בקרוב הוא מנהל את חיינו 30 שנה, לסירוגין, עם הפסקות פה ושם. בראשית דרכו הייתה תחושה שנולד מנהיג חדש בישראל, של מישהו לרוץ איתו. עשה דברים טובים, פועלו שיקף את דאגתו אך ורק לעם היושב בציון. בנובמבר 2019 נפל דבר. היועמ"ש ד'אז לממשלה הודיע על החלטתו להגיש נגדו שלושה כתבי אישום. ייתכן שמאז החלה הגישה להשתנות, סלט בין הלאומי והאישי, רק שאנחנו לא ידענו מכך. הנקמה התבשלה כנראה בחדרי חדרים. בסוף דצמבר 2022, עם תחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית, הנוראית והאיומה בתולדות מדינת ישראל, החלה ההתפרעות ושבירת הכלים והכללים, התחיל האירוע בחיי האומה שבישר על כך שהכל כנראה מותר לאותו גבר שבורח מבשורה ולמי מחברי ממשלתו שמגבים אותו.
ממשלת ישראל בהכוונת העומד בראשה, כמה שנראה שנעשה מתוך אינטרס אישי, בורחת למעשה משלוש בשורות. הבריחה הזו מצדיקה אולי בעיני חלק מחבריה כל יום נוסף של הידבקות אובססיבית לעטיני השלטון והשררה.
הבריחה הראשונה היא מבשורת המשפט. אפשר להבין את הכעס, אך אסור לקבל את תוצאותיו ההרסניות. עושים הכל כדי למשוך זמן, עד שיתייאשו כולם ויאמינו שהאיש הבורח מבשורה הוא קדוש מעונה. נשאלת השאלה, מדוע הוא צריך את הצרות הללו? יש לו שביל זהב לברוח באמת מהצרות. צדק הנשיא טראמפ שהציע לתת לו חנינה. רבים, כולל הח"מ, לא רוצים לראות אף ראש-ממשלה מורשע, גם לא אותו. הלוואי והנשיא יצחק הרצוג ירים את הכפפה ויוביל מהלך חנינה או הסדר טיעון. הבעיה שלטנגו צריך שניים. בתמורה הוא חייב לפרוש מהחיים הפוליטיים, לשחרר אותנו מצרתו ואותו מצרותיו. גם ללא קשר – אחרי 30 שנה הגיע הזמן לפרוש, ליהנות מהחיים. אפילו המאמן האגדי, אלכס פרגוסון, להבדיל, פרש ממנצ'סטר יונייטד אחרי כ-27 שנים. מדוע הוא לא לוקח חנינה בשתי ידיים? זו שאלת השאלות. האם גם כאן מסתתר אולי משהו שאנחנו לא יודעים, או שזו רק תאוות השלטון? על פניו אין שום הגיון בכך שלא יסכים לקבל חנינה ובתמורה לפרוש.
הבריחה השנייה היא מבשורת ועדת החקירה הממלכתית. ממשלת ישראל הנוכחית, שבמשמרת שלה קרה למדינת ישראל האסון הגדול בתולדותיה, חייבת לתת תשובות למשפחות הנופלים והנרצחים, לפצועים, לחטופים ולבני משפחותיהם, למפונים ולכל האזרחים שהחלו ליטול תרופות הרגעה מאז אסון 7 באוקטובר. ראש-הממשלה הנוכחי נאבק כאחוז אמוק ונאם בפאתוס המוכר שלו לטובת הקמת ועדת חקירה ממלכתית מיידית בפרשת הרוגלות, שלא הרגה אפילו אדם אחד, ובעבר קרא בזעם לפרישתו של אהוד אולמרט כי היה חייב לדעתו לקחת אחריות על מלחמת לבנון השניה. הכל כנראה נשכח במשמרת שלו. הוא יודע, ויודעת ממשלתו, שכל ועדת חקירה ממלכתית, גם אם בראשה יעמוד השופט השמרן ביותר וכל חבריה ימונו ע"י שר המשפטים הנוכחי, צפויה להטיל את עיקר האחריות על הראשון שאמור לשאת באחריות.
הבריחה השלישית היא מבשורת חוק ההשתמטות. אפשר בהחלט לתת קרדיט לחברי הממשלה מהליכוד ולעומד בראשה שהם לא עיוורים ולא טיפשים. גם הם יודעים שהמדינה היקרה שלהם ושלנו, שבה הם זורעים הרס, פילוג וחולי, לא תוכל להתרפא בלי גיוס לכולם (לא רק החרדים), בלי שטיקים ובלי טריקים, ומי שלא יתגייס בגיל 18 לשרות צבאי או אזרחי, ישללו רוב זכויותיו האישיות. במקביל ייפסקו באחת כל הקצבות המדינה למוסדות שמחנכים להשתמטות ולהנצחת הבורות. המגזר החרדי עולה למשק הישראלי כ-36 מיליארד ₪ בשנה, מכספי הציבור העובד והמשרת. מאז 7 באוקטובר קרה דבר בישראל. לצה"ל חסרים כ-20 אלף חיילים. המדינה לא תייבא אותם מהפיליפינים. מי שחפץ בזכויות – חייב לקיים גם את החובות – בשירות מלא וגם בעבודה ראויה ותרומה למשק.
ממי פארצילום: אילן ספיראהיהדות היא השיוך והמכנה המשותף שלנו וחשוב שנאהב אותה, איש איש בדרכו. הבעיה אינה היהדות ולא היושב במרומים, אלא סוכני הקרקע שלו. סוכנים מטעם עצמם, שהפכו בחזירות את היהדות לקרדום לחפור בו, מעודדים עצלות ונצלנות מקוממות במטרה להמשיך להגדיל את תלות הציבור החרדי ע"י השתמטות משירות וגם מלימודי ליבה, תמורת פתקים בקלפי.
נושא הגיוס חוצה את מרבית החברה הישראלית, שמאל וימין, דתיים וחילונים. האיש הבורח מבשורה יודע זאת וברור לו שכל חוק שאינו גיוס מלא לכולם, עלול לעלות לליכוד במנדטים. לכן, ייתכן שעד הבחירות הוא ימשיך למסמס את החוק, אך אם ייבחר שוב, העברת חוק ההשתמטות ויישומו יהיו כנראה המהלך הראשון שהוא יבצע בקדנציה הבאה.
אני פונה לחבריי – חברי הליכוד שנמצאים שם בזכות האידאולוגיה של תנועת הליכוד האמיתית, זו של ז'בוטינסקי ובגין. הייתי שם עוד מבית הוריי, והתפכחתי. ראו הוזהרנו. היום הוא האיש הבורח מבשורה, מחר הבשורה תברח ממנו ואנחנו עלולים לשלם את המחיר.
הכותב הינו יועץ אסטרטגי-תקשורתי, פאר לוין תקשורת
