ספוילר: בפרק הסיום של העונה האחרונה של "שבאבניקים" הגיע המרדף של אבינועם לסרי אחר הישראליות לשיא. ליבו של לסרי יוצא אל אישה מהעוטף, שמספרת כיצד התפילין של נער בר מצווה אבדו במהלך הטבח, והוא רותם את החבורה למרדף תחת אש בתוך קיבוץ. החיזור האינסופי אחר החברה הישראלית מסתיים בסצינה מופרכת בעיניים חרדיות: חיבוק אינטימי עם אותה אישה זרה, שאחרי אביזרי הקודש של בנה הוא רדף. לימים התברר שהמיצג הזה לא היה מופרך רק בגלל הפרת העיקרון הדתי של שמירת נגיעה, אלא בגלל שנדמה שכיום החברה הישראלית והחרדים לא היו יכולים להיות רחוקים יותר מאותו חיבוק.
בראשית ימיה של הקואליציה הזו, עוד בטרם נחתם ההסכם להקמת הממשלה, תיאבונן של מפלגות האופוזיציה היוצאת היה בשיאו. כל מפלגות הלוויין הציבו דרישות שונות ומשונות בפני הליכוד על מנת להקים ממשלה. אחרי ממשלת השינוי, לאף אחת מהשותפות שהרכיבו את הקואליציה לא הייתה חלופה ריאלית, ועדיין הדרישות נכתבו. משינוי או תיקון חוק השבות, דרך השוואת שכר המורים החרדים ללא לימודי ליבה ועד פטור מגיוס לחרדים, וכלה, כמובן, ברפורמה המשפטית. הזמן הלך והתקדם, ותאוותם של החרדים נותרה בידם. בשלב מסוים נדמה היה שלמרות הסערה ברחובות, ידם של המחוקקים תגבר על קולם של המפגינים. ואז הגיע שבעה באוקטובר.
חלק מטענות הנגד החרדיות מוצדקות. יש עשרות אלפי מילואימניקים בפוטנציה שהצבא כמו ויתר עליהם מראש. האמון של החרדים בצה"ל נמוך מסיבה מסוימת, וכמובן, היחס לחינוך החרדי נובע בחלקו ממחלוקת אידיאולוגית קשה
במציאות הפוליטית, העסקנות החרדית מתייחסת אל האסון ואל השלכותיו כמו אל אפיזודה חולפת. חסר כוח אדם בצבא? "מה עם כל החילונים המשתמטים". הצבא מקים חטיבה חרדית? "רוצים לפגוע בעולם התורה". מקצצים לכל עובדי ההוראה בשכר? "רק לא במורים החרדים". אם בימים שאחרי שבעה באוקטובר נדמה היה ששותפות הגורל שהתבטאה במתנדבי זק"א ואיחוד הצלה תוביל לכינון ברית חדשה, בחלוף הזמן התבהר שהפוליטיקאים החרדים עסוקים בשימור הברית הישנה.
הקונספציה החרדית נותרה
צריך לומר, חלק מטענות הנגד החרדיות מוצדקות. יש עשרות אלפי מילואימניקים בפוטנציה שהצבא כמו ויתר עליהם מראש. האמון של החרדים בצה"ל נמוך מסיבה מסוימת, וכמובן, היחס לחינוך החרדי נובע בחלקו ממחלוקת אידיאולוגית קשה. אך כל זה לא משנה את העובדה שלמרות שתפיסות רבות התנפצו על קיר המציאות בשבעה באוקטובר, הקונספציה החרדית נותרה כשהייתה: ההנהגה החרדית רואה במדינת ישראל איום שיש להישמר ממנו.
עקיבא לםצילום: עמית גואטהוכך, כפי שהמרדף של אבינועם לסרי אחר החיבור לחברה הישראלית הוא סיפור בדיוני, התברר שגם התקווה הציונית לחידוש במנהיגות החרדית היא מיצג שווא.
הפלת הממשלה הנוכחית, כאשר לכל בר דעת ברור שהממשלה הבאה לא תוכל להיות טובה מזו לחרדים, מראה כמה גדולה התהום הפעורה בין ההנהגה החרדית לציבור הישראלי. מלחמת הקיום לא חשובה, גם לא השבת החטופים, רק שימור עולם התורה. ואם הם לא יצליחו לשמר את עולם התורה הצר כפי שהם רואים אותו, אחריהם המבול.
