"אוריאל אהב חיות. הוא אהב לטפל בהן ולהעמיק בידע עליהן, ומצא שקט בגן החיות": כך סיפרה אילנית נורי על בנה אוריאל נורי, שנהרג ביום שישי האחרון במהלך עבודתו בגן החיות התנ"כי בירושלים מתקיפת נמר - לאחר שדלת הכלוב הושארה פתוחה בשוגג.
אוריאל בסרטון הסברה על העבודה בגן החיות
(צילום: גן החיות התנ"כי)
אוריאל הובא למנוחות ביום שישי, ולהלווייתו הגיעו אנשים רבים, בהם חברים מגן החיות ועובדים מגני חיות אחרים ברחבי הארץ. אילנית אמרה כי "אם ההלוויה לא הייתה ביום שישי היו מגיעים יותר אנשים, אוריאל אהב חיות לטפל בהם ולהעמיק בידע עליהם. הוא גם אהב אומנות, צילום ומוזיקה. הוא העלה תכנים שקשורים גם לחיות וגם ליצירות שלו וגם אהב לטייל בארץ ובעולם".
אוריאל היה הילד הרביעי שנולד למשפחה, אחרי שלוש בנות, ועבר חיים מורכבים שכללו התמודדות עם מחלת העור "ויטיליגו" וכן קשיים חברתיים, עד שהגיע לתפקיד המטפל הראשי בגן החיות. "אוריאל היה ילד שחיכיתי לו וציפיתי לו", סיפרה אילנית. "הוא עבר לא מעט, מהתמודדות עם מחלת העור ועד לניכור חברתי שכלל נידוי והשפלה, אבל הוא עמד בכל זה עם תעצומות נפש גדולות. אוריאל לא נתן לדברים האלה להשפיע עליו.
"הוא התנדב בקהילת ויטיליגו, התנדב עם ילדים עם צרכים מיוחדים והיה גם חלק מהקהילה הגאה". כשהגיע זמנו להתגייס לצה"ל, הסרב סירב לגייס אותו עקב המחלה שממנה סבל, אך הוא התעקש לתרום למדינה והתנדב לשירות לאומי - שדרכו הגיע לגן החיות, שם עבד תחילה כמטפל של ציפורים. "בגן החיות קיבלו אותו בזרועות פתוחות, וככה אוריאל לאט לאט הגיע לפסגה שהיא ראש מחלקת הטורפים", סיפרה אילנית.
"הוא השפיע לטובה על העובדים וחשב איך הוא עושה רק טוב לחיות. אוריאל מצא בגן החיות גם שקט כי החיות לא שופטות, והוא היה יכול לבטא ולהתבטא", תיארה אילנית. "למרות גילו הצעיר אוריאל העביר הרצאות ברחבי העולם והיה בקשר עם מטפלים, וגם נכנס לאחרונה לאיגוד החיות העולמי והיה צריך להרצות בפניהם".
(צילום: ירון ברנר)
אחותו הקטנה של אוריאל, אודיה, הייתה בעלת צרכים מיוחדים, ונפטרה לפני שנה וחודש לאחר התמודדות עם מחלה קשה. הקשר בין השניים היה כל כך חזק עד שברגעיה האחרונים אודיה ביקשה לראות רק את אוריאל, ולא אף אחד אחר. אוריאל נטמן באותו הקבר יחד עם אודיה. "אוריאל הביא לנו המון אור, הוא גידל אותי ולא אני אותו. הוא לימד אותי על החיים שלו ונתן המון אהב וכוחות. הוא מת במקום שהוא הכי אהב, מחלקת הטורפים. במהלך העבודה שלו הוא היה צריך לעיתים להרדים חיות, ובסוף החיה הרדימה את הבן שלי", סיפרה אילנית בכאב.
למרות האירוע הקשה, המשפחה עסוקה באבל ולא מחפשת אשמים. במקביל, אילנית מבקשת מהציבור שלא להרע לנמר שתקף את בנה, וכן להימנע מהבעת ספקולציות על התקרית. "שמעתי שמצלמים את הנמר שתקף את הילד שלי ועושים לו שיימינג - אני מתחננת, אל תעשו את זה, אוריאל לא היה רוצה את זה. הנמר עשה את מה שהוא עושה בטבע", אמרה אילנית. "הבקשה השנייה שלי היא שהעניין נמצא כרגע בחקירה, אנחנו לא מתעסקים בזה, ואני מבקשת לא לעלות השערות מי הרשלן ומי אשם. זה מכאיב ומבלבל. אל תאשימו לא את הבן שלי ולא את הגן חיות. תנו לאנשי המקצוע לעשות את העבודה שלהם".
לסיום אילנית ביקשה שוב להודות על הזכות להיות אימו של אוריאל: "אני מודה לאוריאל על הזכות להיות האמא שלו ולהודות לבורא עולם. אני מאוד מקווה שאוריאל והקב"ה ייתנו לנו המון כוח לעשות את הצוואה שלו".
