ביום שבו החל ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת ההגנה במשפטו הלכה לעולמה סגנית נשיא בית הדין לעבודה לשעבר, השופטת אלישבע (אליקה) ברק, רעייתו של נשיא העליון לשעבר השופט אהרן ברק. נתניהו ורעייתו שרה הכירו היטב את אליקה ברק ואף פרסמו הודעת ניחומים מטעמם, אך זה לא הקשר היחיד בין השופטת המנוחה לראש הממשלה.
הקו המרכזי בעדותו הראשית של נתניהו הוא שפעולותיו מול בעלי אמצעי התקשרות נועדו למען איזון וגיוון בתקשורת הישראלית. נתניהו ניסה לתאר פעולות אלו כמהלך אידיאולוגי שנועד "לאזן" את העיתונות ולתת ביטוי לקולות מושתקים. הוא תיאר בעדותו כיצד פנה למו"לים שונים במטרה ל"גוון" את דרך הסיקור התקשורתי ולהשפיע דרכם על הקו של אמצעי התקשרות השונים, וטען כי "כשיש לך תקשורת עוינת, יותר קל לדבר מלמעלה למטה ולא ההפך. זה לגיטימי לגמרי ככה עובד הקשר עם העיתונות".
עדותו זו של נתניהו מתכתבת באופן די מדהים עם אחד מפסקי הדין פורצי הדרך של השופטת אליקה ברק ז"ל. בפרשת ג'ואנה יחיאל נ' פלסטין פוסט בע"מ נבחנה חוקיות הפסקת עבודתה של עיתונאית בעיתון הג'רוזלם פוסט על רקע שינוי הבעלות בעיתון וניסיות השפעה של המו"ל על הכתיבה העיתונאית. בשנת 1989 הועבר עיתון הג'רוזלם פוסט לבעלים חדשים ומונה נציג בעלים שהנהיג נהלי עבודה חדשים, לרבות התערבות בכתבות עיתונאיות.
נציג הבעלים החדש טען שהעיתון הוא בעל אוריינטציה לשמאל ואין בו ביטוי מאוזן לדעות הימין. באופן שאינו מפתיע, נוכח עדותו של נתניהו השבוע, אחת הדוגמאות המובאות בפסק הדין של השופטת ברק היא כתבה שבה היה דיווח על דברים שאמר סגן שר החוץ בזמנו נתניהו. בעקבות כתבה זו פנה נציג הבעלים לעיתונאי ואמר לו שנתניהו טוען כי הדיווח באשר לדבריו הוא שקרי. העיתונאי התבקש לשוחח עם דוברו של נתניהו ואם יש צורך להתנצל בפני סגן השר. עוד הבהיר נציג הבעלים החדש כי "יש להתחשב בדבריהם וברגישותם של אנשי ציבור".
השופטת ברק קבעה שעיתונאי אינו "עובד רגיל, כעובד בית חרושת, משרד, חקלאות וכדומה"
השופטת ברק קבעה שעיתונאי אינו "עובד רגיל, כעובד בית חרושת, משרד, חקלאות וכדומה. אנו מדברים בעיתון. לעובדיו העיתונאים של עיתון יש זכויות נוספות מעבר לזכות על מקום העבודה והזכות שלא יורעו תנאי העבודה שלהם באופן מוחשי. יש להם זכות לחופש הביטוי, לחופש העיתונות". בהתאם לכך קבעה השופטת ברק כי המו"ל יכול לקבוע מדיניות כללית, אך אסור לו להיות מעורב בחיי היומיום של הכתיבה העיתונאית. נקבע כי הפררוגטיבה הניהולית אינה מאפשרת לבעלים או למו"ל לפגוע בחופש העיתונות של העיתונאים. כמובן שאסור למו"ל לאיים על עיתונאים, אך גם עליו להימנע ממתן הערות לעיתונאים מה כדאי שיכתב ומה לא, באיזה מינוח רצוי להשתמש, האם ראוי לבקר אישי ציבור וחברי ממשלה וכיצוא באלו עצות והערות.
פסק הדין של אליקה ברק בפרשת יחיאל ועדותו של נתניהו ממחישים עד כמה יחסי פוליטיקאים ואמצעי תקשורת היו מאז ומתמיד אתר של מתח תמידי בין חופש הביטוי והעיתונות לבין האינטרסים של בעלי ההון והמוצאים לאור. בפרשת יחיאל מתח זה נבחן בראי דיני העבודה, ובמשפטו של נתניהו מתח זה נבחן בראי המשפט הפלילי.
השופטת אליקה ברק ז"ל הייתה משפטנית מבריקה ושופטת פורצת דרך שעשתה את כל הדרך מרשמת של בית דין אזורי לעבודה עד לתפקיד סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה. פסיקתה התאפיינה ברגישות חברתית, במקוריות, ביצירתיות ובאומץ רב לחדש הלכות ישנות. יהי זכרה ברוך.
ד"ר מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן. בעבר היה עוזרו של פרופ' אהרן ברק והעריך ואהב מאוד את אליקה ז"ל
