ועדת העבודה והרווחה החלה לדון בחודש נובמבר בחוק הקופאיות, שיצא לדרך בעקבות תחקיר ynet על רשתות השיווק שמאלצות את עובדיהן להשלים מכספם חוסרים בקופה. ואולם, נראה שהעבודה המאומצת על החוק - וגם קנס שספגה בגין הפרות חמורות של חוקי העבודה - לא מנעו מרשת ויקטורי, לפחות בשלושה סניפים, להמשיך ולגבות חוסרים מהקופאיות שמרוויחות שכר נמוך משמעותית מהממוצע במשק.
את שנת 2023, נזכיר, סיימה רשת ויקטורי עם רווח נקי של 46.461 מיליון שקל, עלייה של כ-26% בהשוואה ל-2022 - אז הרווח הנקי היה 36.9 מיליון שקלים. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024 הרוויחה ויקטורי סכום זהה לזה שהרוויחה בשנת 2022. בעלי השליטה בחברה הם האחים אייל רביד ואברהם רביד, שהרוויחו ב-2023 בהתאמה כ-4.3 מיליון שקל וכ-3.7 מיליון שקל רק מתגמולים ישירות מוויקטורי - כשלצידם הרוויח מנהל הכספים אפרים לובל כ-1.2 מיליון שקל. נכון ל-31 בדצמבר 2023, העסיקה החברה 458 עובדים בשכר מינימום.
בעקבות תחקיר ynet, שחשף את גביית החוסרים מהקופאיות בוויקטורי וגם ברשתות נוספות כמו שופרסל, רמי לוי, אושר עד, פרשמרקט ורבות נוספות, פתח משרד העבודה בחקירה מקיפה. בתחילת חודש אוקטובר הורשעו ויקטורי ובעל השליטה אברהם רביד בהפרות חמורות של חוקי העבודה, כולל ניכויים אסורים בניגוד לחוק הגנת השכר, אי תשלום שכר מינימום, אי תשלום גמול עבור שעות נוספות בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, וכן איסור קבלת ביטחונות מעובדים בניגוד לחוק. בסך הכול, נקנסו רשת ויקטורי ורביד ב-130 אלף שקלים, והתחייבו להימנע מביצוע עבירות דומות בעתיד.
ואולם, למרות זאת, ל-ynet נודע כי חרף הסערה הציבורית שנוצרה עקב התחקיר, חרף חקירת משרד העבודה וחרף תהליך החקיקה המתקדם בכנסת, לפחות שלושה סניפים של רשת ויקטורי ממשיכים לדרוש מעובדות ומעובדים להשלים את החוסרים בקופות מכספיהם. תחקיר ynet, נזכיר, חשף לא רק את פרקטיקות הגבייה הפסולות - שמנוגדות לסעיף 25(א) בחוק הגנת השכר - אלא גם את העובדה שמשרד העבודה התקשה לאכוף את הנהלים של עצמו, בין השאר מכיוון שחקירה נפתחה רק במקרה שעובד פונה אליו בצורה יזומה - וקופאים וקופאיות רבים לא ידעו כלל שחל איסור לגבות מהם כסף על חוסרים. כעת, המציאות הזו השתנתה במידת מה, אך עדיין ניכר פחד לפנות אל גורמי האכיפה לאור החשש לאבד את מקום העבודה.
כך למשל, יסמין אלחן (23) שעבדה בסניף של רשת ויקטורי בראשון לציון במשך עשרה חודשים מתארת כי "במהלך העבודה שילמתי על חוסרים, גם כשהקופה בכלל לא הייתה רק על השם שלי - נניח שהיא נפתחה לפני שהגעתי למשמרת, ובסוף היה חוסר, ואמרו לי שאם לא אשלים אותו לא אוכל להיכנס מחר לקופה".
לדבריה, "שילמתי פעם אחת 400 שקלים בגלל שיק שרשמתי הפוך. לא לקחתי מהלקוח מספר טלפון, ובמקום שהם יחפשו את הלקוח - אני שילמתי על הקנייה שלו". במקרה אחר, היא מתארת ששילמה על חוסר של כ-150 שקלים, וטוענת שהסניף לא היה מוכן לבדוק - למשל דרך מצלמות האבטחה - ממה הוא נבע.
חוסרים בקופה, נסביר, עלולים להיווצר ממגוון גורמים - כשלרוב מדובר בטעויות אנוש כמו חישוב שגוי של עודף, הקשת סכום לא נכון בקופה, אי-תיעוד עסקאות, טעויות בשיקים וכדומה. כך שלמעשה, כאשר קופאית נדרשת להשלים חוסר בקופה, היא למעשה נקנסת בגין טעות שעשתה במהלך המשמרת.
בינתיים, עבודתה של אלחן בוויקטורי הסתיימה בפיטורים. לטענתה, היא יצאה לחופשה באישור המנהל, וכשחזרה אמרה שאין לה כסף לשלם עבור חוסרים - ובהמשך פוטרה. לדבריה, נאמר לה שהפיטורים היו עקב החופש שלקחה, של 17 ימים, על אף שהדבר - לטענתה - נעשה באישור. בוויקטורי סירבו להגיב לנסיבות הפיטורים. אלחן, מצידה, בטוחה כי הסיבה לפיטורים היא הסירוב שלה לשלם בגין החוסרים. היא טוענת שבזמן שהייתה במשרד המנהל היא דרשה שבמכתב יצוין כי היא מפוטרת עקב חוסרים בקופה - וסורבה. "גבו ממני כסף שאין לי", היא אומרת.
אודל (37) עבדה כשבעה חודשים בסניף אחר של ויקטורי בראשון לציון, עזבה וחזרה לעוד כחודשיים. בחודשיים האלה לטענתה הצטברו לה חוסרים בגובה 400 שקלים, והיא נדרשה לשלם אותם במזומן. בעקבות אותה דרישה, היא החליטה להתפטר.
"המנהל ביקש שאשלם במזומן או באשראי את החוסר", הסבירה, והציגה תכתובת מ-20 בנובמבר 2024, שבה נאמר לה מפורשות כי הדרישה לכך הגיעה מהמשרדים. "אמרתי לו שאין לי כרגע כסף, והוא אמר שזו הדרישה מהמשרדים ושלוחצים עליו. הוא ביקש שאחלק לתשלומים, אמרתי לו שיש לי דיירקט ושממילא זה לא חוקי. בסוף שילמתי 200 שקל באשראי, כי זה מה שהייתי יכולה. קיבלתי קבלה כאילו קניתי פריט כללי. זה לא מופיע בתלוש המשכורת. מנהל הסניף לא העז להסתכל עליי בעיניים".
גם אודל מתארת כי ביקשה לבדוק ממה נבע החוסר ולפתוח מצלמות, אך סורבה. "זה פגע בי, כאילו חוסר אמון", אומרת אודל. "אמרתי למנהל שהם גרמו לי לערער בעצמי. מה, אני לא יודעת לעבוד עם כסף? אם לא הייתי יודעת להתעסק עם כסף, אז זה היה אמור להיות משהו כרוני, לא רק פעם בשבוע. זה העליב אותי ממש".
במקרה של אודל, בוויקטורי מכחישים ואומרים כי היא "בחרה לשלם" 200 שקלים מהחוסרים שצברה, שהיו גבוהים מ-400 שקל. "בכל מקרה היא הוזמנה לשימוע ולא קוזז לה שום דבר בשכר", טענו. "ובוודאי שזה חוקי".
הודיה גבאי (20) עבדה גם כן כקופאית באותו הסניף בראשון לציון במשך כשמונה חודשים, שבמהלכם לדבריה גבו ממנה במזומן כ-300 שקלים על חוסרים מהקופה. "ביקשו ממני לשלם את החוסר במזומן, ולפעמים לא נתנו לי אפילו קבלה", אמרה.
“פעם ראשונה זה היה על 200 שקל, ובפעם השנייה עוד מאה", הוסיפה. "הקופאית הראשית אמרה לי שיש חוסר, ואם יש חוסר אני צריכה לשלם את זה חודש אחרי. בהתחלה חשבתי שמורידים את זה מהמשכורת, ואז אמרו לי שיש לי חוב של 200 שקל - אז הבנתי שאני צריכה להביא את זה במזומן. הם לא הוציאו לי על זה קבלה. פשוט הבאתי לקופאית הראשית".
לדבריה, בנובמבר 2024 שוב היה לה חוסר של 100 שקלים, והיא שוב שילמה אותו מכיסה. "לא ידעתי שזה נגד החוק, אז לא התעמתתי. פשוט נתתי", אמרה. "זו העבודה הראשונה שלי. החלטתי להתפטר כי לא אהבתי את היחס שלהם אליי. כקופאית את מרוויחה ממילא שכר נמוך מאוד - וכשלוקחים ממנו, אז מה כבר נשאר כדי לחיות?".
ל-ynet נודע על סניף אחד נוסף במרכז הארץ, שבו התבקשו העובדים לשלם על חוסרים. לדברי אחת העובדות, מאז פרסום התחקיר הופסקה הפרקטיקה של לקיחת כסף בגין חוסרים בסכומים נמוכים, אך כאשר מדובר בסכום גדול יותר - הקופאים והקופאיות עדיין מתבקשים להשלים אותו מכיסם.
רשת ויקטורי טוענת שפעלה כחוק, אך במשרד העבודה מסרו כי הם "רואים בחומרה רבה את העבירות המתוארות לכאורה בכתבה הזו", והודיעו כי יפתחו בחקירה נוספת כנגד החברה. "נדגיש, כי במידה ויימצא כי ההתנהלות הלא תקינה ממשיכה - נמצה עמם את הדין", נמסר. "אנו קוראים לכל עובד/ת שנפגעו לפנות אלינו ולהתלונן. גם בצורה אנונימית. לטלפון: *2570".
התביעה הייצוגית של עורך הדין איתן פלג בנושא, נזכיר, אושרה כבר לפני כשנתיים, ולטענתו הרשת מעלה קשיים בדיונים בבית המשפט. "מאחר וכל ההתנהלות של ויקטורי היתה במזומן, ללא תיעוד מסודר, גם לא בתלושי השכר - יש חשיבות לכך שהתובעים יוכלו לקבל לידיהם תיעוד מירבי, שיוכל לתת להם בסיס להערכה נכונה של הסכומים שנגבו שלא כדין", אמר ל-ynet. "בית הדין האזורי אישר לנו עיון חלקי במסמכים בלבד. ערערנו על כך לבית הדין הארצי, והערעור התקבל, והדיון הוחזר לבית הדין האזורי על מנת שישקול ויבדוק מחדש".
וכך, לפני כחודש בית המשפט חייב את ויקטורי להעביר לידי פלג - בנוסף למסמכים הקודמים - גם את דוחות ה-Z. לדברי פלג, מדובר בדוח שהקופאית מוציאה בסיכומו של כל יום. "ויקטורי התנגדה לכך, וטענה שמדובר בעשרות אלפי מסמכים", אמר. "בית המשפט חייב אותה להעביר אותם, וכן את ההתכתבויות לגבי החוסרים במייל ובכל אמצעי אחר. ויקטורי טענה שהטבלאות מהוות מסמכים 'דורסים', כשבכל פעם דורסים את הטבלאות הקודמות, ולכן לא נשמרות. הוכחנו שהן מועברות במייל, וכעת ויקטורי חוייבה להעבירן".
בבקשת רשות הערעור שהגישה ויקטורי נגד ההחלטה, כתבה הרשת בין השאר כי "גילוי מסמכים אינו מסע דייג ואין הוא מתן הזדמנות לאחד הצדדים לגלות מידע רחב ככל הניתן על הצד השני. כאשר ניתן צו לגילוי מסמכים שנקבע שהם רלוונטיים למחלוקת שבין הצדדים, יש להימנע ממתן צו גורף ורחב, ויש לפרט את הנתונים הדרושים. במסגרת זו תעמוד תמיד שאלת הרלוונטיות של המסמכים שאותם מבקשים לגלות, ושאלת איזון האינטרסים שבין בעלי הדין".
בנוסף, טענה הרשת כי חיפוש מסמכים בתיבות הדואר של עובדיה מהווה פגיעה בפרטיותם, גם אם מדובר בחיפוש על פי מילות מפתח רלוונטיות. לטענתה, למשל, חיפוש המילה "חוסר" עלול להביא לגילוי מידע על מצבם הבריאותי של העובדים (כמו למשל "חוסר בוויטמין D"), או לגלות על חוסר שביעות רצון ממקום העבודה או מהממונה הישיר; בנוסף, לטענתה, עצם כתיבת הודעה שבה מצוינים חוסרים לא מעיד על כך שהקופאיות בסופו של דבר שילמו אותם.
ההסברים של ויקטורי
רשת ויקטורי סירבה למסור ל-ynet תגובה מסודרת לפרטים, למעט ההתייחסות למקרה של אודל.
בכתב ההגנה שהוגש בזמנו לתביעה הייצוגית שעודה מתנהלת, טענו בוויקטורי כי כאשר מתגלות אי-התאמות בספירת הקופות, ניתנת לסניף הוראה לנסות ולאתר את הכספים החסרים - בטרם יועבר הטיפול בחוסר למחלקת הביטחון. "ראוי להבהיר שהקופאיות אינן נדרשות להשלים את החוסרים 'מהכיס', אלא לנסות ולאתר אותם באמצעים העומדים לרשותם, כגון בדיקה קפדנית בסביבת הקופה, ופנייה אל הגורמים השונים שעשויים להיות אחראיים לחוסר - לרבות עובדי הסניף והלקוחות".
לפי הרשת, בחלק מהמקרים החוסרים מכוסים על-ידי עודפים הקופות ביום למחרת, או על-ידי פנייה ללקוחות שטעו בביצוע התשלום. חלק ניכר מהחוסרים מטופל על-ידי מחלקת הכספרות "מרחוק", ובמקרים שבהם הבירור אינו מניב פרי מחלקת הביטחון בודקת את מצלמות האבטחה כדי לבודד מקרים שבהם מדובר בנטילת כספים מכוונת, העולה כדי חשדל גניבה. בהינתן שעובדים חשודים בנטילת כספים נערך בירור, ומתקבלת החלטת לגבי המשך העסקתם, כולל פנייה למשטרה והגשת תלונות. "פעולות אלה אינן מהוות גבייה, ובוודאי שלא גבייה אסורה", נכתב.
באשר למקרה של חנה אלאבהון, שהתלונה שלה הובילה במקור לתביעה הייצוגית, נטען אז כי כספרית הסניף פנתה אליה כדי לאתר את החוסר בקופה והסכום החסר - ו"לא כדי לגרום לתובעת להשלים מכספה את הכספים שאין לה כל ידיעה באשר למקור היעלמותם". לטענת ויקטורי, איש לא היה פועל לגבות מחנה את התשלום על החוסר אם הייתה אומרת שהיא לא אחראית לו, לא יודעת כיצד נוצר והשלימה את הבדיקות הבסיסיות בסביבת הקופה.
