הפרקליטות ביקשה להטיל עונש של 12 שנות מאסר בפועל על מוטי ממן, בן 72 מאשקלון, שהורשע על סמך הודאתו בביצוע עבירות של מגע עם סוכן חוץ וכניסה למדינת אויב ללא היתר. כזכור, ממן נפגש על אדמת איראן עם סוכני מודיעין שביקשו לגייס אותו לבצע פעולות נגד ישראל.
ההודאה של ממן בעבירות הגיעה לאחר שיחות גישור בין הפרקליטות לסנגורו, בהובלת נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע בני שגיא. הסנגור עו"ד אייל בסרגליק טען מנגד כי מדובר בבקשת ענישה "מגוחכת".
הרשעתו של ממן הייתה הראשונה במהלך המלחמה, מבין תיקים נוספים שבהם הגישה הפרקליטות כתבי אישום חמורים נגד אזרחים ישראלים שגויסו על-ידי סוכנים איראנים במטרה לפגוע במדינה ובאזרחיה. ממן, כאמור, הורשע בכך שנועד על אדמת איראן עם סוכני מודיעין של הרפובליקה האיסלאמית, אחרי שנכנס אליה פעמיים, ובמהלך הפגישות עימם דן באפשרות ביצוע פעולות טרור בשטח ישראל, בין היתר על רקע רצון משטר האייתוללות לנקום את חיסולו של איסמעיל הנייה בטהרן.
נציג הפרקליטות עו"ד מיכאל כהן אמר כי מתחם הענישה הראוי לעמדת המדינה נע בין 9 ל-14 שנות מאסר, וכי הפרקליטות מבקשת עונש של 12 שנים. הוא הוסיף כי "יש סוגיה מרכזית אליה בית המשפט יצטרך להידרש, והיא מה מידת השפעת ביצוע העבירות שבהן הורשע הנאשם במהלך מלחמת חרבות ברזל על מתחם העונש ההולם. התביעה מגיעה עם עמדה עונשית לא פשוטה".
לדבריו, "סיפור המעשה מתחלק לשני חלקים - ישנו מהלך האירועים שקדמו לכניסתו הראשונה לאיראן. התביעה חייבת לומר שמאותה נקודת זמן הוא פעל מבצע כסף ולא ממניע אידאולוגי, מטרתו הייתה להשיג עסקה כספית טובה. זה מה שעמד בבסיס האירועים וזה המניע היחיד. אם התיק הזה היה מוגש רק על האירוע הראשון היינו בעולם אחר. יכול היה הנאשם לומר: 'פיטרו אותי. קירבו אותי לגבול בתואנות כלכליות ודגו אותי. ניהלו איתי מגעים על אף שלא ידעתי מה צפוי לי. בסך הכול רציתי לקבל כסף במחיר כניסה למדינת אויב מספר אחד של מדינת ישראל. אבל הבנתי שאותה הרפתקה הייתה צריכה להסתיים'".
"למרבה הצער, לא כך היה", הסביר הפרקליט. "לאחר שהנאשם הבין היטב מה מטרת המגעים שקיים איתו המודיעין האיראני, הנאשם יזם מפגש נוסף. הוא הגיע באופן מתוכנן לטורקיה, קיים על אדמת טורקיה שיחות כשהוא מודע לכך שהוא עתיד להיכנס לאיראן ולבצע עבירות פליליות ביטחוניות". לפי עו"ד כהן, נסיבות אלו מחמירות את נסיבות מעשיו של ממן. "הנאשם בחר בחירה מושכלת ומודעת להמשיך בקיום המגעים ולחצות את הגבול פעם נוספת לאיראן", הוסיף. "הכניסה לאיראן בעלת פוטנציאל לנזק עצום. הוא יכול היה להיחטף ולגרור את המדינה לצרה צרורה".
הפרקליט ציין כי אומנם לא נגרם נזק למדינה. "בסוף מתקיים משא ומתן כספי ממשי במטרה להוביל לחיסול דמויות בכירות ביותר, כשחלק מהשיח מלמד שהנאשם מתייחס ברצינות לדברים - כשמבקשים ממנו לחסל את ראש הממשלה ושר הביטחון, והוא מסביר שמדובר במטלה שלא ניתן לבצע בגלל האבטחה סביב האישים. ואז מדברים על מטלות שהנאשם כן יכול לבצע". לפי הפרקליטות, לא ניתן לשלול שהדברים היו מבשילים לכדי מעשה. "בהיבט של פוטנציאל הנזק - יש פוטנציאל גדול ביותר. הסיכון למימוש נגדע רק עם מעצרו. הנאשם לא יכול לטעון שהוא גדע את המגעים", ציין עו"ד כהן.
נציג הפרקליטות סיכם: "בתקופה מאז 7 באוקטובר אנו עדים לתופעה קשה של ביצוע מקרי ריגול עבור המשטר האיראני על אדמת ישראל. כמות החקירות וכתבי האישום בפועל עלתה. ישנו צורך חיוני וממשי בהרתעת הרבים מביצוע עבירות נוספות כאלה. זה עתיד להיות גזר הדין הראשון בעבירות כאלה, כך שתהיה השפעה למתחמי הענישה בתיקים אחרים".
מנגד, עו"ד בסרגליק ביקש להקל עם מרשו. הוא הדגיש כי מדובר במעשה "מטופש", שלא היה על רקע ביטחוני, והוסיף כי הפגישה השנייה שערך ממן באיראן בוצעה משום שהוא חשש לסרב לכך, ולא נגרם נזק ממשי כתוצאה ממעשיו. "אי-אפשר לקבוע רף ענישה חדש על גבו של הנאשם. אין לתת לכך את היד", טען. לדבריו, כאמור, בקשת הפרקליטות מופרכת, והעונש הראוי נע בין חצי שנת מאסר בפועל עד 3 שנים. "תביעה הוגנת לא יכולה לבקש עונש מנוגד לדין. מענישים אדם על-פי מעשיו בלבד. לא על בסיס מעשים של אחרים", סיכם.
מטעם ההגנה העידו בניו של ממן, שעל שמם ותפקידם בצה"ל הוטל איסור פרסום. בנו הבכור אמר: "שירתי בצבא 30 שנה. מ-7 באוקטובר עשיתי 200 ימי מילואים. הוא תמך בי בצבא כלוחם. הוא חנך אותנו להיות בני אדם, לאחריות ולאמת. ולראיה - הוא הודה. הוא עשה מעשה שלא ייעשה. לא כך חינך אותנו. היחידים שבהם פגע זה הוא ובמשפחה, לא במדינת ישראל ולא בביטחון של מדינת ישראל. הוא פגע בנו ובעצמו. בשנות ה-90 המדינה שלחה אותנו לסוריה ולבנון לחפש את רון ארד. אמרו לאמא שלי 'תגיעי למלון לראות את בעלך'. נכנסנו למלון, היו שם אנשים ממשרד הביטחון ובחור שהפעיל אותו. הם לא יודו בזה. למה להם? השתמשו וזרקו. אני מבקש רחמים על אבא שלי. הוא קיבל מספיק. גם אנחנו".
בנו הקטן של ממן סיפר כי הכיר את האנשים ששלחו אותו למשימות, מהמוסד ומהשב"כ, אך הם סירבו להגיע לדבר למענו. "הוא מכה על החטא, הטעות והטיפשות. כמה זה הרס. הוא מבין את הנזק שעשה לעצמו ולנו. מדובר באדם שעשה טעות ולקח אחריות".
בן נוסף של ממן, קצין בצבא, סיפר: "גדלתי על אהבת המדינה ונתינה למדינה. על סיפורי גבורה, על אלטלנה ועל מבצעים בלבנון. מ-7 באוקטובר אני על מדים. זכיתי להילחם בשביל מדינת ישראל בעזה. השתתפתי במבצע לחילוץ חטופים. איבדתי חברים. אני עושה הכול בשביל המדינה והדגל, כי אין לנו בית אחר. אני מבקש מבית המשפט ושב"ס לנהוג באבא שלי בהגינות".
קצין מילואים בגולני הגיע כדי להעיד לטובת ממן, וסיפר: "הוקפצתי ב-7 באוקטובר לגזרה הצפונית. נלחמנו מול כוחות רדואן. היינו בלי קשר, בלי אוכל. הרמתי טלפון לבן של מוטי. בשלושת השבועות הכי קשים בלחימה, כשאפילו צה"ל הגדול לא הגיע ולא הייתה לנו אספקה והיינו נתונים למתקפות חוזרות ונשנות של חיזבאללה, הבנאדם המדהים הזה שלח לנו 200 סנדוויצ'ים כל יום. הלוחמים היו מברכים אותו כל יום בבוקר. לדעתי הוא סבל מספיק. אני מבקש מבית המשפט לרחם עליו".
בסוף הדיון הביע ממן "צער עמוק". "אני מתחרט חרטה מלאה ושלמה מעומק נפשי", אמר. "לא קל לי. עשיתי טעות איומה. כל מה שעשיתי בשביל המדינה נמחק בדקה אחת. זה מצער אותי להסתכל על הפנים של הילדים והנכדים שלי. אני לא יודע כמה שנים נותרו לי לחיות. אני מקבל מכות יום-יום מהסוהרים. אני מקבל אוכל חצי מבושל. אני מרגיש שאני עומד למות. אני מבקש מכבודו סליחה שעשיתי מה שעשיתי. עשיתי זאת בטיפשות. הורגלתי לעבור גבולות על-ידי כוחותינו. יש פה תקשורת - ילדים, אל תעשו טעויות, אל תשתפו פעולה עם האיראנים. הם מפלצות. אתם תסבלו.
"תרחם עליי. שירתי את המדינה שלי. סבא שלי נהרג למען המדינה. האחים והילדים שלי שירתו. אני אוהב את המדינה שלי. לא סיפרתי קמצוץ ממה שעשיתי בעולם, איך הצלתי יהודים. חודשים ושנים שכבתי בלבנון בשביל המדינה שאני אוהב. סליחה מכל מדינת ישראל. אם עשיתי נזק - אני מצטער. זה לעולם לא יחזור על עצמו. הטעות נעשתה מטיפשות. לפעמים אני חושב שעדיף לי לא לצאת מבית סוהר ולא לעמוד מול החברים והילדים".
