלמות החללים היא עוול לאזרחי ישראל ולמשפחות. היא תשאיר פצע פתוח בחברה הישראלית שלא יחלים לעולם".
דלית חגי מדר, אמרה: "אני אחיינית של גדי חגי וג'ודי וינשטיין חגי מניר עוז. הם נורו ונחטפו, ועד היום מוחזקים בשבי, כחללים. אנחנו כאן היום כדי לומר בקול ברור: לא רק החטופים החיים נמצאים בסכנה — גם החטופים החללים. לא נאפשר שזכרם יישכח, לא נאפשר שיימחקו, לא נאפשר להשאיר אותם מאחור. יום הזיכרון מאלץ אותנו להתמודד עם הכאב שכרוך באי-הוודאות לגביי גורלם וקבורתם. אנו לא מוכנים לחיות בסטטוס של 'מקום קבורתם לא נודע'".
4 צפייה בגלריה
מחאה ליד ביתו של דרמר. השר יצא לקהיר, אך בישראל מצננים את האופטימיות
(צילום: גיל יוחנן)
משלחת ישראלית בראשות השר רון דרמר יצאה אתמול לקהיר כדי לערוך שיחות עם ראש המודיעין המצרי חסן רשאד על הפסקת אש בעזה. השיחות נערכות אחרי מפגשי המצרים עם משלחת בכירי חמאס. המצרים אמורים להציג לישראל הצעה להפסקת אש למשך חמש שנים תמורת שחרור כל 59 החטופים שנמצאים בשבי חמאס בעזה.
ישראל מתכוונת לדחות את ההצעה. גורמים בישראל אמרו כי אין התקדמות של ממש במשא ומתן. לדבריהם, ישראל לא תסכים להפסקת אש למשך שנים, שלא כוללת את פירוק ארגון הטרור חמאס מנשקו. שני מקורות מצריים סיפרו אתמול לסוכנות הידיעות רויטרס כי "הושגה פריצת דרך משמעותית" במו"מ, אך בישראל מיהרו לצנן.
"גורם מדיני" מסר בעקבות הטענה האחרונה כי "הדיווחים בתקשורת הזרה אינם מדויקים". לדבריו, "ישראל פועלת באופן מתמשך וללא הרף מול האמריקנים והמתווכות במטרה לקדם עסקה לשחרור חטופינו, אך לעת עתה לא הושגה הסכמה".
אתמול, על רקע ציון 100 ימים לתחילת הקדנציה השנייה של דונלד טראמפ, מסרו שורדי שבי הצהרה באנגלית שבה הם פנו לנשיא ארצות הברית בבקשת עזרה, תוך כדי הדגשת הדחיפות והבהילות בהשגת הסכם להשבת 59 החטופים. בין היתר, דורון שטיינברכר, ששוחררה מהשבי אחרי 471 ימים, אמרה תחילה באנגלית: "אדוני הנשיא - תמשיך להילחם על החטופים בדיוק כפי שנלחמת עבורי", אך אחר כך הבהירה בעברית: "האחריות להשבת כלל החטופים היא על המדינה שלי ועל הממשלה שלי. זאת החובה המוטלת עליהן".
