התגובה הראשונית לתמונה שצצה ברשת ובה, נראה ראש הממשלה כשהוא יושב מול הישות המכונה "אבו-עלי אקספרס" הייתה כמובן "זה אמיתי?". הרי הציבור הורגל למצב שבו גם לאחר מלחמה בת שנתיים, האדם שמקבל החלטות של חיים ומוות לא חש צורך להתראיין לגופי התקשורת הבולטים במדינה, למעט הבלחות בודדות אצל מראיינים ומראיינות שמצטיינים בחיקויים של שטיח או במכירת תכשיטים. אבל לראות את נתניהו יושב מול מפעיל ערוץ טלגרם, שזהותו האמיתית אפילו לא ידועה באופן רשמי (הטענה היא שמדובר בגלעד כהן, לשעבר קצין במנהלת מתאם הפעילות בשטחים), כבר נראה כמו בדיחת AI אחת יותר מדי.
1 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו מתראיין
בנימין נתניהו מתראיין
נתניהו מתראיין
(מתוך עמוד הטלגרם "אבו עלי אקספרס")
אבל קם הדבר ונהיה: את מה שנתניהו מסרב לעשות מול עיתונאים ועיתונאיות הוא מוכן לבצע בסיטואציה המועדפת עליו, כלומר מקסימום חשיפה עם מינימום מקום לתקלות. עם כל הכבוד למפעל שהקים והפופולריות שלו (יותר מחצי מיליון עוקבים ועוקבות), "אבו-עלי" אינו עיתונאי וגם לא קרוב לזה. הפריבילגיה שלו לקבל ריאיון עם נתניהו תוך כדי המלחמה, כשנתניהו אפילו טרם הסביר למה אין בכוונתו לדון (לא לקבל, לדון) בהסכם להשבת חלק מהחטופים (שאותו דרש במשך חודשים), היא מסוג הדברים שפעם היו מכונים "הזיה". כיום זאת האבנורמליות החדשה, שמאפיינת מדינות שהדמוקרטיה שלהן עשויה מקלקר. מצד שני, נתניהו הוא אבו-עלי לא קטן בפני עצמו: איך יוותר על הצ'אנס לפגוש עוד אחד כזה.
הבייס נהנה מעוד יריקה משפילה בפרצופם של "ערוצי התבהלה" ו"עיתוני השמאל", אנשי המרכז הקיצוני לא מבינים מה הבעיה (הם אף פעם לא מבינים) וכל היתר הינו ממילא בבחינת "פלנגות פשיסטיות", כפי שנתניהו כינה את המפגינים והמפגינות אמש
והאמת היא, שספק אם אפילו יש טעם כבר להתלונן: מה אכפת לנתניהו ואנשיו (ובטח ל"אבו-עלי", שאוהב להציג את עצמו כ"קונצנזוס" למרות שהשם ההולם היותר הוא "תועמלן")? מבחינתם כל הבדיחות ברשת וגם הטקסט של החתום מעלה הם פרומו אחד גדול ושמן. הבייס נהנה מעוד יריקה משפילה בפרצופם של "ערוצי התבהלה" ו"עיתוני השמאל", אנשי המרכז הקיצוני לא מבינים מה הבעיה (הם אף פעם לא מבינים ולכן גם הם חלק מהבעיה) וכל היתר הינו ממילא בבחינת "פלנגות פשיסטיות", כפי שנתניהו כינה את המפגינים והמפגינות אמש (כן, האיש שהלבין את איתמר פאקינג בן גביר מעז לדבר על "פלנגות פשיסטיות"). וממילא, אם תצא איזו כותרת ממפגש הפסגה, זה לא שמישהו בתקשורת המסורתית יתבייש לצטט אותה: בכל זאת, הציבור צריך לדעת שראש הממשלה אמר משהו מעניין, גם אם יש לו נטייה לומר בהמשך את ההיפך הגמור.
עינב שיףעינב שיף
אלא שעיסוק בחיסולן של נורמות לא נועד להיבחן לפי התועלת שתהיה או לא למחסל: המטרה היא להזכיר שיש דבר כזה, נורמות, וכל עוד ניתן אזי צריך להזכיר אותן, אחרת המשמעות היא שהן נמחקו כליל או שאסור אפילו לדבר על זה. בלי הזכות והחובה להגיד "שמעו, המצב הזה פשוט דפוק לגמרי", ישראל היא בסך הכל מדינה מעלי אקספרס.