הומלסים ונרקומנים בתל אביב, בייחוד בדרום העיר, כבר הפכו חלק מהנוף. הנוכחות הקבועה שלהם הביאה את העבריינים באזור למסקנה: אלה החיילים הטובים ביותר. למשטרה יש קושי להתעסק איתם, הם לא זוכרים כמעט שום דבר, והם ממושמעים. כך זה עובד - ואיך הפכה תל אביב לגן העדן של דרי הרחוב:
צפו: סיור בחצר האחורית של תל אביב
(צילום: מיקי שמידט, דוברות המשטרה, עריכת וידאו: נדב לוי)
את הסיור בדרום תל אביב אנחנו מתחילים בשעת צהריים. בלילה קל לזהות את האלימות והסמים, אבל מה קורה במהלך היום? לא מעט, מתברר.
"תראה כמה זה נוח", אמר רפ"ק אבירן חייטוב, קצין אג"ם בתחנת שר"ת בעיר. "פה הם משתמשים בסמים. צומת אחת מפה הוא מקבץ נדבות, ובלילה הוא פורץ. הרבה פעמים אלו פריצות קטנות. סתם, גונבים משקפי שמש מתוך רכב, מוכרים אותם - מנה. אולי בגד יפה בחורף שאיזה נרקומן אחר ירצה לקנות - מנה. כל דבר קטן כזה הם מצליחים למכור בינם ובין עצמם, ולהרוויח את המנה. בסוף זה המעגל, זה המרוץ".
רפ"ק חייטוב הסביר כי המרוץ הזה ניכר גם בדינמיקה שביניהם: "יש אינטריגות מסוכנות, על סמים, על טריטוריה. למשל, הומלס שמגיע מדי בוקר לצומת ספציפי ומקבץ שם נדבות, מקושש את השקלים שלו, יגיע הומלס אחר - מבחינתו הוא גונב לו את הפרנסה. זה מגיע לאלימות, לדקירות. הם מסטולים, והם יכולים להיות תוקפניים ולא צפויים. אלו ממש אותם אנשים שאתה רואה מחלון האוטו ברמזור, פשוט כאן הם קצת יותר חופשיים. זה הבית שלהם".
אתם עוצרים אותם?
"הרבה פעמים. על הרבה מאוד עבירות התפרצות ורכוש. אבל בסוף אתה מגיע לבית המשפט, ובית המשפט משחרר אותו למעצר בית. פה".
אבל אין לו בית.
"נכון, אין להם. לפעמים כן מצליחים לרשום אותם באיזה מרכז סיוע, שגם בו הם לא באמת נחשבים לעצורי בית. אבל לכלא הם לא ייכנסו, ערבים אין להם, כסף לערבות אין להם".
כך שלמעשה, לאדם הסביר יש יותר סנקציות חוקיות פוטנציאליות מאשר להומלס, כי יש מי שיהיה ערב לו מבחינה כלכלית, וזה מספר את הסיפור כולו. האנשים האלו הפכו לעקב האכילס של החברה, של השוטרים ושל האזרחים, אבל אין למערכת אכיפת החוק מספיק כלים אפקטיביים להתמודד איתם.
הנרקומנים מעבירים את החומר, הכסף הולך לעבריין
למרות זאת, הסביר חייטוב, "בסוף כשיש לאזרחים תחושה של חוסר ביטחון הם פונים אלינו. זה יכול להיות גם אישה שמתקשרת בבוקר, שהומלס נשען לה על הדלת. אתה מגיע, מזיז אותו, הולך. אין מה לעצור אותו. אגב, אלו אנשים במצב רפואי מורכב, אז אתה הולך איתם לבית חולים. לוקחים כמה ימים עד שהם משתחררים אחרי בדיקות וטיפולים, ואז אתה גם מביא אותם למעצר, ונאלץ לשחרר אותם. יש גבול לפניות".
האוכלוסיה הזאת היא גם חלק ממכת גניבות מרכבים גניבות של קורקינטים ואופניים שתושבי האזור מתמודדים איתה. "יש פה חניון סמוך של עובדי בנק, מאות מכוניות", סיפר חייטוב, "אנחנו מגיעים לשם לעיתים תכופות מאוד בגלל פריצות לרכבים. לפעמים תוך כדי שאנחנו מטפלים ברכב אחד, יש ניסיון לפרוץ לרכב אחר. לאנשים האלה יש קריז, והפחד מהחוק לא רלוונטי עבורם.
"הגשנו מעל ל-120 כתבי אישום בנושא סמים, אבל האנשים האלו יחזרו לרחוב. ייקחו יומיים, שלושה. יחזרו". הוא הצביע על אחת הנשים ברחוב, שצלעה ונראתה ישנונית. "תראה אותה למשל, היא נרקומנית, גרה ברחוב ונותנת שירותי זנות. הזנות מביאה גם היא פשיעה. אנחנו עדים למארבים שעושים אנשים לצרכני זנות, ושודדים אותם".
ולכן, בגלל שהם חיים כמעט מתחת לחוק, יש מי שמצא בהם פוטנציאל אדיר להיות חלק ממנגנוני פשיעה אמיתיים. לא רק זה: הם כוח עבודה זול, קל לתפעול ונאמן. "בשביל מנה, נרקומן יוביל גם משלוח של קילו קוקאין", הסביר חייטוב.
לדבריו, "לאנשים האלו לא אכפת מכלום מלבד המנה הבאה. כעבריין, זה משרת אותך. לנרקומן עצמו זה גם מאוד פשוט, במיוחד לנשים. יש כאלו שמכניסות את הסמים לאיברים המוצנעים. גם גברים אגב, אפילו לא אכפת להם מכמה שזה מסוכן. הם מסתובבים, מעבירים את החומרים ממקום למקום, לפעמים גם מוכרים את החומרים בעצמם. הכסף הולך לעבריין שעומד מאחוריהם".
מנגנון משומן שמושך אליו הומלסים מכל הארץ
תל אביב היא העיר היקרה בישראל, שנחשבת למטופחת, עשירה, פרוגרסיבית. אבל דווקא שם, לא בפריפריה, בערים הקטנות או בעיירות הפיתוח - קמה בירת ההומלסים והנרקמונים.
"יש פה מנגנון משומן שלמעשה גורם לכל דרי הרחוב לחיות פה. פה ממערב יש לנו את הבגדים שלהם ואת בתי התמחוי שלהם, פה הם אוכלים, כמה מטרים מפה יש את הצומת, שאליה הם יכולים להגיע כדי לקבץ נדבות, תכף מימין תוכל לראות תחנה שבה מחלקים להם מחטים סטריליות להזרקה, זה חשוב למניעה של התפרצות של מחלות. לא רחוק מכאן, קופות חולים שיודעות להתמודד עם דרי רחוב, שם הם יכולים לקבל במקרים מסוימים אדולן או מתדון (תחליפי סם, ש"כ) ובין נקודה לנקודה - סמים, סמים ועוד סמים".
"אנחנו מכירים מצוין את כל ההומלסים והנרקומנים", הוסיף חייטוב, "יום יום מזהים אותם. יש פה אולי ארבעה תל אביבים שמתועדים כאן במשרד הפנים. השאר מגיעים מבאר שבע, מירושלים, מכל הארץ. הם עולים לכאן לרגל, ובמיוחד לטריטוריה הזאת. שים לב, אנחנו דקה הליכה מרוטשילד, אבל הם לא יגיעו לשם, כי אין להם מה. יכול להיות שיש ברוטשילד דברים שיותר משתלם לגנוב, אבל אפשר למצוא גם פה מה לגנוב ואיך לפשוע כדי להשיג את המנה הבאה".
פורסם לראשונה: 00:01, 08.08.25
