ישראל מרכינה ראש ומתייחדת עם זכר הנופלים והחללים: ברחבת הכותל המערבי בירושלים נערך הערב (שלישי) הטקס הממלכתי לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. בשעה 20:00 נשמעה צפירה בת דקה, ולאחריה הודלק נר הזיכרון על-ידי נשיא המדינה יצחק הרצוג. את הלפיד להדלקת הנר הגישה לנשיא זהר הופמן, אלמנתו של רב-סרן במיל' יצהר הופמן שנפל בקרב בעזה ב-31 בינואר 2024. בטקס השתתפו גם שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר. ynet העביר את הטקס מהכותל בשידור ישיר.
הרצוג קורא לחטופים מהכותל: "עם שלם מיוסר עד אין קץ. הפצע לא יגליד עד שתשובו"
(צילום: משרד הביטחון)
נשיא המדינה הרצוג קרא בנאומו לאחדות לאומית ואחריות הדדית. "השנה, אולי יותר מתמיד, קולה של צפירת הזיכרון הזאת הוא גם קול של אזעקת אמת שמצווה עלינו להתאחד ולהתלכד, לא להיקרע מבפנים, לא להחריב את הבית", אמר הרצוג. "קול שעולה שוב ושוב ושוב, כמו בכי נורא, כמו יבבה, כמו זעקה שקורעת שערי שמיים. על הנופלות והנופלים, הנרצחות והנרצחים. על הפצועים הרבים בגוף ובנפש. על אחינו החטופים, האהובים, המיוסרים, הנתונים בצרה ובשביה כבר למעלה משנה וחצי".
הרצוג אמר עוד: "יש לדור שלנו אחריות היסטורית, אחריות לשמור מכל משמר על הבית שלנו, על הנס היקר הזה, על מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. אחריות לעמוד בצו העליון שהורישו לנו אהובינו. אני עומד כאן היום, פסע מהמקום בו עשן האסמים הנשרפים נמהל בעשן חורבן הבית לפני אלפיים שנה - וזועק כנגד המשסים, המפלגים, המקטבים ושורפי האסמים: די. די לפלגנות, די לקיטוב, די לשנאה. אסור לנו להביא במו ידינו לחורבן הבית הלאומי שלנו".
הנשיא פנה אל החטופים שנמצאים בשבי חמאס בעזה 571 ימים: "עם שלם חסר אתכם, דואג לכם, זועק את זעקתכם. עם שלם מיוסר עד אין קץ. עם שלם יודע בכל נימי נפשו, החרוכה מגעגוע ודאגה, שהפצע לא יגליד עד שתשובו אליו, עד שתשובו אלינו. כאן, במקום שבו נשבעים חיילינו להגנת המולדת ולחירות ישראל, גם אנחנו נשבעים. גם אני נשבע: לא לנוח ולא לשקוט אפילו לא לרגע. לפעול בכל הכוח ובכל דרך. לעשות עוד צעד ועוד צעד נוסף. עד שכולכם תחזרו. כולכם. עד האחרון שבכם".
הנשיא התייחס בנאומו למעמדם של גופי הביטחון בחברה הישראלית, ועל החובה לשמור עליהם מחוץ לכל מחלוקת פוליטית. לדבריו, "ברגע הלאומי המזוקק הזה, אני קורא להוציא את צה"ל מחוץ למחלוקות שקורעות אותנו. להוציא את שב"כ, המשטרה, המוסד, וכל כוחות הביטחון וביטחון הפנים מחוץ לכל מחלוקת. במיוחד בעת הזאת, עלינו לחזק את יד מגיני ארץ קדשנו, כלשון התפילה, ולא חלילה להפך".
בהמשך דבריו תיאר הנשיא את סיפורן הכואב של שש משפחות שהשכול פקד אותן במלחמה הנוכחית ולא בפעם הראשונה. "משפחות שכולות אהובות ויקרות, אחיותיי ואחיי, האמת חייבת להיאמר - מעולם לא רצינו לחיות על חרבנו", אמר הנשיא. "לא תאבי מלחמה אנחנו. להפך, השלום היה ויהיה הכמיהה הגדולה ביותר של עמנו ושל מדינתנו. לעולם לא נוותר, ולו לרגע, על חובתנו להגן על עצמנו ועל זכותנו ההיסטורית והטבעית להיות ככל עם ועם - עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית".
הרצוג אמר עוד: "עלינו להקשיב למשפחות השכולות היּשראליות המרשימות, האמיצות, הנחושות; למשוך חוט של חסד מהימים הלאומיים הללו, עשרת ימי קדושה, לשאר ימות השנה. לתת אמון איש ברעהו, להושיט יד, להתעלות מעל המחלוקות: ולהפוך את הרגע הכואב הזה לרגע מכונן של בניין משותף. משפחות שכולות אהובות ויקרות, אימהות ואבות, בנות ובני זוג, אחיות ואחים, ילדות וילדים, סבתות וסבים, אהובות ואהובים - כנשיא מדינת ישראל, בשם מדינת ישראל, אני מרכין את ראשי בפניכם בתודה וביראה".
הרמטכ"ל זמיר פתח את נאומו במילות השיר "קול קרא והלכתי" של הצנחנית חנה סנש שהוצאה להורג במלחמת העולם השנייה, ואמר: "אותו הקול מהדהד באוזניהם של לוחמים ולוחמות, משרתים ומשרתות, בצה"ל, ובכל ארגוני הביטחון וההצלה, מאז ועד ימינו אלה. לעיתים מלווה אותך הקול, לאורכם של חיים שלמים. לעיתים, זהו קול פנימי שמתפרץ בן רגע, ויש שזהו קול ממשי – זעקה אנושית לעזרה".
בהמשך דבריו התייחס הרמטכ"ל לתצפיתניות ממוצב נחל עוז, שכמה מהן נפלו וכמה מהן נחטפו ב-7 באוקטובר. "היה זה קולן של התצפיתניות הגיבורות, הן דיווחו בקשר לתחנות 'דייגו' על פריצת הגדר, בקור רוח מופתי", אמר זמיר. "הן לא חדלו גם כשהמחבלים היו קרובים למדי. אפילו כשהדי הירי נשמעו ממש לידן - הן המשיכו להתריע, עד שנדם קולן".
בהקשר זה הזכיר הרמטכ"ל את סרן עדן נימרי שנפלה ב-7 באוקטובר במוצב נחל עוז. "בעודה מסתערת עם נשקה, כתבה בקבוצת הוואטסאפ של הפלוגה 'פיצמרו אותנו, צוות נימרי מאבטח את המרחב המוגן'", ציין זמיר. "כשחדרו מחבלי הנוחבה, הם נתקלו בחומת האש של עדן. עדן נאבקה בהם בעוז רוח ובנחישות, עד שנורתה ונהרגה. גם לסרן עדן נימרי, קול פנימי עמוק קרא לבחור בשירות משמעותי בצה"ל. למרות שהייתה ספורטאית מצטיינת, לא ויתרה לעצמה מעולם, עד לרגעיה האחרונים".
זמיר אמר עוד: "לאורך שנות דור קרא הקול גם לכל אלה שהשלימו כבר את השירות הסדיר, אך לא את שליחותם. אנשי ונשות המילואים עזבו פעם אחר פעם בני ובנות זוג, ילדים, הורים, אחים ואחיות - חיי משפחה שלמים - והתייצבו לקריאה. גם ברגעים אלה ממש, הם מוכיחים שזוהי ליבת עוצמתנו, ומעוררים בנו גאווה עמוקה והשראה.
"'קול קרא והלכתי', קול עוצמתי, מוסרי, שאין בלתו. הקול עלה ב-7 באוקטובר מכל קצוות הארץ, וסחף אחריו חיילים ואזרחים, שהניחו מאחוריהם כל מחלוקת, והתייצבו כאיש אחד. זאת הייתה התנועה הטבעית, הציונית, היהודית, הישראלית, לנוע קדימה אל עבר הסכנה, אל המקום שבו נמצאים אחינו ואחיותינו, בעת צרה. קם לנו דור מופלא של לוחמות ולוחמים, עשויים ללא חת, בכל חזית, בעורף ובקו האש. אני פוגש אותם, עומדים כתף אל כתף, נחושים, מאוחדים, נשמעים לקול הקורא להם - מבינים את גודל השעה".
נאומו של הרמטכ"ל זמיר
(צילום: משרד הביטחון)
בהתייחסו למחלוקות בציבור בסוגיית השוויון בנטל, אמר הרמטכ"ל: "אנו ערים כל העת לכובד האחריות המונחת על כתפינו: נפעל על פי המצפן הערכי של צה"ל, תוך דבקות במשימה, חתירה לניצחון, ושמירה על חוקיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. צה"ל, צבא העם, מחויב לעמוד במשימותיו, ובעת הזו, יותר מאי פעם, אנחנו זקוקים לכולם. זהו כורח מבצעי ובה בעת צורך לאומי בשוויון ובאחדות גורל. אני קורא לכולם, להיכנס מתחת לאלונקה במסע ההיסטורי המשותף של עמנו. לעצמאות, חירות וביטחון. אין לי ספק, כי השותפות תעלה בקנה אחד עם השונות המיוחדת, שאפיינה את עם ישראל מאז ומעולם".
הרמטכ"ל פנה למשפחות החיילים והאזרחים החטופים בעזה. לדבריו, "קולכן נשמע. פניהם של יקיריכן נשקפים לנגד עיניי כל העת. חובתנו המוסרית, הלאומית, הראשונה במעלה, היא השבתם של החטופים והחטופות הביתה. לא ננוח ולא נשקוט. נמשיך לפעול בכל דרך עד שנשלים את המשימה הקדושה הזאת. עלינו לזכור - אנחנו במלחמה רב-זירתית על עצם קיומה של מדינת ישראל.
"איראן ושלוחותיה פתחו במלחמה. הם מבקשים לחסל את הרעיון הציוני ולשלול את זכותנו לחיות כאן כעם חופשי וריבוני. אויבינו טעו בהערכת תגובתנו. כך גם חמאס טועה בנחישות שלנו להשיב את החטופים והחטופות ולהכריע אותו. שתי המשימות כרוכות זו בזו. נוסיף ונגביר את פעילותנו עד שנשלים את שתיהן. כמפקדו של צבא ההגנה לישראל, בעומדי כאן למרגלות אבני הכותל, אני נשבע, יחד עם כל חיילי צה"ל – להמשיך לממש את האחריות המוטלת עלינו: להגן על מדינת ישראל ולהבטיח את זכותנו לחיות כאן לעד – במדינה בטוחה ומשגשגת".
את תפילת קדיש קרא מארק-מרדכי אביטבול, אביו של רב-סרן במיל' אליאב עמרם אביטבול שנפל בקרב בדרום לבנון ב-26 באוקטובר 2024. לתפילה הצטרפו ילדיו של קצין המילואים, מעין ועומר.
באירוע שרים לזכרם בכנסת, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו מחזקים את פצועינו ומתחייבים ביתר שאת להשיב את כל חטופינו. במהלך מלחמת התקומה, מלחמת 7 החזיתות, חוברו שירי כאב, הספד וקבורה מרטיטי לב מעוררי השראה. כך היה בכל דורות התחייה הלאומית בארצנו. זה קרה לא רק בעמנו. כך היה ביוון העתיקה בנאומו של פריקלס מנהיג אתונה, כך היה גם בארה"ב בנאומו של הנשיא לינקולן על חללי מלחמת האזרחים. בישראל אסור שתהיה מלחמת אזרחים. לא עברנו את המסע המשותף מגלות לגאולה כדי שאיש ירים ידו על אחיו. אנחנו חייבים לעמוד יחד, חייבים להילחם יחד להילחם. יחד, עד הניצחון".
יוסי כהן: "צריך לעשות הכול כדי למנוע מאיראן גרעין"
(צילום: צחי קראוס )
ראש המוסד לשעבר יוסי כהן אמר באירוע הזיכרון המרכזי למשפחות שכולות דוברות אנגלית במוזיאון הסובלנות בירושלים: "הסכנה האיראנית איננה רק אתגר אסטרטגי – אלא אתגר מוסרי. על מדינת ישראל לעשות הכול – דיפלומטית, מדינית, ואם יידרש – גם מבצעית – כדי למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני".
כהן, ששכל במלחמה את קרובי משפחתו סרן אלחנן קלמנזון וסגן פדיה מרק, הוסיף: "שני יקיריי נפלו בגבורה במהלך מלחמת חרבות ברזל. אלחנן נפל בעודו אזרח מתנדב כשהגן על קיבוץ בארי ופדיה, לוחם ביחידת הסיור של גבעתי נפל בקרבות עזים בעזה. האובדן שלהם הוא אישי ועמוק, אך המורשת שלהם שייכת לכולנו".
רון חולדאי, ראש העיר תל אביב-יפו, אמר באירוע "שירים בכיכר": "מולדתי משנה את פניה, ואני עומד ושואל - איך ייראה היום הזה? איך נצליח, למרות הכול, להתעלות לרגעי הממלכתיות, ולכבד את זכר הנופלים - גם אם בדממה. עבורי, 6 באוקטובר, פרוץ מלחמת יום הכיפורים, היה תמיד יום זיכרון פרטי. יום שבו איבדתי חברים. יום שבו העולם שסביבנו השתנה. יום שבו הבנו עד כמה הבית יכול להיות שברירי.
"לפני שנה וחצי, השבר חזר. אבל הפעם הוא היה אחר. אלים. בלתי נתפס. לא רק חיילים נפלו - אלא גם אזרחים. ילדים, קהילות שלמות. אנחנו מדינה שיודעת כאב. אבל כאב כזה – לא הכרנו. מתוך ההרס - קמו האנשים. לא מתוך פקודה – אלא מתוך אחריות. הם הסתערו. הם חילצו. הם לחמו. פתחו בתים, אספו ציוד, הקימו חמ"לים. בדרום, בצפון, וגם כאן – בתל אביב-יפו. הם הראו לכולנו מהי רעות. רעות בלי מילים".
חולדאי אמר עוד: "ביום הזיכרון הזה - אנחנו לא רק מתאבלים על מי שנפלו. ביום הזיכרון הזה - אנחנו מביטים בעיניים של אלה שלא ישובו, ושל אלה שעדיין לא שבו. בעיניים של המשפחות. של הפצועים. של החטופים. אנחנו מביטים בשמות ושואלים: מי אנחנו? האם עוד נותר שלם החוזה הלא כתוב - החוזה החתום בדם, בין המדינה לבין אזרחיה וחייליה? כמה התרחקנו מההבטחה ההיא? האם התרגלנו להקרבה — ושכחנו את החובה להיות ראויים לה?
"כמה רחקנו מערכי מגילת העצמאות - מערכי החירות, השוויון, המוסר היהודי והכבוד האנושי? והאם נדע עוד איך לחזור ולחיות לאור הערכים שבשמם הם יצאו לקרב ממנו לא שבו. אנחנו מחויבים לא רק לזכור- אלא לפעול. לא רק להתאבל - אלא לשנות. אני זוכר, לא רק כראש עיר. אלא כטייס, כלוחם, וכאזרח במדינה הזו. ואני יודע - 'זה לא אותו הנגב, זה לא אותו הבית, אתם אינכם, ומוכרחים לשוב'".
צעקות בזמן נאומי נתניהו ואוחנה
מוקדם יותר נערך בבית יד לבנים בירושלים טקס יום הזיכרון בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה. ראש הממשלה נתניהו, שנאומו הופרע על-ידי נוכחים שצעקו לעברו "תתביישו לכם", אמר בטקס: "אחרי טבח 7 באוקטובר משרתי צה"ל התגלו במלוא תפארתם. הם מסתערים על מבקשי נפגשנו בכל החזיתות לוחמים כאריות להשגת הניצחון. הם מוסרים את נפשם כדי ליצור את התנאים להחזרת חטופינו היקרים, שנמצאים כל הזמן לנגד עינינו".
יו"ר הכנסת אוחנה ביקש לדבר על רב-סרן דביר ציון רווח שנפל בינואר השנה בקרב בצפון רצועת עזה, אולם אביו של החלל, אברהם רווח, התפרץ לדברי אוחנה ואמר לו: "אל תדבר על הילד שלי, לא מגיע לך. עליו אל תדבר! אתה לא ראוי לדם שלו". ההפרעות לאוחנה נמשכו במהלך נאומו, ואחד מהנוכחים צעק בכעס: "מה אתם עושים כל היום?!".
ראש הממשלה נתניהו נואם בטקס זיכרון לחללי מערכות ישראל בבית יד לבנים
(צילום: לע"מ)
עוד 319 חללי מערכות ישראל
לפי נתוני משרד הביטחון, מיום הזיכרון שעבר ועד היום נוספו 319 חללי מערכות ישראל למניין הנופלים. משנת 1860 עומד המספר על 25,420. מספר האזרחים שנרצחו בפעולות איבה משנת 1851 (הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל), ועד היום עומד על 5,229, מתוכם 800 ילדים ובני נוער עד גיל 18. מאז יום הזיכרון אשתקד ועד היום נוספו 79 נרצחים בפעולות האיבה. מאז תחילת המלחמה ועד היום נרצחו 934 אזרחים - 778 מתוכם בטבח 7 באוקטובר.
מחר, יום רביעי, ייערך בשעה 8:30 בבוקר טקס הקראת שמות החללים בהיכל הזיכרון בהר הרצל בירושלים במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ. בשעה 11:00 תישמע צפירת דומייה בת שתי דקות, ומיד לאחריה ייערך טקס האזכרה הממלכתי לחללי מערכות ישראל בהיכל הזיכרון בהר הרצל, במעמד נשיא המדינה הרצוג, ראש הממשלה נתניהו, יו"ר הכנסת אוחנה ונשיא בית המשפט העליון עמית. במקביל ייערכו באותה השעה טקסי זיכרון בבתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ.
בשעה 13:00 ייערך בהר הרצל טקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות האיבה, גם במעמד כל ראשי המדינה. בשעה 16:00 ייערך בעכו טקס האזכרה הממלכתי לחללי המחתרות ולעולי הגרדום. בשעה 19:45 יחל בהר הרצל טקס הדלקת המשואות שמסיים את אירועי יום הזיכרון ופותח את אירועי יום העצמאות ה-77 למדינה.
בהכנת הכתבה השתתפו איתמר אייכנר ויעל צ'כנובר
פורסם לראשונה: 19:40, 29.04.25
