מחנכת אחת אחראית על יותר מ-70 תלמידים, שיעורים מבוטלים, תלמידים משוחררים מוקדם הביתה, מגמות נסגרות: משבר המחסור במורים מלווה את מערכת החינוך כבר שני עשורים, והצעדים שננקטו עד כה לא הצליחו לפתור אותו. בשטח, מורה לתנ"ך מלמד כימיה, עולה חדשה שהתמחתה בספרות שיער מלמדת אנגלית, ובחטיבת ביניים במרכז לא מתקיימים שיעורי מדעים כי אין מי שילמד. ״אנחנו קולטים כל מי שנושם״, מודים מנהלים בייאוש, בזמן שמורים ותיקים נשחקים תחת העומס, וצעירים מוכשרים בוחרים שלא להיכנס כלל למערכת.
מנתונים בלעדיים של משרד החינוך שהגיעו ל-ynet עולה כי במערכת החינוך יש כיום 11,846 מורים המוגדרים ״מוחרגים", כלומר מורים ללא תעודת הוראה או הכשרה. מתוכם, יש 6,209 אקדמאים ו-5,637 בשלבי הכשרה שונים להוראה. הנתונים מתייחסים למורים המדווחים בלבד, אך יש מורים רבים המשובצים ללמד במקצועות הללו ואינם מדווחים, ומנהלי בתי ספר מעריכים שמספר המורים הכמותי והאיכותי עומד על כמעט 20 אלף. במערכת החינוך כולה מועסקים כ-200 אלף אנשי הוראה במשרות מלאות וחלקיות, כולל גננות, יועצות, מחנכים, מורים מקצועיים, ממלאי מקום ואנשי צוות נוספים.
לפי הנתונים, 21.8% מהמורים שדווחו כמלמדים אנגלית בחטיבות הביניים אינם מוכשרים ללמד את המקצוע, ורבע מהמורים לאנגלית בתיכונים, 25.3%, לא הוכשרו ללמד אותו. במקצוע לשון המצב עגום במיוחד: בחטיבות הביניים 63% אינם מוכשרים ללמד לשון, ובתיכונים - 56.7%. רק כ-37% מהמורים בחטיבות הביניים, ו-43.4% מהמורים בתיכונים הוכשרו לכך.
במתמטיקה: 27.9% מהמורים בחטיבות הביניים לא הוכשרו ללמד זאת, ובתיכונים - 27.5%. ביסודיים, לפי משרד החינוך, 12,973 מורים מלמדים את המקצוע, בהם רק 4,975 שהוכשרו לכך.
באשר למחסור הפיזי המורים - קיים פער בין הנתונים המדווחים, שכלל הנראה נובעים בעיקר מהבדלים בהגדרת המחסור ובשיטות המדידה. במשרד החינוך מציינים כי במיפוי מיוני 2024, במסגרת ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים, הוא עמד על יותר מ-10,000 מורים, וכתוצאה מפעולות שבוצעו לצמצום - עמד המחסור בתחילת השנה על 500 מורים. לפי הערכות אחרות, המספר בפועל הוא כ-3,500 מורים חסרים.
לחפש מורים באינסטגרם
ערב פתיחת שנת הלימודים בקיץ 2024, מנהלי בתי ספר קראו למשרד החינוך לנקוט בצעדים חריגים כדי להתמודד עם המחסור במורים. במכתב שנשלח מטעמם, בין היתר הם ביקשו לעבור לחמישה ימי לימוד בשבוע, לחייב מורים מקצועיים לחנך ולקיים יום בשבוע למידה מרחוק.
"מועסקים בבתי הספר מורים ללא הכשרה והשכלה מתאימה, והדבר פוגע בחוסנה ובאיכותה של המערכת״, כתבו, ״אנחנו עסוקים ב׳כיבוי שריפות׳ בשל אי התאמתו של חלק מהצוות לתפקיד".
לצד הקריאות בשטח, גם מבקר המדינה התריע במהלך שנים על המחסור במורים ובאיכות המורים. למשל, ב-2019 דווח שרק כ-39% מהמורים למתמטיקה ביסודיים, מתוך כ-9,400, הם בעלי הכשרה במקצוע. "המשמעות היא שחלק ניכר מהתלמידים לומדים מתמטיקה ממורים חסרי הכשרה מתאימה, והדבר עלול לפגוע בלימודיהם ובהישגיהם העתידיים במקצוע זה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה", נכתב אז, בהתייחס להישגים לימודיים.
מצד מנהלי בתי ספר, התסכול גדול. כך למשל סיפרה מנהלת בשיחה עם ynet: "אמרתי למפקחת, ׳אין לי מורה לאנגלית׳, היא אמרה, ׳לא צריך הכשרה באנגלית׳. המשמעות היא שכל אדם שיש לו תעודת לידה יכול ללמד. אין לנו אנשים, אני צריכה פרסונה שתעמוד בכיתה ומצדי שתהיה שוזרת פרחים. אני לוקחת מה שיש. אפילו מורה למחול פורשת ומעדיפה לפתוח סטודיו פרטי. לחנך שתי כיתות זה לא ריאלי, אבל אין ברירה״.
"מורה לתנ"ך מלמד כימיה, חינוך מדעי הוא מקצוע שהולך ומתפוגג. כל היתרונות שיש לנו כרגע בנויים על האדים של החינוך״, אומרת ד"ר ליאת בן דוד, עד לאחרונה מנכ"לית מכון דוידסון, וחברה בוועדה לחינוך מדעי במועצה הלאומית למחקר ופיתוח. "את המשבר לא פותרים על ידי הורדת הרמה הנדרשת, זירוז או הקלות בתהליך ההכשרה, גם לא על ידי הבאת מומחים בתחומים אחרים. זו בדיוק המציאות שאת מחירה היקר אנחנו משלמים. בעל תואר ראשון בשירת ימי הביניים - יכול ללמד פיזיקה? כשמבקשים ממורה ללשון ללמד כימיה, או לחילופין ממהנדסת ללמד מתמטיקה, מה בדיוק מצפים שיקרה?״
״המורים הם הליבה, המרכיב החיוני מכולם. כשהם נכנסים לכיתה, נכנסים איתם יחד היכולות הפדגוגיות, הידע בתחומי התוכן, הניסיון, ההבנה והיכולת לאבחן ולהתמודד עם תהליכים שונים, יומיומיים, כולל הרגשיים והחברתיים, המתרחשים בכיתה. זה קשור בראש ובראשונה למקצוענות של אנשי המקצוע, הגורם האנושי קובע זאת. אנחנו מלמדים ילדים, לא תחומים או ציוד; ומי שמלמדים הם בני אדם, לא שיטות הלימוד. מעמד המקצוע בשפל, ומי שנמצא במערכת נשחק מעומס יתר שנובע גם מהמחסור בכוח אדם. כתוצאה, מורה מקצועית לערבית מלמדת מדעים ביסודי; עולה חדשה מאנגליה שהמקצוע שלה אחר לחלוטין מלמדת אנגלית בתיכון; ובחטיבת ביניים במרכז לא לומדים מדעים כי המורה התפטרה ואין מי שילמד במקומה".
״מורה מקצועית לערבית מלמדת מדעים ביסודי; עולה חדשה מאנגליה עם התמחות אחרת בכלל מלמדת אנגלית בתיכון; ובחטיבת ביניים במרכז לא לומדים מדעים כי המורה התפטרה ואין מי שילמד במקומה"
יו"ר תא המנהלים בבתי הספר התיכוניים בארגון המורים, איריס דורון, אומרת: "אנחנו, המנהלים, חוטאים למעשה החינוכי שעליו אנחנו אמונים. אנחנו מתמודדים עם מחסור באנשי חינוך מקצועיים ואיכותיים, למדנו לספק פתרונות יצירתיים כדי לתת מענה פדגוגי אופטימלי, בלי שההורים והתלמידים יבחינו במחסור האדיר, ובמחיר שהילדים משלמען. הדרכים היצירתיות מגוונות - מורה מחנך לשתי כיתות ויותר, שעות הוראה מופחתות מהשעות המתבקשות על פי הנחיות משרד החינוך לכל מקצוע, כיתות עמוסות בתלמידים, מורים שאינם מורים בהכשרתם, או מורה בעל הכשרה למקצוע מסוים שנאלץ ללמד מקצוע אחר. זה פוגע כמובן באיכות ההוראה וביחס האישי לתלמידים".
בעיית המחסור במורים בישראל, היא טוענת, אינה רק תוצאה של תנאי העסקה, אלא קשורה גם לשינויים חברתיים שנוצרו בעקבות מגפת הקורונה והשפעותיה. ״הרגלי העבודה השתנו, אנשים מחפשים כיום יותר גמישות ומשמעות בעבודתם. גם המשבר הביטחוני, המילואים והטראומה הלאומית מגבירים את האתגרים שאיתם מורים מתמודדים בכיתות.
״החינוך הפך למשימה מורכבת במיוחד בתקופה זו. תלמידים רבים מתמודדים עם פערים רגשיים ולימודיים עצומים. כיתות עמוסות, דור של ילדים ׳פוסט-טראומטיים׳, וציפייה למורים שיגלו סבלנות, הכלה ויכולת עבודה עם אוכלוסיות מגוונות – כל אלה הופכים את תפקיד המורה למשימה אדירה. לכן, חשוב להרחיב מערכי תמיכה פסיכולוגיים בבתי הספר כדי להקל על עומס המורים. בנוסף, יש לבנות מערכי הכשרה ממוקדים בהתמודדות עם טראומה ועבודה במצבי לחץ.
״הפתרון אינו טמון רק בשכר, אלא ביצירת סביבת עבודה שמבינה את המציאות המשתנה ומכילה אותה״, היא סבורה, ״החינוך הוא לא רק מקצוע – הוא שליחות, שדורשת מאתנו כחברה להתגייס כדי לתמוך במי שנושאים אותה על כתפיהם".
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, מצביעה על הירידה במעמד המורה, וגם על ההורים: "מזה שנים אומרים שחסרים המון עובדי הוראה במערכת וכבר שנים אומרים לנו שאנחנו מגזימים. צדקנו לאורך כל הדרך שיש אלפי עובדי הוראה שלא עברו הכשרה מתאימה".
"צריך לשנות את היחס כלפי ציבור עובדי ההוראה כדי למנוע את בריחתם של עובדי ההוראה המקצועיים. מייבשים מערכת שנים רבות, ועכשיו מקבלים מכל הבא ליד - אלפי מורים מלמדים ללא תעודת הוראה והכשרה, מורות רבות מחנכות שתי כיתות וגילינו גם עשרות שמחנכות שלוש כיתות. במערכת החינוך יש מורים איכותיים, אבל זה לא מספיק. מורה אינה יכולה לחלק את עצמה בין 70 או 90 תלמידים בשלוש כיתות. גם מתקיימת הוראה פרטנית כפי שמתחייב, משום שהמנהלים מעדיפים שמורה יחזיק כיתה של 30 תלמידים במקום חמישה תלמידים.
״יש בתי ספר שבהם התלמידים מגיעים בשעה 10:00 בבוקר ונשלחים הביתה ב-12:00 מכיוון שאין מורים או ממלאי מקום. מנהלים אינם יכולים לייצר יש מאין, ואז מתפלאים שהתלמידים נכשלים במבחנים ומאשימים את המורים. רבים מאלה שמסיימים את לימודיהם אינם מגיעים למערכת, או פורשים מהר מאוד, ומרבית המכללות להכשרת מורים אינן נותנות מענה והרמה נמוכה. שיפרנו את שכר המורים, אך שכר לא יפתור את המשבר בלי מהלכים הכרחיים. משרד החינוך צריך להעלות את רף הכניסה למכללות, כשמימון שכר הלימוד מותנה בהתחייבות לעסוק בהוראה למשך כמה שנים״.
לדעתה, יש לפעול להעלאת מעמד המורה, להעלות את רף הקבלה במכללות להוראה, וגם לממן לסטודנטים להוראה את הלימודים תמורת התחייבותם לעבוד במערכת במשך חמש שנים לפחות. ועוד חשוב: ליצור גבולות ברורים להתערבות הורים במערכת. "יש הורים שמגישים תלונות שווא, מכפישים את שם המורים ופוגעים בהם. יש התערבות גסה ועושים להם שיימינג. יש מורים צעירים שאומרים,׳ לא באנו לחטוף מכות מההורים׳״, היא טוענת.
אבי קמינסקי, מנכ"ל איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, מצביע על האופן שבו המחסור במורים משפיע על עבודת מנהלי החינוך ברשויות, ועל מנהלי בתי הספר. "ארסנל הפתרונות היצירתי נע במנעד רחב כשבמקרה הטוב מגייסים פנסיונרים שישמשו כמורים ומנהלים, ובמקרה הרע נאלצים שלא ללמד את תחומי הדעת בהם חסרים מורים. נוכח מחסור חריף במורים נאלצים ללמד פחות שעות ומאלתרים פתרונות בהם חיבורי כיתות; הוראה סמסטריאלית, הגדלת משרות למורים, הכשרת סטודנטים, השתלמויות, מימון הסעת עובדי הוראה, מנהלים חוזרים להוראה ולחינוך כיתה, קיצור שעות יום לימודים, גיוס של מורים בימי חופש, התפשרות על הצוות החינוכי, הטבות והכשרות אטרקטיביות לצוות החינוך, ותק ושימוש בהוראה מקוונת.
"אם נוסיף לכך את השלכותיה של מלחמת חרבות ברזל, המצב כיום, יותר מ-15 חודשים לתוך המלחמה, הוא קטסטרופלי״, הוא מוסיף, "יש רשויות שבהן יותר מ-50% מאנשי ההוראה הורידו אחוזי משרה כי בני/ות הזוג במילואים, שתי כיתות שנאלצות 'לחלוק' מחנכת אחת כבר אינה תופעה זניחה, מורים מלמדים ללא הכשרה מתאימה, מורים שמלמדים ללא תעודת הוראה כלל היא תופעה קיימת גם אם עדיין בהיקף נמוך. המצב פוגע במעמד המורה, במערך האמון שבין הקהילה למוסדותיה ומביא לתרעומת של ציבור ההורים על אנשי החינוך בבתי הספר ובעיריות. המחסור במורים הוא מצב חירום לאומי שהמדינה צריכה להידרש אליו בדחיפות״.
״כיתות שחולקות מחנכת זו לא תופעה זניחה, מורים מלמדים ללא הכשרה, מורים מלמדים ללא תעודת הוראה. המצב פוגע במעמד המורה, במערך האמון שבין הקהילה למוסדותיה ומביא לתרעומת של ציבור ההורים על אנשי החינוך בבתי הספר ובעיריות. המחסור במורים הוא מצב חירום לאומי שהמדינה צריכה להידרש אליו בדחיפות״
הטובים לחינוך
המנהל הוותיק אריה ברנע שניהל במהלך השנים חמישה תיכונים גדולים, הנוכחי הוא מקיף יהוד, יישם בשניים מבתי הספר מבחני אישיות למורים וסבור שהפתרון למשבר מחייב לפעול להעלאת מעמד המורה.
״בחברה הישראלית נוצרה נורמה שלפיה יש לכבד בעיקר את בעלי ׳מקצועות הכסף׳, כמו אנשי הייטק, כלכלנים, רואי חשבון ועורכי דין. העוסקים בנושאי חברה ורוח נדחקו לקרן-זווית. גם נושא זה אמור לעמוד לנגד עיניהם של בתי הספר כשהם בוחרים את המסרים שאותם יציגו בפני התלמידים לקראת העתיד", הוא מציע, משום שלדעתו הפתרון נמצא בשינוי הדמות והדימוי של תחום ההוראה.
"הטובים לחינוך", הוא אומר, ״חלק מהשינוי קשור למבחני התאמה שיש לקיים כדי להעלות את היוקרה וכדי לבחור את המתאימים למקצוע. האמצעי החינוכי החשוב ביותר הוא אישיותו של המחנך, התנהגותו והקשר שהוא יוצר עם תלמידיו. באמצעות העלאת איכות המורה נעלה את מעמד המורה. מדובר במקצוע יוקרתי, לא כל אחד יכול להיות מורה, כמו שעזר ויצמן אמר בזמנו, לא כל אחד יכול להיות טייס". מבחני אישיות, הוא טוען, הכרחיים כתנאי לקבלת תעודת הוראה.
שר החינוך יואב קיש, שירש את המשבר מקודמיו, הצהיר כי הציב את ההתמודדות עם משבר המחסור במורים כאחד היעדים המרכזיים. כצעד ראשון, במשרדו הודיע על הקמת ועדה בראשות המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), ש״תבחן את דרישות הסף ומסלולי ההכשרה של המורים במכללות להוראה, ותתאים את דרישות הסף ומסלולי ההכשרה לצרכי המערכת״.
"המחסור במורים הוא אתגר לאומי שהצטבר והחריף לאורך עשרות שנים", קיש אמר ל-ynet על רקע הנתונים, ״אנחנו ניתן לכך מענה מערכתי מקיף. הקמנו אגף ייעודי לטיפול במעמד המורה, יזמנו שיתוף פעולה עם צה"ל להכשרת מורים-חיילים, אנחנו מקימים ועדה במועצה להשכלה גבוהה לרפורמה בהכשרת המורים״. צעדים נוספים שמתוכננים הם קליטת סטודנטים, הרחבת משרות הוראה, תוכניות הסבה מרוכזות וגם פתרונות דיגיטליים. ״זו משימה לאומית ואנחנו נחושים להצליח בה״, אמר השר.
בהנהגת ההורים הארצית הגיבו לדבריה של בן דויד ומסרו: ״הפתרון למחסור במורים במערכת החינוך מתחיל בעבודה משותפת בין הנהגת ההורים הארצית, הסתדרות המורים ומשרד החינוך. זאת, בהעלאת נושא כבוד המורה ובחיבור בין הצדדים להביא את נושא המחסור, שמתחיל במצוקה אמיתית, לצמצום מספר התלמידים בגנים ובבתי הספר. בכיתה של 40-35 ילדים, היכולת הפדגוגית של המורה לחנך היא מוגבלת. עם זאת, כשמערכת החינוך טועה בניווט ומאשימה את ההורים במחסור במורים, זה לא להסתכל במציאות בעיניים, וזו חובתם ואחריותם של ההורים להשמיע את קולם. שיתוף פעולה מסייע ותורם ואין מה לפחד מכך. להיפך, יש לעודד זאת בכל הכוח״.
