אוניברסיטת הרווארד חתמה על הסדר פשרה עם קבוצת סטודנטים יהודים ומרכז ברנדייס לזכויות אדם, שתבעו את המוסד האקדמי בטענה כי הוא כשל בתגובה לאנטישמיות בקמפוס. במסגרת ההסדר, האוניברסיטה תשלם לתובעים פיצוי בסכום שלא פורסם ותאמץ את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA), שכוללת בין היתר ביקורת מסוימת על ישראל כהתבטאות אנטישמית.
בנוסף, האוניברסיטה התחייבה להקים שותפות רשמית עם אוניברסיטה בישראל, מהלך שנעשה בניגוד לדרישות של ארגונים פרו-פלסטיניים שהפעילו לחץ כבד על ההנהלה. הרווארד גם התחייבה לפרסם באתר הרשמי שלה הצהרה שלפיה "לרבים מהעם היהודי, ציונות היא חלק בלתי נפרד מזהותם היהודית. כל התנהגות שתיחשב להפליה על בסיס יהדות או זהות ישראלית, עשויה להיחשב כהפרה של מדיניות המוסד אם היא מופנית כלפי ציונים".
בהתאם להסכם הפשרה, האוניברסיטה תקים מנגנון חדש לטיפול בתלונות על אנטישמיות, תגייס מומחה שילווה את הטיפול בנושא, ותאפשר למרכז ברנדייס לקיים אירועים פרו-ישראליים בקמפוס. כמו כן, בית הספר למדיניות ציבורית של הרווארד יאפשר לשלושה מבוגריו "לארח דיון פתוח על דמוקרטיה יהודית-ישראלית".
השימוע בקונגרס של נשיאות הרווארד ואוניברסיטת פנסילבניה
(צילום: רויטרס)
הפשרה לא כללה הודאה באחריות או באשמה מצד האוניברסיטה, אך היא מסמנת תפנית משמעותית במדיניות המוסד ביחס לאנטישמיות ולשיח על ישראל. לדברי גורמים המעורבים בהסכם, הרווארד תפעל כעת לפי הגדרת ה-IHRA בבדיקת מקרים משמעתיים, שינוי שמציב את האוניברסיטה בקבוצה מצומצמת של מוסדות אמריקניים שאימצו את ההגדרה השנויה במחלוקת.
לפי ההגדרה שאומצה, כל גילוי של "סטנדרט כפול" כלפי ישראל, או למשל כינויה כ"מפעל גזעני" בקמפוס ייחשבו לאנטישמיות. תומכי המהלך טוענים כי מדובר בצעד הכרחי להגנה על סטודנטים יהודים ולמניעת הטרדות אנטישמיות. לעומתם, מבקרי ההסכם מזהירים כי הוא עלול לפגוע בחופש הביטוי וליצור אווירה של צנזורה אקדמית.
החתימה על ההסדר מגיעה לאחר חודשים של מתיחות מוגברת בקמפוס בעקבות המלחמה בעזה. מיד אחרי טבח 7 באוקטובר, התפרצו בהרווארד מחאות סוערות, כולל מכתב פתוח של יותר מ-30 קבוצות סטודנטים שהאשימו את ישראל באחריות הבלעדית ללחימה. האירועים הללו והתגובות להם תרמו להתפטרותה של נשיאת האוניברסיטה קלודין גיי, שהתמודדה עם ביקורת על התנהלותה בטיפול בגילויי אנטישמיות.
לדברי מייסד ויו"ר מרכז ברנדייס, עוזר שר החינוך האמריקני לשעבר, קנת' מרקוס, ההסכם יוביל לאחרים כמותו, וכשהוא ייושם באופן נאמן הוא גם "יבטיח שתלמידים יהודים יוכלו ללמוד ולשגשג בסביבה נקייה משנאה אנטישמית, אפליה והטרדה".
ההסדר, עם זאת, לא כלל את כל התובעים. שבת קסטנבאום, שסיים את לימודיו במוסד ביוני, סירב להצטרף להסכם, וימשיך בתביעתו נגד הרווארד, מסרה האוניברסיטה. קסטנבאום אמר כי "המאבק רק מתחיל" וכי הוא עובד בשיתוף פעולה הדוק עם הבית הלבן: "הרווארד יכולה לצפות להיענש בשבועות הקרובים".
מטעם אוניברסיטת הרווארד נמסר בתגובה כי ההסדר "משקף את מחויבותה המתמשכת של הרווארד להבטיח כי הסטודנטים, הסגל והעובדים היהודים שלנו ירגישו מקובלים, מכובדים ומוגנים. נמשיך לחזק את המדיניות, המערכות והתהליכים שלנו על מנת להיאבק באנטישמיות ובכל צורה של שנאה, ולוודא שכל חברי קהילת הרווארד יקבלו את התמיכה הדרושה להם כדי לקדם את לימודיהם, מחקריהם ועבודתם המקצועית, ולחוש שהם שייכים לקמפוס ולכיתות הלימוד שלנו".
