עמותת משמר הדמוקרטיה תגיש השבוע בקשה בפני היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לפרסם לציבור את פרטי העסקה להשבת החטופים והפסקת הלחימה ברצועת עזה. "לאזרחי ישראל עומדת זכות לדעת מהן ההסכמות שנחתמו בין ממשלת ישראל לבין ארגון חמאס", נכתב בבקשה.
לדברי העמותה, "זכות זו גוברת על כל חשש המתעורר עקב פרסום מלוא פרטי ההסכם. יובהר כי לא ניתן להסתתר מאחורי הטענה בדבר נימוק ביטחוני, כאשר ראשי ארגון הטרור חמאס מכירים את ההסכם המלא לפרטי פרטיו".
בבקשה שניסחו חברי הצוות המשפטי בעמותה, עורכי הדין אוהד שפק, רינה ענתי והיו"ר יובל יועז, הם מציינים את הפרסום של רונן ברגמן בסוף השבוע האחרון ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet בנושא. ברגמן פירט את הניסיונות להסתיר מהציבור את פרטי ההסכם והסתרת החלטת הממשלה עצמה.
"פרסום מלוא פרטי ההסכם יסייע אף למניעת מסעות דיס-אינפורמציה ועשיית מניפולציות על דעת הקהל בישראל, יגביר את יכולתו של הציבור לגבש עמדה מושכלת על יסוד העובדות לאשורן, ויקדם את הערכים הדמוקרטיים", נכתב עוד בבקשה.
כאמור, המבקשים טוענים כי הנימוק של ביטחון מידע או צנזורה לא רלוונטי כאן, כיוון שההסכם חסוי אך ורק מעיני הציבור הישראלי, שנאלץ להסתמך על פרסומים בתקשורת או פרסומים זרים, ולא זוכה להבהרות מהממשלה.
"אנחנו פועלים בשם אינטרס ציבורי ולא קבוצה", אמר יו"ר העמותה, עו"ד יובל יועז, בשיחה עם ynet. "זאת זכותו לדעת של הציבור כולו. נכון, זה טיעון פחות אינטואיטיבי. קל להבין למה אמא של חטוף רוצה לראות מה כתוב בהסכם, להבין מתי חוזר הבן שלה. אבל אנחנו מבקשים לגרום לדיון הציבורי על ההסכם להיות מושכל, על מה ממשלת ישראל - משרתת הציבור, חותמת בשמו? מה הן הסיבות להחזקת המידע אצלה? אנחנו יודעים שאין לכך סיבות טובות באמת, זה צריך להיות חשוף לציבור".
3 צפייה בגלריה
"מבקשים לגרום לדיון הציבורי להיות מושכל". הפגנה בעד העסקה
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
על אף שמשפחות החטופים אינן חלק מהבקשה, מצוין בה פסק הדין שניתן בעניין העתירה של הדס קלדרון ו-111 בני משפחות חטופים נוספים, שביקשו מבית המשפט להורות לממשלת ישראל לקיים את עסקת החטופים. העתירה ניסתה לדרוש גם להורות על גילוי ההסכם לציבור, מכוח אינטרס הציבור בשקיפות וזכות הציבור לדעת.
בבקשה ציינו העותרים כי "קיים חשש של ממש שיש פערים בין המתווה שאושר בהחלטת הממשלה לבין ההסכם. הדבר עלול למנוע מהציבור בישראל להבין את המצב לאשורו ועלול ליצור, לפחות לכאורה, מצג שווא לגבי היקף העסקה שיש בדעתה של ממשלת ישראל לבצע".
בפסק הדין, שניתן ביום רביעי האחרון, בית המשפט הסביר כי בקשה זו איננה קשורה לסעד לעתירה ועל כן אין ביכולתם לדון בכך: "מבלי לחוות כל דעה בעניין, נראה כי אין זו האכסניה המתאימה לדון בסוגיה, אשר חורגת במובהק מגדריה של העתירה המקורית. מובן, כי ככל שיראו לנכון, פתוחה לפני העותרים הדרך לנהל הליך עצמאי בעניין זה, שבו תשמענה ותתבררנה טענותיהם".
עם זאת, השופט סולברג ציין את אי-חשיפת ההסכם לציבור: "תנאים ותמורות נוספים – הן בהתייחס לשלב א', הן לגבי המשא ומתן שעוד יתנהל בנוגע ליתר השלבים – מצויים בהסכם שנחתם עם האויב, המהווה את 'נספח ב' להחלטת הממשלה', כאשר נספח זה 'שמור במזכירות הממשלה' ולא נחשף לציבור".
