ההתנפלות של המיליציות הסוניות-ג'יהאדיסטיות על הדרוזים באזור א-סווידא, בחסות המשטר הסורי, מעמידה את ישראל בפני שלושה מבחנים. מבחן אחד הוא אם הממשלה תעמוד במחויבותה כלפי בני העדה הדרוזית בישראל, ותפעל בצורה נחושה כדי למנוע טבח באחיהם הדרוזים שבאזור א-סווידא.
תקיפת ארמון הנשיאות בדמשק, היום
המבחן השני הוא אם ישראל תמתח קו אדום בסלעי הבזלת של דרום רמת הגולן, ותממש את תפיסת ההגנה הקדמית החדשה - שנועדה למנוע שם את מה שקרה בעוטף עזה ב-7 באוקטובר - כלומר למנוע מג'יהאדיסטים מוסלמים רכובים על טנדרים לפרוץ את הגבול ולחדור לישראל. לפי תפיסה זו, כפי שהכריזו פעמים רבות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ, דרום סוריה יהיה מפורז מנשק כבד ומכוחות צבאיים, הן של המשטר והן של מיליציות חמושות, עד למרחק של עשרות קילומטרים מהגבול עם ישראל.
תפיסת ההגנה הזאת מתבססת על רצועות הגנה משני עברי הקו הסגול בגולן, שביניהן מכשול קרקעי, ועל מרחב השפעה צבאי ממזרח להן - עד למרחק של 85 קילומטרים מהגבול עם ישראל. אזור א-סווידא נכלל במרחב ההשפעה הזה שישראל הגדירה לעצמה, ולכן כניסת טנקים, נגמ"שים וארטילריה של המשטר לאזור מהווה התגרות ברורה בישראל. זאת בנוסף למעשי הטבח וההשפלות שסופגים הדרוזים, שישראל הודיעה למשטר בדמשק במפורש כמה פעמים כי היא פורשת עליהם את חסותה, ושיש לה אינטרס בשלומם הפיזי וברווחתם.
המבחן השלישי הוא מה יהיה טיב היחסים הישירים של ישראל עם המשטר החדש בדמשק. האם תוכל מצד אחד להרתיע את המשטר הזה מפני מהלכים שמנוגדים לאינטרס ולמדיניות שלה, ומצד שני לנסות לכונן עימו יחסי אי-לוחמה והסדרי ביטחון, כפי שרוצה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ? על נורמליזציה ביחסים בין ישראל לסוריה, כפי שמפנטזים בוושינגטון, ברור שאין כרגע מה לדבר - אבל ישראל חייבת להבהיר כעת לאחמד א-שרע (אבו מוחמד אל-ג'ולאני) כי לא תאפשר לו לנצל את רוחות הפיוס הנושבות מארה"ב כדי להתעלם ממה שישראל רואה כאינטרסים חיוניים.
תיעוד מרגעי התקיפה בדמשק, היום
למעשה, האירועים שהחלו בראשית השבוע הנוכחי בדרום רמת הגולן הסורית מעוררים חשש שהשליט הסורי אחמד א-שרע, שרק לפני כמה חודשים פשט את המדים המנומרים של הג'יהאדיסט ולבש חליפה, חוזר להיות מנהיג ג'בהת א-נוסרה, "אבו מוחמד אל-ג'ולאני". על פי המידע שהצטבר בישראל, מה שקורה כעת בא-סווידא החל אומנם כהתנגשויות אלימות בין מיליציות ג'יהאדיסטיות בדואיות למיליציות דרוזיות, אבל המשטר הסורי בדמשק לא ניסה לעצור אותן ולהשליט סדר - אלא ניצל בצורה מתוכננת ויזומה את המצב כדי להכניע את הדרוזים בסוריה ולפרוש את שלטונו עליהם.
כוחות הביטחון של המשטר החדש - אנשי דאעש ואל-קאעידה
הרקע לעימותים הוא המאמצים של המשטר הנוכחי בדמשק להחיל את שלטונו ואת ריבונותו על כל שטחה של סוריה, כולל על האזורים שבהם שולטים המיעוטים החזקים: הכורדים, העלאווים והדרוזים. לעת עתה, המשטר לא נוחל הצלחה בנושא. המשותף לכל המיעוטים האלה, כולל הדרוזים, הוא שלתפיסת הג'יהאדיסטים הסונים, המושלים כעת בדמשק, הם נחשבים כופרים - ולכן זו "מצווה" להכניע אותם ולאכוף עליהם את נוהגי האיסלאם הרדיקלי הפונדמנטליסטי. זו הסיבה, למשל, שאנשי יחידות הביטחון הכללי (בטכ"ל) של המשטר, שהגיעו כביכול להפריד בין הבדואים לדרוזים, לא רק שהשתלטו על בירת המחוז הדרוזי - אלא טבחו בדרוזים, השפילו אותם וחיללו מקומות הקדושים להם.
אל-ג'ולאני גם שלח כתגבורת למיליציות הפועלות בשמו טנקים ונגמ"שים שהוא תפס מצבאו של בשאר אסד. הוא שלח אותם בכביש היורד דרומה מדמשק לכיוון דרעא (א-סווידא סמוכה לכביש זה), כדי לוודא שאנשי הביטחון הכללי והצבא של המשטר החדש יצליחו להשתלט סוף-סוף על המחוז הדרוזי, שחיים בו כחצי מיליון אנשים, רובם בני העדה הדרוזית.
דרוזים מסתערים על הגבול עם סוריה
בהקשר זה, חשוב לדעת שיחידות הביטחון הכללי והצבא של המשטר החדש הן למעשה אותן מיליציות ג'יהאדיסטיות שאל-ג'ולאני הביא עימו מאידליב כשיצא להשתלט על סוריה כולה בדצמבר האחרון. מדובר בכנופיות ג'יהאדיסטיות, חלקן דאעש וחלקן אל-קאעידה לשעבר, שהפכו לגורמי ההגנה ואכיפת החוק כביכול של המשטר החדש.
כבר לפני כחודשיים היו התנגשויות בין גורמים אלה לדרוזים באזור א-סווידא, וגם באזור ג'רמנה שבפרברי דמשק, עד שהושג כביכול הסכם בין ההנהגה הדרוזית למשטר, ולפיו הדרוזים יקבלו את מרותו של אל-ג'ולאני ואנשיהם ייכללו בצבאו. ההסכם לא החזיק מים, בעיקר מפני שהמשטר לא היה מסוגל לאכוף את מרותו על הג'יהאדיסטים הסונים באזור דרעא המתנכלים לדרוזים במחוז א-סווידא. לכן, הדרוזים שימרו את המיליציות החמושות שלהם ולא התמזגו לתוך צבא המשטר, וכעת אל-ג'ולאני ניצל את הקרבות שפרצו בין הבדואים לדרוזים כדי לכפות עליהם את שלטונו. הוא דורש מהם כניעה מוחלטת, או לפחות זה מה שדרש עד שישראל התערבה.
ישראל מאותתת, ולא "שורפת גשרים"
כשבישראל הבחינו בטנקים ובנגמ"שים של המשטר יורדים דרומה, ניתנה הוראה לצה"ל לפעול, אבל בצורה מאופקת ומדודה. לא הותקפו כוחות של המשטר שנסעו עדיין על כביש דמשק-דרעא, מה שאולי היה עוצר אותם לפני שהגיעו לא-סווידא. במקום זאת, שלשום תקפו אותם בפרברי א-סווידא כטב"מים של חיל האוויר ששיגרו אליהם טילים - שנועדו לאותת להם שישראל דורשת מהם לסגת, ולא תרשה להם להתקדם לתוך בירת החבל הדרוזי.
מטוסי קרב לא הופעלו, כנראה כדי לא לעורר את חמתו של הנשיא האמריקני טראמפ, וגם כדי לא להסתבך עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, הרואה עצמו כפטרונו של המשטר החדש בסוריה. האיתות לא עזר, ואנשי הבטכ"ל הסורי המשיכו לכבוש אזורים בא-סווידא. בינתיים, התברר גם שהמשטר הוא יוזם המתקפה על הדרוזים, ולא מנסה להפריד בינם לבין הבדואים, ולכן היום הפעיל חיל האוויר מטוסי קרב בנוסף לכטב"מים, שהפציצו את כוחות המשטר שנמצאים באזור א-סווידא וגם את המטכ"ל של השלטון החדש בדמשק.
מי שהביט בתמונות ראה שהפצצות שהפילו מטוסי הקרב בדמשק לא הרסו את הבניין עצמו, אלא פגעו בכניסות אליו, כלומר גם הפצצה זו הייתה מדודה, ונועדה להזהיר את המשטר בלי לשרוף את הגשרים אליו. בירושלים, כאמור, לא רוצים להרגיז את טראמפ וארדואן, ולכן צה"ל נאלץ ללכת על חבל דק בין אינטרסים רבים ושונים. סביר להניח גם שראש הממשלה נתניהו, ובעיקר שר הביטחון כ"ץ, מריחים את הפריימריז בליכוד, ואולי את הבחירות הקרבות ובאות - ומשתדלים לרצות את אלפי הדרוזים שהתפקדו למפלגה.
בכל מקרה, נראה שהתגובה המאופקת של ישראל בתחילת האירועים לא הרתיעה את המשטר בדמשק, וכי צה"ל והמשטרה לא נערכו כראוי לאפשרות שמאות דרוזים ישראלים יפרצו את גדר הגבול במטרה להגן על אחיהם בסוריה. התוצאה הייתה ועודנה שהמצב יצא משליטה. למעשה, כרגע 70% משטח א-סווידא נמצאים בידי הג'יהאדיסטים הפועלים בשמו של המשטר, 200 מהם משתוללים בתוך העיר ועוד כאלף נמצאים מסביב לה ומפגיזים אותה בארטילריה.
ארה"ב תעזור לצאת מהפלונטר?
הפסקת האש שעליה הכריז המשטר לא נכנסה לתוקף. בכיר במשטרו של אל-ג'ולאני הודיע שהוא מגנה את פעילות הגורמים החמושים הפועלים בא-סווידא, אבל ברור שאלו העמדת פנים ומס שפתיים שנועדו לאוזניים אמריקניות ולתקשורת הבינלאומית. כמו כן, ייתכן מאוד שלא רק ישראל איבדה שליטה על הדרוזים שפרצו את גדר הגבול, אלא גם המשטר בדמשק איבד שליטה על המיליציות החמושות הפועלות בשליחותו, ואינו יכול לעצור אותן.
נתניהו פונה לדרוזים: "אל תעברו את הגבול, אתם יכולים להירצח ולהיחטף"
(צילום: דוברות ראש ממשלה)
לא ברור מה אל-ג'ולאני מתכוון לעשות, אבל בצה"ל התקיימה הערכת מצב והוחלט להעמיד בכוננות את אוגדת 98 וכוחות נוספים שפועלים כעת ברצועת עזה, כדי שייכנסו קרקעית לשטח סוריה אם ההפצצות מהאוויר והארטילריה של צה"ל, כמו גם הדיפלומטיה שמפעילות ארה"ב ומדיניות ערביות, לא יעצרו את הקרבות.
ההערכה היא שמדובר בכמה ימים של אש. ועדיין, לישראל יש בעיה נוספת: איך מחזירים לשטחה כאלף דרוזים, אזרחים שלה, שעלולים להירצח ולהיחטף בסוריה? בעיה נוספת היא איך מונעים את התפשטות הקרבות מא-סווידא גם לפרברי דמשק, לאזור ג'רמנה ולאזור הכפרים הדרוזים שבשיפולי החרמון. ישראל נאלצת להתמודד עם אירוע סבוך ומכונן בצפון, בשעה שהיא קריטית לחטופים ומכרעת למערכה בעזה. עם זאת, קיים סיכוי טוב שוושינגטון תעזור לנו לצאת גם מהפלונטר הזה.
