לא צריך לחשוש מדברים מזעזעים. כשאנחנו צופים במו עינינו בדברים מבחילים כמו "טקס" חמאס בעזה להשבת 4 החללים החטופים, אנחנו לומדים דרך הגוף מי האויב שניצב מולנו ועד כמה רחוק הוא מוכן ללכת. "טקס" במסגרתו אנשי החמאס הציבו על במה 4 ארונות של חללים עם גרפיקה אנטישימית כאשר המון עזתי שמח וצוהל . יש שיאמרו כי אנשים הם חכמים ולא צריך להראות להם כדי שיבינו, אני סבורה אחרת.
אנשים שמקדשים את החיים, כמונו הישראלים, לעיתים לא מבינים. לא הבנו ב-7 באוקטובר ש"בני אדם" יכולים לאנוס ולשרוף בני אדם אחרים. לצערנו מאז ה-7 באוקטובר והסיקור הנרחב אודותיו הבנו שזה אפשרי. עכשיו חמאס מלמד אותנו שאפשר להמשיך להתעלל לא רק בחיים אלא גם במתים. אם לא יראו לנו את זה ללא פילטרים נתקשה להאמין שזה אפשרי. וחשוב שנבין. חשוב שנבין מי עומד מולנו ועד כמה הקווים האדומים שלו לא זהים לקווים האדומים של האדם הסביר וגם לא לאלו של האדם הפחות סביר. העובדה שבכל אולפני הטלוויזיה ישבו היום בבוקר כתבים שיידעו אותנו כי הם צופים עבורנו בטקס החמאס והוא "מביש", "נורא" ו"מזעזע" לא צריך לעבור מבחינתו .
אני לא מעוניינת שתתרגמו לי את המציאות, אני רוצה לצפות בה במו עיניי ולתרגם אותה לעצמי. אל תצנזרו , אל תהיו זהירים. תמונה אחת שווה אלף מילים ורובנו לצערי כבר מספיק קשוחים כדי לעמוד במה שנראה, ומי שלא, לא חייב לראות.
אין כיום דרך לחסום מהציבור להיחשף לאירועים מבחילים. אם לא אתם תראו לנו בצורה מבוקרת אז נראה את זה בטלגרם או במקומות אחרים בעולם. אחת מחברותיי כתבה לי: "מזל שלא מפרסמים את טקס החמאס", מכרה אחרת כתבה לי על "הטקס" בעזה: "מלחמה פסיכולוגית. טוב שלא משדרים את הזוועה הזו".
מזל זה לא
אני לא חושבת שזה מזל. ממש לא. תתארו לכם שלא היינו נחשפים לתמונות מזוועות השואה כי זה קשה, כי זה בלתי נסבל. הרי תמונות מהשואה נצרבו בכל ישראלי ויהודי בעולם ויצרו בנו הבנה מקועקעת בדי אן איי הלאומי שלנו עד כמה לעד נצטרך להגן על עצמנו ולא להסתמך על איש. הציבור בישראל זכאי לדעת את כל הפרטים בנוגע לאירועים שמתרחשים על ידי אויבנו , גם אם הם מזעזעים. זה לא כי אנחנו סקרנים, זה לא כי משעמם לנו, זה צורך קיומי לאומי. דע את אויבך. חלק מלדעת זה לראות בלי פילטרים , גם אם זה קשה .
תתארו לכם שלא היינו נחשפים לתמונות מזוועות השואה כי זה קשה, כי זה בלתי נסבל. הרי תמונות מהשואה נצרבו בכל ישראלי ויהודי בעולם ויצרו בנו הבנה מקועקעת בדי אן איי הלאומי שלנו עד כמה לעד נצטרך להגן על עצמנו ולא להסתמך על איש
במקרה הנוכחי "הטקס" בעזה לא שודר בישראל וכמובן שיש לכבד את רצון משפחות החללים אם ביקשו להימנע משידורו. אולם, רצוי שנתכונן אחרת לפעם הבאה, בה יושבו ארצה אחינו ואחיותינו שנרצחו. יש מקום לפעול מראש להשגת הסכמת המשפחות כי לצד האבל האישי שלהם , מדובר גם באבל לאומי ובמאבק של כולנו מול אויב אכזר שחשוב שנחזה במפלצתיות שבו למען הבטחת ביטחוננו בעתיד.
ליטל דוברוביצקיללא קרדיטהטקס המכובד והאנושי בצד הישראלי לרבות אזרחים ישראליים שנושאים בקור את דגלי ישראל ונותנים כבוד לרגע המורכב הזה וכן הצדעת השוטרים והחיילים כאשר הארונות הוסעו לתוך ישראל, רק המחיש לנו עד כמה אנחנו שייכים למין שנקרא בני אדם והאויב שלנו לא. שנית, זה גם מה שיסייע לנו כשהזמן יחלוף, לא ליפול לקונספציות שיובילו אותנו חלילה לאסון הבא. לא נסלח ולא נשכח. יהי זכרם ברוך.
