קצת פחות משנתיים אחרי שנהרג - המשפחה תובעת מיליונים מהמדינה: אלמנתו ושלושת ילדיו של לוחם האש, סמל עדנאן אסעד, שנהרג לצד חברו לשירות לוחם האש דקל מרציאנו בעת שניסו לחלץ את הצעיר סאמד אלעראמין שנפל לבור שופכין בדיר אל-אסד, דורשים פיצויים מהמדינה ומהמשרד לביטחון לאומי האחראי על רשות הכבאות וההצלה.
בכתב התביעה, שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב עד ידי עורכי הדין אביתר קציר וגיורא אבן צור, שמייצגים גם את משפחתו של מרציאנו - שתביעתו עדיין מתבררת בבית המשפט - נכתב כי הפיצויים הינם בגין שרשרת אירועים רשלנית שהובילה למותו הטרגי של לוחם אש מוערך, ועל סמך המשכורות העתידיות שהמנוח היה מקבל לו היה נשאר בשירותי הכבאות וההצלה עד לגיל הפנסיה. בכתב התביעה נכתב עוד כי התובעים, שאיבדו בעל ואב, זכאים לסכום פיצוי העולה על הסכום שנקבע כטווח בבית משפט העליון וזאת נוכח גילם של ילדיו - כיום בני 10, 7 ושנה וחצי.
הפיצוי שדורשת המשפחה נאמד גם בעקבות גילו הצעיר של אסעד בעת שנהרג, 40 בלבד, וכן בשל "ההערכה הגדולה שנרחשה לו על ידי מפקדיו וחבריו והפוטנציאל הגדול שהיה גלום בו". עוד הדגישו עורכי הדין את הסבל והייסורים הקשים שחווה אסעד לפני מותו כתוצאה מהרעלתו למוות, בזמן שפעל להציל חיים.
על פי כתב התביעה, המוסד לביטוח לאומי הכיר במותו של אסעד כתאונת עבודה והמשפחה זכאית כעת לקצבה חודשית של כ-15 אלף שקל. אסעד החל לעבוד כלוחם אש ב-2019 ומשכורתו הועלתה בגובה של כ-34% בשנים שבהם עבד בשירותי הכבאות והצלה, עד למקרה המצער שבו מצא את מותו.
בתביעה מגוללים עורכי הדין את סיפור מקרה מותו של אסעד, שהתרחש ב-13 באוגוסט 2023, עת שהגיע לבור הביוב. בין היתר נכתב כי אסעד כבר החל לקשור את רגליו לחבל במטרה לרדת אל הבור, אך קיבל פקודה ממפקד בשטח להפסיק זאת, ובמקום הורה למרציאנו להיכנס לבור בכדי לחלץ את האזרח. אך רגעים ספורים לאחר שהאחרון נכנס לבור הוא איבד את הכרתו, ועל פי התביעה גופו היה תלוי בין שמיים לארץ במצב מאוזן - מה שקשה על חילוצו.
בשלב זה ניסה אסעד להיכנס לבור כדי להציל את חיי חברו, תוך שהוא מכניס אליו את רגליו עם סולם וראשו נותר בחוץ. על אף מאמציו לתפוס את מרציאנו עם ידו השמאלית הוא איבד את הכרתו, נפל מהסולם לתחתית הבור ואל מותו. בכתב התביעה נכתב כי אירועים אלו קרו "אל מול המפקדים הבכירים בשטח, אשר עומדים בסמוך אליו ולא נוקפים אצבע כשהם חסרי אונים, כשהוא אינו רתום באופן כלשהו וללא ציוד מגן".
בתביעה הודגש כי "ברור כבר עתה כי מותו של המנוח היה פועל יוצא של מחדלים מסמרי שיער, כל אחד מהם חמור יותר מהאחר". בנוסף נטען כי: "במקום החלה בהלה רבתי - מפקדים איבדו עשתונות, פקודות נזרקו בערבוביה, בלוני חמצן נזרקו לתוך הבור בניסיון נואש להעשיר את הבור בחמצן. בתוך כך הוזעקה למקום גם יחידה 669 של חיל האוויר וכן צוותים נוספים של שיטור וכיבוי אש. האנדרלמוסיה התעצמה כאשר עשרות מתושבי הכפר התגודדו סביב הבור, וזאת בזירת אסון שאמורה הייתה להיות סטרילית".
עורכי הדין הוסיפו לטעון בתביעה כי בימים שלאחר המקרה הורה נציב הכבאות להשעות את המפקדים שהיו בשטח עד לגמר בירור העניין, וציינו כי לפי עדי ראייה "כל הפעולות שבוצעו על ידי הצוותים בשטח, לרבות ארגון הזירה, לא תאמו כלל את תורת החילוץ המקובלת - מה שהוביל לאירוע הקשה לעיכוב משמעותי התהליך החילוץ".
לאורך כתב התביעה טוענים עורכי הדין כי לא רק שהפעולות בשטח לא היו מספקות וגרמו לאסון, אלא כי חקירת המקרה גם לקתה בחסר. לדבריהם, על פי פרסומים בתקשורת, בימים שלאחר המקרה הורה נציב הכבאות להוריד את המפקדים שהיו בשטח מכשירות. עוד נכתב בתביעה כי לא התקיימה הערכת מצב לפני כניסת לוחמי האש לבור, וכן לא התקיים הליך של ניהול סיכונים.
עורכי הדין סיכמו כי התובעים יטענו שבפרשה הייתה רשלנות מצד מפקדי השטח, רשלנות בחקירה, וכן הפרה של הנתבעת את חוק הרשות הלאומית לכיבוי והצלה שלפיו עליה להבטיח את כשירותם של עובדיה באמצעות הכשרות, אימונים וציוד הולמים.
זירת האירוע בדיר אל-אסד
(קרדיט : יאיר קראוס)
סרא אסעד, אלמנתו של ענאן, סיפרה ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" על הקושי מאז התקרית הקשה. "זה ממש קשה לי ולמשפחה שלו, והילדים כמובן שכל הזמן שומעים עליו ומתקשים בבית הספר. אני מנסה כמה שאפשר לשנות להם את האווירה, ללא הצלחה, כי שום דבר לא ירפא את הכאב והאובדן. הבת קטנה שלנו הייתה בת 40 יום כשענאן נהרג, היא לא יודעת מה זה אבא בכלל, והוא לא זכה כמעט לחבק אותה כי בשבועיים מתוך 40 הימים שבהם הכירו הוא היה בעבודה".
עו"ד גיורא אבן צורהיא הוסיפה כי התביעה שהוגשה היא בעיקר עבור ילדיה וכלכלתם. "כמובן שהמשכורת היחידה שלי אינה מספיקה", הסבירה. "יש לשלושת ילדינו עתיד והמדינה לא נותנת לנו הרבה, מעבר לקצבת הילדים וקצבת האלמנה שלי. אפילו את הפנסיה שלו לא קיבלתי. אני הגדלתי את המשרה שלי למשרה מלאה ואז מגיעה הביתה לילדים כשאני לבד. ענאן היה היד הימנית שלי ועזר לי. אם לא נקבל כסף מהמדינה שאותה הוא שירת - נחייה בקושי רב".
עו"ד אביתר קצירעורכי הדין גיורא אבן צור ואביתר קציר, המייצגים את המשפחה, מסרו: "התביעה שהוגשה חושפת שרשרת בלתי-מסתיימת של מחדלים קשים, לרבות של בכירים במערך הכבאות וההצלה שנכחו בזירת האסון, שעשו את כל הטעויות האפשריות ופעלו בניגוד גמור לתורת הלחימה המקובלת. שתי משפחות לוחמי האש שנספו יילחמו עד תום על מנת לחשוף את שורת המחדלים שהביאה למוות מיותר כל כך, והן לא ישקטו עד שהדין ימוצה עם כל מי שברשלנותו תרם למותו הטראגי של יקיריהן".
המשרד לביטחון לאומי מסר: "העתירה התקבלה בנציבות כבאות והצלה, והנציבות יחד עם המשרד לביטחון לאומי לומדים את העתירה וישיבו בהתאם לדרכים המקובלות. המשרד לביטחון לאומי, בהתאם למדיניות השר, פעל לתיקון עוול של שנים כלפי לוחמי האש באמצעות קידום חקיקה המאפשרת קבורה והנצחה ממלכתית ללוחמי אש שנפלו עקב שירותם, וממשיך לפעול לכך שהחוק יחול גם על משפחות אסעד ומרציאנו".
