ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק שתאפשר תיקוני חקיקה לצורך העמדה לדין של מחבלי הנוחבה, אך המשך החקיקה מעוכב בקבינט. כפי שנחשף ב-ynet, מדובר בהצעת חוק של ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ושל יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שנועדה לאפשר את שפיטת הרוצחים שהשתתפו ביום הטבח ביישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר.
קליטת מחבלי נוחבה בשב"ס
(צילום: דוברות שב"ס)
לאישור ההצעה קדמו שיחות מאחורי הקלעים עם השרים, שחששו שלא להיענות לדרישות הבייס הימני להעמיד לדין את הנוחבות. למרות הצהרות הממשלה, ולמרות שאיסוף הראיות נגד הנוחבות בפרקליטות דרום הושלם, הקבינט עצר עד כה את קידום ההעמדה לדין.
העיכוב כרגע נובע בין היתר בשל החשש של גורמי הביטחון כי שפיטת המחבלים תגרום לפגיעה בחטופים, ושהמשפטים יהפכו למשפטי ראווה עם הד בינלאומי, כולל מעורבות של בית הדין בהאג. לכן, הוחלט על פתרון ביניים - ההצעה תאושר בכפוף להסכמות בין כל משרדי הממשלה ומערכת הבטחון, מה שיאפשר לממשלה להרוויח זמן.
גם משרד המשפטים מתנגד בשלב זה לקדם את ההצעה. בעמדה שהוגשה לוועדה נכתב כי "חקירת מחבלי 7 באוקטובר מצויה בשלבים מתקדמים ומטופלת בראש סדר העדיפויות של גורמי האכיפה. ההצעה פוגעת בעצמאות גורמי האכיפה ועלולה לפגוע בלגיטימציה הבינלאומית של ההליכים שנוקטת ושתנקוט ישראל, וכן להשפיע על אינטרסים רחבים של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית".
בנוסף, טען המשרד כי "לחקירה זו מוקדשים מאמצים ומשאבים עצומי היקף, בשיתוף כלל הגורמים - משטרה, שב"כ, צה"ל והפרקליטות. בשל הצורך לקחת בחשבון את כלל השיקולים בעניין, הסדרים מיוחדים לעניין זה ראוי שייקבעו על בסיס עמדת גורמי המקצוע הממשלתיים הרלוונטיים. בהחלטה על האופן שבו תנהג המדינה במחבלים שנתפסו, כרוכים גם היבטים ביטחוניים ומדיניים משמעותיים ביותר. על כן, הדרג המדיני ושר המשפטים בפרט מעודכנים לאורך הדרך בהתפתחות החקירה ובסטטוס הטיפול ומעורבים בהשלכות הנוגעות להיבטים אלה".
יוזמת החוק ח"כ מלינובסקי התרעמה על החלטת הקבינט, ומסרה כי "יותר משנה וחצי חיכינו בסבלנות לממשלה שתחליט איך להעמיד לדין את מחבלי 7 באוקטובר ונאדה, שום דבר. לא הוגש אפילו כתב אישום אחד. ההמתנה הסתיימה, וכעת אנחנו מעלים את הצעת החוק שתייצר את המסגרת של משפטי המחבלים הנתעבים, שתכלול בתוכה גם העמדה לדין על פי סעיף של רצח עם שעונשו מוות.
"שר המשפטים יריב לוין עומד בראש וועדת השרים לחקיקה, הוא והשרים החברים בה קובעים אם הממשלה תומכת בהצעת החוק או לא", הסבירה מלינובסקי. "כבר אי אפשר להאשים שהיועמ"שית לא נותנת, או לתרץ סירוב ודחייה בטענת 'שלטון הפקידים'. אין כבר מאחורי מי להסתתר. אתם השרים, תחליטו אם לתמוך בצדק לקורבנות ולעם ישראל או לא. אם לא תתמכו בהצעת החוק, המסכה שלכם תרד פעם נוספת וכל הציבור הישראלי יראה בדיוק באיזה צד אתם".
לדבריה, נודע לה ש"ישנם גורמים בוועדת השרים שינסו למסמס ולדחות את הצעת החוק. התירוץ שהם חשבו להמציא הוא שהשב"כ מתנגד להצעה. רק מה הם לא ידעו? שלפני כשבועיים התקיים דיון בוועדת החוקה בדיוק על הנושא הזה, ונציגי שב"כ אמרו שאין להם שום התנגדות לחקיקה הזו, כמו גם גורמי הביטחון. מזל שיש פרוטוקולים מהדיונים האלו שיוכיחו זאת. כל ניסיון למסמס את העמדה לדין של מחבלי 7 באוקטובר והבאת צדק עבור אזרחי מדינת ישראל - המסכה שלכם תיחשף, ולעד תזכרו כמגני המחבלים הארורים".
יוגדרו "רוצחי עם", יוקם בית דין מיוחד
אלו הם קווי המתאר של הצעת החוק:
• אירועי 7 באוקטובר יוגדרו כ"מעשי רצח עם ביוזמת חמאס".
• חקיקה המבוססת על עיקרון "חוק לוחמים בלתי חוקיים" שהגדיר את טבח 7 באוקטובר כ"רצח עם ביוזמת חמאס".
• הקמת טריבונל מנהלי שתפקידו להכריע בשאלת ההשתתפות בטבח על בסיס ראיות מנהליות (יותר קלות להוכחה מראיות פליליות רגילות, ט"צ), במסגרתו ניתן יהיה להגדיר מחבל בהגדרה מיוחדת.
• תוקם ועדת תביעה שתורכב מנציג שר המשפטים, שר הביטחון ושר החוץ. הוועדה תכריע מי מהקבוצה יועמד לשיפוט פלילי בעבירת רצח עם.
• ייקבע שכל מי שהשתתף בביצוע תכנון קשירת קשר או הסתה לאירועי הטבח ייחשב לוחם בלתי חוקי. המחבלים יחולקו לשתי קבוצות: "לב"ח לנצח" וקבוצה שתואשם בפשעי השמדת עם, בהתאם לחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע - השמדת עם.
• לאחר מכן יוקם בית דין מיוחד לשיפוט בעבירת רצח עם, עם צוות משפטי וצוות ייעודי בעל מומחיות לשפיטה בעבירה זו.
• לטריבונל יהיו סדרי דין מיוחדים שייקבעו על-ידי שר המשפטים, בהתאם למאפיינים המיוחדים של אירועי רצח העם ב-7 באוקטובר, הצורך להגן על נפגעי העבירה ועל משפחותיהם ועוד, וכן יכריע בעניין העמדה לדין בעבירה זו כקבוצות או פרטים.
