בג"ץ קבע היום (רביעי) כי על הממשלה לעדכן בתוך 30 יום בנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר 2023, וכתב בהחלטה כי "נוכחנו לדעת שאין מחלוקת אמיתית באשר לעצם הצורך בהקמת ועדה ממלכתית בעלת סמכויות חקירה נרחבות והסמכות לקבוע ממצאים ולגבש המלצות בכל הקשור לאירועי 7 באוקטובר".
1 צפייה בגלריה
דיון בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד החוק למניעת שידורים זרים
דיון בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד החוק למניעת שידורים זרים
בג"ץ דרש עדכון בתוך חודש: "אין מחלוקת באשר לצורך בוועדה ממלכתית"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בהחלטתו נמנע בג"ץ מהביטוי המקובל "ועדת חקירה ממלכתית", והסתפק בביטוי "ועדה ממלכתית". משום כך ניתן להסיק כי השופטים לא מתכוונים שאין מחלוקת בצורך בוועדת חקירה ממלכתית, אלא מתייחסים להצהרת מייצג הממשלה בדיון האחרון, שאמר כי הממשלה תגבש הצעת חוק להרמת "ועדה לחקירה אירועי 7 באוקטובר". מכן אין חולק על הצורך בהקמת ועדת חקירה, אך יש מחלוקת משפטית בנוגע לשאלה איזו ועדה תוקם - ומתי.
רק לפני שבועיים, בדיון בעתירה להקמת הוועדה שתחקור את המחדלים, אמר השופט יחיאל כשר כי "התקבלה החלטה של הממשלה לא להקים ועדת חקירה ממלכתית כל עוד נמשכת המלחמה, אלא לקדם ועדת חקירה מסוג אחר. על כן ההתערבות של בית המשפט שמורה למקרים נדירים בלבד, והטענה שהחלטת הממשלה בלתי-סבירה באופן קיצוני אינה טריוויאלית. להוציא צו שמחייב להקים ועדת חקירה ממלכתית בזמן מלחמה - זה אתגר משפטי כבד במיוחד". כעת, עם שחרורם של כלל החטופים החיים והכרזת הנשיא דונלד טראמפ כי "המלחמה נגמרה", נדרשה הממשלה להשיב מחדש בעניין.
התנועה לאיכות השלטון, שנמנית עם מגישי העתירה, בירכה על החלטת בית המשפט: "התנועה עתרה לבג"ץ בנושא זה כבר ביוני 2024, לפני למעלה משנה וחצי, בטענה שבשלה העת להקים ועדת חקירה ממלכתית. עכשיו, לאחר שנחתם הסכם לשחרור החטופים והמלחמה מגיעה לסיומה, התנועה הגישה הודעה מעדכנת ובקשה לבית המשפט כי יורה על הקמת הוועדה, משבשלה העת גם לפי עמדת הממשלה. חשוב להדגיש: המחדל הקשה ביותר בתולדות המדינה דורש חקירה מעמיקה ועצמאית. החטופים שחזרו, החללים שנפלו, המפונים שהופקרו - לכולם מגיעה האמת. יש להקים את ועדת החקירה הממלכתית בהקדם, ללא עיכובים נוספים", נמסר.
יו"ר התנועה עו"ד אליעד שרגא, אמר בדיון לפני שבועיים בבג"ץ כי "מעולם לא היה אירוע נורא כזה כפי שהיה ב-7 באוקטובר. אזרחים הופקרו, נרצחו, נאנסו, כרתו איברים. זוועת אלוהים. מעולם הצבא לא הפקיר כך אזרחים. לצד המחדל הצבאי-מדיני, אף אחד ממשרדי הממשלה לא תפקד. כבר מזמן הייתה צריכה לקום ועדת חקירה, צריך לזכור ולהזכיר מדוע אנחנו עומדים כאן. זה לא עוד אירוע לטאטא מתחת לשולחן, אלא אירוע עם הרבה מאוד פגיעות חוקתיות. אנחנו כבר שנתיים תמימות שהממשלה עושה כל תרגיל מספר הטריקים והשטיקים כדי לא להקים ועדת חקירה ממלכתית".
במהלך דבריו של שרגא התפרצה שוב ושוב ח"כ טלי גוטליב, ויו"ר התנועה לאיכות השלטון הגיב בזעם: "תשתקי! את תשתקי! תעיפו את האישה המטורללת הזאת. דיון אחרי דיון היא מחללת את קדושת המקום". גוטליב השיבה: "אני לא אישה, אני חברת כנסת". שרגא המשיך: "מוחאים פה כפיים כאילו זה מגרש כדורגל". גם מהקהל נשמעו קריאות נגדו. אחת הנוכחות צעקה: "אתה לא מייצג אותנו ואת החיילים, הוא מייצג רק את קפלן". שרגא פנה לשופטים ואמר: "זה בסדר? נכון, זה בסדר? ולי להוציא צו להוצאות?". שטיין הורה להוציא את אותה אישה מהאולם.
בחודש מאי האחרון, נזכיר, הממשלה דנה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, יותר משנה וחצי אחרי הטבח ובהתאם לדרישת בג"ץ - והחליטה בסיומה כי לנוכח ההחלטה שהתקבלה אז בקבינט על הרחבת הלחימה - "אין מקום לחקור כעת את אירועי 7 באוקטובר". במקביל, הוחלט כי הממשלה והכנסת יגבשו הצעת חוק להקמת "ועדת חקירה מיוחדת" - שאינה ממלכתית לפי חוק. בממשלה הוחלט אז כי עדכון יועבר לבג"ץ בתוך 90 יום.
על-פי ההחלטה של הממשלה בסיום הדיון, "ועדת החקירה תייצג דעות שונות בציבור ותזכה לאמון רוב הציבור". השר דודי אמסלם תקף אז את הדרישה להקמת ועדה ממלכתית, ואמר: "ביהמ"ש העליון הוא חלק מהעניין. יצחק עמית גנב לעצמו תפקיד ורוצה להקים ועדת חקירה ממלכתית נגד הממשלה". השר עמיחי שיקלי הוסיף: "חייבים לחקור גם אחורה. יש לנו חוסר אמון ביועמ"שית". שר החינוך קיש: "היא הייתה עוצרת את משפט רה"מ אם היא לא הייתה פוליטית".