לפי בית הדין החקירה של אותה צעירה, שהייתה אז בת 18, הושפעה מ"סטראוטיפים מגדריים". השוטרים שחקרו אותה בעקבות התלונה חטאו ב"האשמת הקורבן", והרשויות "נכשלו במחויבות שלהן לחקור בצורה יעילה את התלונה על האונס ולנהוג ברגישות כלפי הקורבן".
הצעירה טענה שנאנסה על-ידי 12 תיירים ישראלים בבית מלון באיה נאפה ביולי 2019 - פרשה שעוררה באותה העת זעזוע גדול בישראל. עשרה ימים לאחר מכן היא חזרה בה – והועמדה לדין בגלל ש"שיקרה" בחקירה והיוותה "מטרד ציבורי". הדבר קרה אחרי חקירה שנמשכה שבע שעות, ללא נציגות של עורך דין או גורם משירותי הרווחה והסעד שיוכל לתמוך בה.
אחרי החקירה הממושכת, ב-01:15 בלילה, היא חתמה על מסמך שבו היא חוזרת בה מדבריה - והוחזקה במעצר ממושך. היא הועמדה לדין, הורשעה ונידונה לארבעה חודשי מאסר על תנאי. ב-2022 בית המשפט העליון של קפריסין ביטל את הרשעתה.
אחרי שחרורה הצעירה המשיכה לטעון שהיא נאנסה במלון באיה נאפה, והסבירה שהיא נאלצה לחזור בה מדבריה בעקבות לחץ שהפעילה עליה המשטרה הקפריסאית.
מייקל פולאק, עורך דינה של הצעירה הבריטית, אמר שהפסיקה של בין הדין היא "החלטה מכוננת עבור קורבנות תקיפה מינית". בית הדין האירופי דורש מקפריסין לשלם לה פיצויים של 20,000 אירו על עוגמת הנפש שנגרמה לה, בתוספת 5,000 אירו על הוצאות המשפט.
