שלום לך כבוד הנשיא. אנחנו זקוקים לשלום. גם לצרפת יכול להיות תפקיד רציני. אבל "ההצהרה החגיגית", על הכרה במדינה פלסטינית, תוביל לתוצאה הפוכה. היא לא תקדם את השלום. היא תנציח את הסבל באזור. כנשיא אחת המדינות החשובות בעולם היית אמור להכיר את ההיסטוריה של מאמצי השלום. משום שכאשר לא מבינים – חוזרים על אותן טעויות מהעבר, שהכשילו את מאמצי השלום.
נשיא נכבד, גם לפני הקמת ישראל, גם אחרי הקמת המדינה, היו הצעות שמבוססות על העיקרון של שתי מדינות לשני עמים. זה קרה ב־1937. הערבים (אז הם עדיין לא היו פלסטינים) אמרו לא. זה קרה שוב ב־1947, לקראת ההחלטה על חלוקה. לא רק שהם אמרו לא, אלא שהם גם פתחו באיומי השמדה. עד 1967 לא היה כיבוש. הם לא הקימו מדינה. גם לאחר מלחמת ששת הימים הייתה נכונות ישראלית לשלום. אבל התגובה הייתה עם שלושת הלאווים של הפסגה הערבית בחרטום: לא להכרה בישראל. לא למשא ומתן עם ישראל. לא לשלום עם ישראל.
נשיא צרפת המכובד, שני פתרונות היו תמיד על הפרק: הראשון הוא שתי מדינות לשני עמים. לפתרון הזה הפלסטינים תמיד אמרו לא. השני הוא שתי מדינות. הפתרון הראשון מכיר בהחלטות הבינלאומיות ובזכות ההגדרה העצמית של שני העמים – יהודים ופלסטינים. הפתרון השני אומר, למעשה, שיהיו שתי מדינות, האחת רק פלסטינית והשנייה תהיה גם היא פלסטינית, על ידי "זכות השיבה". זה פתרון ששולל את זכות היהודים להגדרה עצמית ומנוגד לכל ההחלטות הבינלאומיות בנושא. זה היה ונותר המכשול העיקרי לשלום.
יש קולות פלסטיניים שמוכנים להסדר שמבוסס על הכרה הדדית. אבל ההצהרה שלך מחזקת רק, ואך ורק, את הסרבנות הפלסטינית. אסור לטעות. במכתב ששלח אליך אבו מאזן ב־9 ביוני יש גם נקודות חיוביות – פירוק חמאס מנשקו ומדינה פלסטינית מפורזת. אבל אין שם את הדבר החשוב ביותר שיכול לקדם את השלום: הכרה בזכות ההגדרה העצמית לא רק של הפלסטינים אלא גם של היהודים. אין שם נסיגה מהפנטזיה של "זכות השיבה", שהמשמעות שלה היא חיסול ישראל.
זה לא מאוחר לומר למנהיגות הפלסטינית: אפשר להגיע לשלום. אבל זה יקרה רק אחרי שבמקום חינוך שמשבח את ה"שהידים", כלומר טרוריסטים, יהיה חינוך לשלום, ורק אחרי שתלמדו את עצמכם שעשרות מיליונים בעולם עברו נכבה
זה לא מאוחר לומר למנהיגות הפלסטינית: אפשר להגיע לשלום. אבל זה יקרה רק אחרי שבמקום חינוך שמשבח את ה"שהידים", כלומר טרוריסטים, יהיה חינוך לשלום, ורק אחרי שתלמדו את עצמכם שעשרות מיליונים בעולם עברו נכבה. גם היהודים. כן, הייתה גם נכבה יהודית, של קרוב למיליון יהודים שגורשו ממדינות ערב ורכושם הוחרם. אף אחד לא קיבל "זכות שיבה" וגם לא פיצויים. זו תהיה פריצת הדרך האמיתית לשלום.
אדוני הנשיא, יש עוד מכשולים. גם ישראל עשתה ועושה טעויות. אבל דווקא מתוך אמונה ברצון הטוב שלך לקדם שלום, אנחנו רוצים להאמין שיהיה לך את האומץ לומר את האמת לא רק לישראל אלא גם לפלסטינים. זה יעזור לשלום הרבה יותר מהצהרות חגיגיות.
