תכלת פישביין ז"ל בת ה-18, שנרצחה ב-7 באוקטובר בקיבוץ בארי, הובאה אתמול (חמישי) למנוחות בבית העלמין בקיבוץ אורים שבעוטף עזה - לאחר שנקברה באופן זמני בקיבוץ געש. "אנחנו מחזירים אותך הביתה, גופך טמון באדמה שכל כך אהבת", ספדה לה אימה, גלדיס.
"בהלוויה בגעש הגוף שלי היה שם פיזית, אבל הלב שלי לא היה שם. היו ריקנות וחוסר אונים. היום מתוך בחירה וכוונה מלאה הבאנו אותך לקבורה בבית שלך - אורים", הוסיפה גלדיס. "כאן גדלת, כאן התחנכת והפכת להיות מי שאת. בבארי נרקמה האהבה הגדולה בינך לבין דור בן זוגך.
"היית כל כך הרבה חצאים של כל כך הרבה חברות וחברים. השארת חותם בכל מקום שבו היית ובכל אדם שבו פגשת. את ממשיכה להיות מדריכה גם כשאת לא כאן פיזית. אני אמא שלך לנצח נצחים".
תכלת ז"ל נולדה באשדוד לאיתן וגלדיס, בת קיבוץ בארי. כשהייתה בת שלוש עברה המשפחה לבארי, וכחודש לאחר מכן, נפגעו היא ואימה מרסיס רקטה. מאז, נשאר לתכלת רסיס ברגל. ב-2008 עברה המשפחה להתגורר בקיבוץ אורים. תכלת למדה בבית הספר "ניצני אשכול", ובהמשך למדה בנופי הבשור. קרוביה מספרים על ילדה בוגרת לגילה, דעתנית ואסרטיבית, שתמיד חיפשה את הצדק.
ביולי 2023 החלה לעבוד כבמב"חית - בת משק בשנת שירות - בבית התינוקות בבארי, יחד עם דנה בכר ז"ל, וגרה בשכונת הצעירים בקיבוץ. ב-7 באוקטובר היא התעוררה למשמע קולות הנפץ, והספיקה לכתוב לאימה שדור, חבר שלה, שומר עליה - עד שנותק איתם הקשר. רק לאחר עשרה ימים שבהם לא ידעה משפחתה מה עלה בגורלה, הגיעה הבשורה כי תכלת אינה בין החיים.
מאיה, אחותה, ספדה לה: ״זאת סגירת מעגל, תכלת חוזרת הביתה לקיבוץ שבו היא גדלה והתחנכה וכל כך אהבה אותו. עצוב לי וכואב לי נורא. זאת אחותי הקטנה שנרצחה בגיל 18. היא רצתה להיות קרובה מאוד לסבתא שלה בבארי, ועבדה שם בגן עם דנה בכר ז"ל. היא מאוד אהבה לעבוד עם ילדים".
היא סיפרה כי "דיברתי איתה בבוקר והיא אמרה שלא הספיקה לסגור את חלון הממ"ד. היא כתבה שהיא אוהבת אותי ואני אמרתי לה שיהיה טוב ויגיעו חיילים. אנחנו לא יודעים אם הוציאו אותה מהחדר. ראינו במיקום של הפלאפון שלה שהוא בעזה. תכלת הייתה ילדה קיבוצניקית קלאסית. פק"לים, אהבה את הים מאוד. בגלל זה נקברה קודם בגעש, עכשיו היא חוזרת לקבורה בבית".
