יותר משנתיים חלפו ממתקפת הפתע של חמאס - ומהפשיטה של ארגון הטרור של מוצב נחל עוז - ומשפחות התצפיתניות שנפלו עדיין נאבקות לקבל לידיהן את התיעוד המלא שלהן ביום האחרון של חייהן. הבוקר (שלישי) התקיים דיון בבג"ץ בעתירת המשפחות שהוגשה לפני כשנה בדרישה לקבל לידיהן את תיעוד היממה האחרונה שלפני 7 באוקטובר ואת התיעוד הקיים מבוקר הטבח ועד לרגע שבו נותק הקשר עם החמ"ל.
הדיון בבג"ץ בעתירת משפחות התצפיתניות
(צילום: גיל יוחנן)
ההרכב שדן בעתירה בבית המשפט העליון בירושלים היו הנשיא יצחק עמית, דוד מינץ ונעם סולברג. באולם נכחו האבות של התצפיתניות ים גלס, הדר כהן ונועה מרציאנו. בדיון נחשף כי צה"ל מחזיק ב"טלפון אדום" של אחת הקצינות, וכמו כן כי שרתים שהיו באזור בחמ"ל שלא נשרף נלקחו על-ידי הצבא - והניסיון של חברת אלביט לשחזר אותם עלה בתוהו. חלקם הושמדו בהוראת צה"ל, לאחר שנטען כי הם "נפגעו עד תום" מהעשן. בסיום הדיון, בג"ץ נתן לצבא 30 יום לבדוק אם יש עוד חומרים.
נציג המשפחות, עו"ד גלעד יצחק בר-טל, אמר בדיון כי "ההורים האלה שילמו את המחיר הכי יקר. אין מחיר יקר יותר שאפשר לשלם. לא יכול להיות שמלווה מבצעי לא מתועד. לא יכול להיות שהצבא לא ידע מה להציע לוועדת חקירה. לא יכול להיות שצבא לא יודע לתעד את האירועים בצד האמת. נניח ותקום וועדת חקירה ממלכתית, הצבא יציג את כל מה שיש לו? לצערי יש חוסר אמון".
דניאל מארקס ממחקלת הבג"צים בפרקליטות אמרה מנגד כי "צר לנו על פטירתן של הבנות ואנחנו מביעים תנחומים למשפחות. אין פה שום כוונה ושום ניסיון להסתיר משהו מההורים. אנחנו מבינים שהם רוצים צילומים ותמונות. נאמר לי שנעשה מאמץ להביא כל חומר רלוונטי. השרתים ניזוקו. ניסו לראות אם אפשר להביא עוד נתונים אבל העשן גרם לנזק".
השופט עמית קרא: "מי ניסה? מתי? לפחות שהם ידעו, הם צריכים לדעת את זה. אם זה נבדק על-ידי מישהו אז בואו נשמע את זה".
בשלב זה עלה לדבר סגן-אלוף טל לייבוביץ מהחטיבה הטכנולוגית בהגנת הגבולות, שחשף כי "כמה ימים אחרי 7 באוקטובר פירקנו את השרתים האלה. היה נזק לשרתים מעשן, זה ציוד רגיש מאוד. פירקנו אותם, לקחנו לחברה וניסינו לשחזר את המידע. לצערי לא הצלחנו. יש לנו את המידע מכל החמ"לים האחרים, רק את השרתים האלה לא הצלחנו לשחזר. אחרי זה חלקם הושמדו, וחלקם אצלנו". השופט סולברג העיר: "אם אומרים שאין ומסתבר שיש - זה גורם לחוסר אמון".
לאחר מכן עלה לדבר קצין נוסף, סגן מפקד גדוד התקשוב, שאמר כי "מצאנו שהיה מכשיר סלולרי צבאי למ"מית. המערכת שלו היא זמנית, תמונות וצ'אטים נמחקים מהמכשיר עצמו, זה נשמר רק במחשבים הצבאיים. אם היו צ'אטים כאלה מהמכשיר של המ"מית יכול להיות שהם שמורים במערכת. אני לא יודע עם מי היא דיברה ועל מה היא דיברה".
סולברג אמר כי "היה אפשר לעשות את זה לפני שנה", עמית הוסיף: "הם רוצים כל פיסת מידע, גם אם זה צ'אטים". הנציגה מארקס השיבה: "אין שום כוונה להסתיר דברים מהמשפחות".
בהמשך, עו"ד בר-טל אמר כי "ראינו בשידור חי שיש בסיס לחוסר אמון. מאוד קל להגיש תצהירים ואז להגיד שיש עוד משהו. אני שמעתי לראשונה היום שיש מערכות שהושמדו. הדרך ליישב את משבר האמון זה לחשוף את הקלפים". לדבריו, "הוגשו תצהירים, הוגשו טבלאות, לא צריך להגיע לאולם בג"ץ כדי לסיים את הפרשה הזאת. צריך להזמין את ההורים ולהציג להם את התמונה המלאה בצורה ישירה".
השופט עמית הורה לצבא בסיום: "קחו 30 יום ותנסו לאתר כל דבר, ואולי לעשות חשיבה מחודשת. למנות מישהו שיתכלל את כל מה שהיה בחמ"ל ושנדע אם מיצינו. זו ההצעה שלנו. השארנו את העתירה הזאת פתוחה. נלך אתכם מה שאפשר".
"צה"ל מגלה כל פעם מה שנוח לו"
לאחר הדיון, עו"ד בר-טל אמר לתקשורת כי "אנחנו מגלים היום דברים חדשים שעומדים בניגוד להצהרות קודמות של צה"ל. הוא לא ידע על קיומו של טלפון סלולרי בחמ"ל, כאילו שצה"ל לא ידע שהוא הנפיק את אותו טלפון. הצבא כל פעם מגלה את מה שנוח לו לגלות. אנחנו מצפים שהצבא ייתן מידע מלא ומדויק, ויעביר לידי המשפחות ששילמו את המחיר הכי יקר את כל מה שיש בידיו, שלא יסתירו ולא יפברקו". הוא הוסיף: "אם הושמדו חומרים, אנחנו רוצים את הדוחות של מי שהשמיד אותם, ואת הבדיקות של מי שביצע אותם".
אבי מרציאנו, אביה של התצפיתנית נועה מרציאנו, אמר כי "נועה הופקרה ב-7 באוקטובר, ושוב כשהייתה בשבי. היום אנחנו מגלים שנועה שוב מופקרת על-ידי צה"ל, שמסתיר מאיתנו מידע מאוד חשוב - את הקול האחרון שלהן. זה מה שאנחנו רוצים, את ההנצחה של הבנות שלנו".
אביה של הדר כהן, יגאל, הוסיף: "האמון שלי כלפי המערכת הצבאית עוד יותר שקע. הטכנולוגיה בצבא זה לא עולם שלישי. אנחנו בטכנולוגיה מספר אחת בעולם, לא ייתכן שאין גיבוי לכל המערכות האלה. אנחנו דורשים את הכול, מסתירים מאיתנו דברים, ואנחנו נילחם עד הסוף ולא נוותר".
העתירה הוגשה ב-8 בספטמבר 2024 על-ידי ההורים של של התצפיתניות עדי לנדמן, מיה ויאלובו פולו, שירת ים עמר, שי אשרם, הדר מרים כהן, אביב חג'ג', שחף ניסני, רוני אשל, שיראל מור וים גלס, שנפלו במוצב, וכן, הוריה של התצפיתנית נועה מרציאנו, שנחטפה ונרצחה בשבי בעזה.
בעתירה שהגישו נגד הרמטכ"ל ובכירים אחרים בצה"ל, דרשו ההורים כי יועברו לידיהם הקלטות וצילומים גם מהמשמרת האחרונה של כל אחת מבנותיהם. בעקבות הגשת העתירה, הועברו למשפחות הקלטות קשר ומאבקן הוביל עד עתה לשינוי גורף בעמדת צה"ל כלפי משפחות שכולות בכלל, על ידי מתן זכות לכל משפחה לקבל זיכרון אחרון.
להבנת המשפחות העותרות, וגם לאחר הצגת התחקירים, לא הושמעו כל ההקלטות להורים ויש שעות חסרות, למשל החל מהשעה 07:00 בבוקר, וכן חסרים אמצעים נוספים שתיעדו את השעות האחרונות בחמ"ל: שמע ותמונות שלא הוצגו להורים בטענה כי אלה הושמדו במתקפה על המוצב.
עו"ד בר-טל מסר אתמול: "בדיון הקודם שנערך בחודש מרץ קבע הרכב השופטים כי המשפחות זכאיות לקבל את מלוא החומרים כדרישתן. חרף זאת, צה"ל לא העביר את מלוא החומרים שבידיו".
השתתפו בהכנת הכתבה: גל גנות
