חבר הקונגרס האמריקני מרלין סטאצמן חזר שלשום (חמישי) מביקור בסוריה, כחמישה חודשים אחרי נפילת משטר אסד. "זאת הייתה הגשמת חלום עבורי", אמר בריאיון ל-ynet. "גדלתי על סיפורי דרך דמשק ותמיד חלמתי לבקר במקומות האלה - לצד ישראל, סעודיה וירדן שבהן כבר ביקרתי. עכשיו, אחרי שנפל המשטר הקודם, יש הזדמנות אמיתית לדבר על שלום במזרח התיכון ולראות את ההיסטוריה התנ"כית - את סוריה שמעבר לחדשות".
סטאצמן, חבר קונגרס רפובליקני בן 48 ממדינת אינדיאנה שבמערב של ארה"ב, סיפר על ביקורו בסוריה - יומיים אחרי שחזר לביתו. "הגוף שלי כבר לא עוקב אחריי, הוא לא יודע איפה הוא", צחק על פערי השעות שבין המזרח התיכון לארה"ב.
כשנשאל כיצד נולד הביקור, השיב: "יש לי חברים סורים באינדיאנה ובשיקגו כבר יותר מעשור. הם פנו אליי וביקשו שאעזור להסיר את הסנקציות על סוריה, עכשיו כשאסד איננו. עניתי להם - 'אני לא יכול לקבל החלטות על סמך שמועות. אם אתם רוצים שאשקול את זה, אני צריך לראות בעיניים'".
כך, המריא סטאצמן יחד עם עמיתו למפלגה הרפובליקנית, חבר בית הנבחרים קורי מילס, למסע בן 48 שעות אל לב דמשק, בליווי הקבוצה הסורית-אמריקנית "Alliance for Peace and Prosperity". "הרגשתי בטוח, לא חשתי שיש סכנה", שיתף. "הייתי במקומות גרועים בהרבה. העם הסורי היום מחייך, מחזיר מבט מלא תקווה. אין שם תחושת ייאוש - אלא תחושת אופק".
עם זאת, חבר הקונגרס ראה גם את ההרס שהותירה אחריה מלחמת האזרחים העקובה מדם, שנמשכה 13 שנים, והסתיימה עם עלייתו לשלטון של מנהיג המורדים אחמד א-שרע (אבו מוחמד אל-ג'ולאני). "מה שהדהים אותי היה ההרס המוחלט בכל פינה", סיפר. "הלכנו שם ברחובות, ראינו חדרים הרוסים, עדיין עם ציורי מיני מאוס וסופרמן על הקירות, תוך שאנחנו יודעים - כאן גרו ילדים, כאן חיו משפחות עד שאסד החריב הכול. זה היה רצח עם פוליטי, נגד עמו שלו".
חוויה נוספת שטלטלה אותו הייתה ביקור באחד מבתי הכלא הגדולים במדינה: "פגשנו אסיר לשעבר שהדריך אותנו, אי-אפשר לתאר במילים את מה שקרה שם. עינויים, רצח, התעללות מתמשכת. זה היה קשה מאוד לעיכול".
ראיתם סימנים של פתיחות למערב?
"לא לגמרי, אבל כן הופתעתי מגילויי האהבה לאמריקה", ענה. "הם רחוקים מאוד מתרבות מערבית. אין שם מוזיקה, אופנה, או משהו שמתקרב למודרניזציה. תחנות דלק לא פועלות, אנשים מוכרים דלק בג'ריקנים בצידי הדרכים, והחשמל מתנתק כל ארבע שעות. הדרכים עצמן במצב סביר, אבל בכל דמשק היו שלטים: 'Make Syria Great Again'.
"הסורים אוהבים את אמריקה. הם מעריצים את הנשיא טראמפ, ומייחסים לו את הצלת חייהם. הם סיפרו שב-2018 טראמפ החליט לא להפציץ את מחוז אידליב, מה שלדבריהם הציל אלפי חיי אדם ואפשר את התהליך שהפיל את אסד".
איך היה המפגש עם אל-ג'ולאני?
"נפגשנו איתו בארמון הנשיאות בדמשק, ולמרות שרואים עליו את הלחץ, הוא היה מאוד רגוע, מאוד מחושב", סיפר. "הורגשה השאיפה שלו לבנות משהו אחר עבור המדינה. העליתי גם את נושא ישראל, ולא הייתה שום עוינות מצידו. לא כלפי יהודים ולא כלפי ישראל. אמרתי לו בפירוש - בשביל האמריקנים, ישראל היא בת ברית קרובה מאוד. אם אתה רוצה הסכם עם ארצות הברית, זה עובר דרך ישראל. שאלתי אותו - איך אתה רואה את היחסים עם ישראל?".
לדבריו, לא רק שאל-ג'ולאני לא התחמק מהנושא, הוא אף דיבר על חזון שבו יום אחד יגיעו תיירים מירושלים לדמשק. "הוא אמר שהוא פתוח לדיאלוג, ואפילו ציין את האפשרות להצטרף להסכמי אברהם. הוא נראה כאדם שרוצה להפוך את סוריה למקום אחר, יותר פתוח למסחר, תיירות, חקלאות ואנרגיה. הוא התרגש לדבר על פיתוח מסלולים מסחריים מצפון לדרום ומאירופה. אם סוריה תצטרף להסכמי אברהם - זה יכול לשנות את כל המזרח התיכון".
עם זאת, בשיחה בין השניים הדגיש הנשיא הסורי בפני חברי הקונגרס כי ישנם שני תנאים מוקדמים להצטרפות סוריה להסכמים: לא תהיה חלוקה של סוריה לשניים או שלושה חלקים - והפסקת ההפצצות הישראליות, בעיקר סביב רמת הגולן. "אלה קווים אדומים מבחינתו", הסביר סטאצמן.
הוא העלה רעיונות מעשיים לפתרון? הוא יסכים למשל לכוח שמירת שלום בגולן?
"לא נכנסנו לפרטים קונקרטיים, הוא רק אמר שצריך לנהל משא ומתן ולמצוא פתרונות שיבטיחו את אחדות סוריה", השיב חבר הקונגרס. "שמעתי את ההצהרות בישראל, שאומרים ש'טרוריסטים נשארים טרוריסטים גם אם הם לובשים חליפות'. אני מבין את זה. אני לא נאיבי. האם יש סיכוי שהוא מרמה? כן. ואם הוא ירמה, שיתבייש לו. אבל זה לא אומר שלא צריך לנסות לדבר.
"פעם יפן וגרמניה היו אויבות מושבעות של ארה"ב, והיום הן בנות ברית", המשיך. "אולי גם כאן זה יקרה. אנחנו יודעים מי היה אסד, ועכשיו יש דף חדש. אם אל-ג'ולאני ייכשל - נטפל בכך. אבל להימנע מדיאלוג רק ידחוף אותו לזרועות איראן, רוסיה וסין".
לדברי סטאצמן, האינטרס של אל-ג׳ולאני להיפגש עימו נובע בעיקר מהרצון להסרת הסנקציות האמריקניות. "הוא לא ביקש דולר אחד מארה"ב", הדגיש, "רק ביקש להסיר את הסנקציות שמקשות על התאוששות סוריה. הוא טוען שהתהליך ידרוש מאות מיליארדי דולרים. ללא הסרת סנקציות, אין שום סיכוי אמיתי לשיקום. הבהרתי לו שההסרה תלווה בדרישות - כיבוד זכויות אדם, זכויות נשים וחופש דת - וכל זה לצד שמירה על יחסים בטוחים עם ישראל והימנעות מהפיכת סוריה לבסיס טרור או לשלוחה של אויבי המערב".
7 צפייה בגלריה
"אל-ג'ולאני מחפש את הדיאלוג עם המערב". נזקי תקיפה ישראלית בסוריה
(צילום: Abdulaziz KETAZ / AFP)
סטאצמן ציין שכבר יש סימנים חיוביים לשינוי גישה מצד אל-ג'ולאני: "הוא מינה אישה נוצרייה לשרה בממשלתו, וזה צעד חשוב מאוד. הוא גם גייס שרים שחיו בגלות והחזיר אותם לבנות מחדש את המדינה. זו לא ממשלה שנכפתה באיום רובים. זה מראה על ניסיון אמיתי להרכיב ממשלה יותר פתוחה".
מה לגבי בחירות בסוריה?
"אם הם לא יערכו בחירות דמוקרטיות, ייווצר שוב משטר דיקטטורי וזה יקרוס עליהם", ענה. "שאלתי אותו ישירות - למה לחכות חמש שנים עד לבחירות? הוא הסביר שאנשים רבים ברחו מסוריה, ושאי-אפשר לערוך בחירות אמיתיות כשהמדינה חצי ריקה. צריך לתת להם זמן לחזור, לבנות מחדש, ואז נוכל לערוך בחירות חופשיות. סטאצמן אומר שהסבר זה נשמע לו הגיוני – אך הממשל האמריקני לא מתכוון להוריד את העיניים מהנושא. "אמרתי לו - זה יהיה המבחן האמיתי. אם בעוד חמש שנים לא תערוך בחירות – זו תהיה האינדיקציה האמיתית למי אתה באמת, ולכך שהייתה פה אחיזת עיניים".
חבר הקונגרס הרפובליקני הדגיש בריאיון כי ביקורו בסוריה לא היה בשליחות רשמית של טראמפ. "נסעתי ביוזמתי", הבהיר, אך הוסיף: "בבית הלבן מודעים לביקור ויש התעניינות רבה. טראמפ הוא מנהל המשא ומתן הכי חזק שהיה לנו - אם מישהו יכול לדבר עם אל-ג'ולאני בצורה ישירה - זה הוא. גם הסורים רוצים את הקשר הזה. אל-ג'ולאני סיפר שקיבל פניות מרוסיה ומסין, אבל סירב להשיב להן. הוא רוצה לדבר עם אמריקה. הוא מחפש את הדיאלוג עם המערב. הם תלויים היום בטכנולוגיית תקשורת מסין - והם פוחדים שסין תאזין להם. זו עוד סיבה לכך שהם רוצים קשר עם המערב.
"אני יודע כמה זה קשה לסמוך על אויב לשעבר, אבל אם יש סיכוי לשנות את המציאות, ולו הקטן ביותר - כדאי לפחות לנסות. לא בעיניים עצומות, אבל גם לא בלב סגור. הסנקציות מחזיקות את סוריה במקום. אם יש שם נכונות אמיתית לדיאלוג, ליחסים עם ישראל, לחופש אמיתי - אסור לפספס את ההזדמנות הזו. צריך לאמץ גישה של 'סמוך ובדוק': לראות, להקשיב, ולשפוט כל יום מחדש על-פי המעשים. אם ייכשל - נדע, אבל אם יצליח - אולי זו הזדמנות היסטורית שלא תחזור".
פורסם לראשונה: 04:40, 26.04.25
