במשך שבועות חיפשה המשטרה אחר מאינה טולסטיקוב, קשישה בת 93 שורדת שואה, שנעלמה כלא הייתה. החקירה המורכבת כללה שקרים, עדויות סותרות, התאבדות של חשוד מרכזי וחשד מצמרר אחד: היא נקברה בבור בעומק שלושה מטרים, בחצר ביתה, על ידי בתה ובן זוגה. המניע, על פי החשד - בצע כסף.
שורדת שואה שנרצחה אותרה בבור בחצר ביתה
(צילום: דוברות המשטרה )
הסיפור, שנשמע כלקוח מסרט אימה, החל בתחילת חודש ספטמבר האחרון. אחת מבנותיה של שורדת השואה, המתגוררת במרכז הארץ, הגישה תלונה בתחנת המשטרה. השתיים לא היו בקשר בשנתיים האחרונות והיא סיפרה בדאגה כי נחשפה לדיווחים סותרים מקרובי משפחה על מצבה הרפואי של אמה בת ה-93 המתגוררת בכרמיאל וביקשה את עזרת השוטרים בקבלת מידע על שעלה בגורלה. "היא הבינה שהאם מדווחת כחיה במוסדות המדינה", סיפר רב-פקד אלון ראובני, מפקד היחידה המיוחדת ללוחמה בפשיעה (יל"פ) של מרחב גליל, שהופקד על החקירה.
צוות שוטרים נשלח מיד לדירת הקשישה בכרמיאל. הם דפקו על הדלת, אך לא היה מענה. "התקבלה החלטה לפרוץ פנימה", תיאר ראובני. "אך בדיוק כשהגיעו כוחות הכיבוי, הבת ובן זוגה, זוג בשנות ה-60 לחייהם, זוהו בקרבת מקום". התמונה שהתגלתה בפני השוטרים כשנכנסו לדירה רק העצימה את החשש: "הבית היה מלא קורי עכביש וחלונות מוגפים ואטומים בסלוטייפ. אווירה מוזרה מאוד".
כשהשוטרים החלו לשאול היכן האם, החלו הסתירות. הבת החשודה, שרון קנטור, ובן זוגה, נעצרו לחקירה והופרדו. החקירה הועברה לצוות חקירה מיוחד ביל"פ, שהבין מהר מאוד שהוא עומד בפני תעלומה מורכבת. "בחקירות הדדיות, הם מסרו גרסאות סותרות. התברר שהאם נפטרה ככל הנראה בשיבה טובה כבר לפני כשנה וחצי, באפריל 2024. הבת טענה בתוקף שהיא נקברה בחיפה. בן זוגה, לעומת זאת, סיפר סיפור אחר: הוא זה שקבר אותה, באחד הקיבוצים בצפון, והוא מסרב לחשוף את המיקום 'מחשש לשלומה של הבת בגלל המלחמה'", מספר ראובני.
החוקרים הבינו שהם נתקלים בחומה של שקרים, ואז עלה החשד הנורא מכל. "באמצעים טכנולוגיים שהושקעו בתיק התחלנו להבין שהמנוחה ככל הנראה קבורה בגינה, בחצר הבית", חשף ראובני. "שלחנו לשם יחידות משטרה עם כלבנים וגששים, והם ביצעו עבודות חפירה בגינה במשך שעות רבות. למרות ההשקעה העצומה, היא לא נמצאה".
החקירה נכנסה למבוי סתום, ואז אירעה הדרמה הגדולה. "באמצע הלילה, לפני כשלושה שבועות התבשרנו שהחשוד המרכזי, בן זוגה של הבת, שם קץ לחייו בתאו באחד מבתי הכלא בצפון", אמר ראובני. "הוא הודה שהוא קבר אותה, אבל לקח את הסוד אל הקבר. ההתאבדות שלו החזירה אותנו לנקודת ההתחלה, והבנו שאנחנו חייבים למצוא את הגופה, ומהר".
החוקרים לא ויתרו. הם חזרו לגבות עדויות, ואחת מהן סיפקה את קצה החוט המיוחל. "בעל מקצוע שעבד בבית לפני כשנתיים נקרא שוב לתת עדות", סיפר ראובני, "והוא הצביע על נקודה ספציפית בגינה, שם זכר שהיה בור עמוק, והוא לא ידע מה היה בו". הפעם, החוקרים החליטו להביא "תותחים כבדים". מנוף ו"בובקאט" הובאו לבית, הממוקם על צלע הר, וכלבי איתור גופות שוחררו שוב בשטח. "התחלנו בחפירה ממוקדת בנקודה שעליה הצביע העד. בעומק של שלושה מטרים, מפעיל הבובקאט זיהה פריט לבוש ועצר מיד. ירדנו פנימה, זיהינו פריט לבוש נוסף שעוטף את הגופה, ואכן, מצאנו אותה שם".
עם הגילוי המצמרר, נחשפו גם פרטים מזעזעים נוספים. "התברר כי במשך יומיים מאז פטירתה ועד ההחלטה לקבור אותה, בתה ובן זוגה אחסנו את גופתה במקפיא גלידות ישן בחצר הבית". המניע לכל המעשה הנפשע היה, על פי החשד, בצע כסף. "כל האירוע מסתכם ברצון להונות את המדינה. המנוחה, שורדת שואה, קיבלה עשרות אלפי שקלים מהמדינה ומשילומים מגרמניה, סכום שהגיע לכ-18 אלף שקלים בכל חודש. הם פשוט לא דיווחו על מותה, ובמשך שנה וחצי המשיכו לקבל את הכספים לחשבון המשותף".
מיד עם מציאת הגופה, ב-30 בספטמבר, עוד לפני שנשלחה לנתיחה במכון לרפואה משפטית לבירור נסיבות המוות, עמדו השוטרים המותשים בחצר הבית וערכו טקס סמלי. לראשונה, כשנה וחצי לאחר מותה, נאמר קדיש על שורדת השואה. "נפלה בחלקנו הזכות כשוטרי יל"פ גליל למצוא את הגופה, ובסופו של דבר להביאה לקבר ישראל", אמר רפ"ק ראובני.
לדבריו, "בלווייתה, שתיערך בקרוב, צפויים להשתתף כל השוטרים שלקחו חלק בחיפושים. במהלך 26 שנות שירותי במשטרת ישראל נחשפתי לאירועים קשים, אך אירוע זה הוא מהקשים שבהם, שבו קוברים שורדת שואה בת 93 בחצר ביתה, ועוד על ידי בני משפחתה".
הבת, כעת החשודה היחידה בפרשה, עדיין נמצאת תחת חקירה, וההליך הפלילי נגדה, בליווי פרקליטות מחוז חיפה, נמשך. במשטרה ממתינים לתוצאות הנתיחה כדי להבין כיצד מצאה האם את מותה. בתה חשודה עד כה בשורה של עבירות חמורות, בהן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט, אי דיווח והפרת חובה חקוקה.
