שנתיים ליום חטיפתו, שבו נרצחו אשתו ושתי בנותיו, כתב הבוקר (שלישי) שורד השבי אלי שרעבי פוסט מצמרר בפייסבוק. "עברו שנתיים מהיום שבו הכל השתנה עבורי", כתב, "ב-7 באוקטובר 2023 חיינו השלווים והמאושרים הפכו לגיהינום, אבל, ואובדן בלתי נתפסים שילוו אותי בכל רגע עד יומי האחרון... געגוע שהולך ומתעצם לנשמות טהורות, ליאן אשתי, נויה ויהל בנותיי ויוסי אחי".
הוא ציין שלצד הכאב והשכול, הוא בוחר בחיים. "עם זאת מאז שחרורי אני בוחר כל בוקר מחדש בחיים מלאים, בעשייה, ובתקווה", הוסיף. בצל השיחות שנערכות החל מאתמול במצרים והמגעים על תוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כתב כי "בימים אלה, אני ומשפחת שרעבי כולה עוצרים את נשימתנו לנוכח התקווה להחזרתו של יוסי אחי לקבורה ראויה, ולהשבתו של אלון אהל חברי היקר וכל החטופים".
הוא קרא לשים סוף לסיוט המתמשך של מדינה שלמה, שנתיים בדיוק מאז הבוקר ששינה את חייו: "סבלנו מספיק, אנחנו ראויים למציאות אחרת. אנחנו רוצים להתחיל להחלים". לפוסט צירף תמונות שלו יחד עם אחיו יוסי, שנהרג בשבי ברצועת עזה - וגופתו עדיין מוחזקת בידי מרצחי חמאס, ויחד עם אשתו ובנותיו - וברקע השיר "יהיה טוב" של יסמין מועלם.
"אתם בטח שואלים למה בחרתי את התמונות האלה ואת השיר הזה. ככה אני רוצה שתזכרו את אחי יוסי ואת אשתי ובנותיי המדהימות ז"ל, וכי אני באמת אופטימי שיהיה טוב. שכולם ישובו הביתה עוד היום, אמן".
שרעבי נחטף מקיבוץ בארי בבוקר 7 באוקטובר והוחזק בשבי במשך 491 ימים. אשתו ליאן ובנותיהם נויה (16) ויהל (13) נרצחו בטבח. מאז חזרתו מהשבי הוא מרבה לקחת חלק בפעילות למען השבת החטופים, בהם כאמור אחיו, החלל החטוף יוסי שרעבי, ואלון אהל שהוחזק יחד איתו בשבי. אלה התמונות שצירף לפוסט:
הפוסט המצמרר של אור: "אוהב אותך עד השמיים"
אל דבריו של שרעבי הצטרף גם שורד השבי אור לוי, שפרסם פוסט אישי לא פחות מצמרר. "שלומי חרא, ככה זה שמגיע יום השנה להירצחה של אשתי וחטיפתי", כתב. "בשעות שקדמו ל-6:28 דמיינתי כל רגע איך יצאנו שלושתנו לבית קפה, איך אכלנו אצל ההורים של עינב, איך ביקשת עזרה כשהוא לא נרדם. ככה נפרדתי מאלמוג ל-491 יום".
הוא שחזר את הבוקר ההוא, מ"הקפה והטורטינה בדרך לנובה", ועד הרגע שבו הכול נגמר: "היום אני חי את אותם הרגעים האחרונים האלה איתך. איך היית פה, והנה את כבר לא, והעולם ממשיך. השארנו את ילדנו יתום. אז אני חזרתי, אבל את לא, ולנצח תישארי בת 32".
לוי תיאר כיצד נתקל במקרה בציור שאלמוג בנו הכין לו לאחר שחזר מהשבי. "על הציור הוא ביקש שיכתבו משהו, תליתי אותו על הקיר בלי לשים לב. היום, מכל הימים, נתקלתי בו שוב. משהו בי הרגיש צורך לעשות סדר", כתב. הוא סיים במסר לבנו: "אז אלמוג, אולי עכשיו ממש לא בסדר אבל ממש תכף יהיה בסדר". את הפוסט חתם במילים אישיות לאשתו: "אוהב אותך אשתי שלי עד השמיים. לנצח תהיי איתי בזיכרונות ובחוויות וכמובן דרך אלמוג, שמסתבר שנתת לו לא מעט ממך".
עלמה התייתמה בגיל 13: "הכול יותר קשה בלעדיכם"
עלמה אור, שנחטפה בגיל 13 לעזה ב-7 באוקטובר והוריה נרצחו בטבח בבארי, חשפה את הכאב שבחיים לאחר השבי ואת הגעגוע הבלתי פוסק. "הרבה זמן לא חשבתי עליכם", כתבה להוריה, "אבל פתאום שמתנגן השיר ההוא, או שאומרים את המילה ההיא שמזכירה לי אתכם, או שמגיע תאריך מסוים שהמוח כבר לא יכול להחזיק - אז המחשבות עליכם מציפות אותי, הדמעות מתחילות לרדת, אני פתאום נזכרת מה הייתם בשבילי, הלב מתחיל לכאוב והגוף לרעוד. כמה איחלתי לעצמי אתכם לכל החיים. הגעגוע אליכם כל כך כואב, אני לא יכולה יותר לחיות פה בלעדיכם, לא יכולה יותר להכיל את המבטים ברחוב שאני כאילו פרצוף מוכר".
בפוסט כתבה גם על תחושת היתמות והזיכרונות המשותפים. "לא יכולה יותר להכיל את החיים שלי בלעדיכם, כיתומה בלי אמא ובלי אבא", כתבה. "יש לי פלשבקים לכל הבישולים איתך אבא, הסתם ימים איתכם בבית, הטיסות אתכם שאמא ישבה באמצע ופחדה אז נתנו לה ידיים, על כל הארוחות איתכם, השיחות, הקול המרגיע שלכם. אתם כל כך חסרים לי ויש לי את החור הכי גדול בעולם".
לאביה, החלל החטוף דרור, היא כתבה: "אבא, אתה אפילו לא פה, אין לך קבר. אני מקווה שיש לך בכלל עוד גופה, שהיא לא התאדה, כי הלב שלי את זה לא יוכל להכיל. אני לא מוצאת יותר מילים לכתוב כי שום דבר שאכתוב לא באמת יתאר את גודל החסר שהשארתם. הכול פה ריק. הכול יותר קשה בלעדיכם, שנתיים שהעולם עצוב יותר".
מיה חוזרת ל-7/10: "אי-אפשר יותר"
שורדת השבי מיה רגב כתבה גם היא פוסט שבו חזרה לאותו יום קשה וכתבה: "לפני שנתיים היה הרגע הכי מפחיד בחיים שלי. הרגע שבו חשבתי שהכל ייגמר. הרגע שפגשתי את הרוע הטהור ביותר מסתכל לי ישירות לתוך העיניים. הרגע שבו ראיתי את הרגל שלי תלויה רק על עור, הרגע שבו כל התפיסה שלי על העולם השתנתה. הרגע שבו חשבתי שאבא שלי עומד לשמוע אותם רוצחים אותי על הקו".
"הרגע שבו הפכתי להיות מאחרונת האדם, הרגע שהבנתי שאני מוקפת מחבלים ואנחנו נכנסים לתוך עזה ואין לי שום דבר לעשות בנוגע לזה חוץ מלסתום את הפה ולעשות כל מה שיבקשו. הרגע שבו כל הדברים הכי רעים ומפחידים בעולם עברו לי בראש וידעתי שאני צריכה פשוט להתפלל לרע במיעוטו. הרגע שבו הדופק שלי היה כל כך גבוה והגוף לא הפסיק לרעוד מפחד עד שחזרתי לארץ וחיבקתי את ההורים שלי. תודה לאל שאני כאן תודה לאל שעומר ואיתי כאן".
היא הזכירה בפוסט את גיא אילוז, שאיתו שהתה בשבי, ואת אורי דנינו, שהציל את חייה - וכמעט 11 חודשים לאחר שנחטף גם הוא בחיים - נרצח בשבי. "אני חושבת על המלאכים שאיבדנו ביום הזה ואפילו באותו הרגע הזה בדיוק. האנשים שברחו בריצה לידי ולא זכו להגיע הביתה, הבחורה שהלכה איתי לעשות פיפי בשיחים כשרק הכל התחיל ואין לי מושג איך נגמר הסיפור שלה. אני חושבת על אורי דנינו זכרונו לברכה שהציל את חיי והוא איננו ולעולם לא אזכה לחבק אותו ולהודות לו. אני חושבת על גיא אילוז זכרונו לברכה שהולך איתי תמיד בלב לכל מקום. גיא היה מרגעי האור היחידים שלי בשבי ואת נשימתו האחרונה לקח לידי. כל יום אני מתפללת שיודיעו שהוא חוזר לקבורה ראויה ושההורים שלו יזכו להיפרד בפעם האחרונה".
"אני חושבת על האחים שלי שעוד יושבים שם, נמקים במנהרות. שעברו שנתיים מאז אותו הרגע והם עדיין נמצאים באותו המצב, אותו פחד באותו רעב ובאותו געגוע שמפלח את הלב. ואני רק יכולה להתפלל ולקוות שאלה הימים האחרונים שלהם שם, שהם יחזרו בקרוב מאוד ויזכו לקבל את המתנה שאני קיבלתי. לקבל את החיים במתנה. אמן שנדע ימים טובים יותר, ואמן אמן שזה ייגמר כבר, כי אי אפשר יותר".
אמילי דמארי: "מרגישה רע לנשום אוויר נקי"
גם שורדת השבי אמילי דמארי, ששוחררה בפעימה הראשונה של עסקת החטופים השנייה, כתבה לציון יום השנה השני למלחמה. בסטורי שהעלתה באינסטגרם ושאותו הקדישה לחבריה האחים גלי וזיו ברמן היא כתבה: "אני שבתי בגופי אחרי 471 בשבי החמאס. לא שבתי לרגע בנפשי. לא הלכתי למסיבות, לא להופעות, לא טסתי לטובת הנאה וגם לאכול מרגיש לי רע בימים רבים".
"לפעמים קשה לי באמת לאהוב, אני מרגישה רע לנשום אוויר נקי, אבל הכי קשה לי לחבק את אמא שלי מבלי להרגיש נורא שאני מחבקת אותה ואתם לא מחבקים את אמא טליה (אמם של גלי וזיו). אני מתגעגעת אליכם, מתה לחבק אתכם ורוצה שתחזרו בימים הקרובים כדי שסוף סוף אוכל להשתקם לא רק בגוף, אלא גם בנפש".
פורסם לראשונה: 09:39, 07.10.25
