בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הרשיע היום (רביעי) את אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, בביצוע מעשה מגונה בא', צעירה בת 23 שעבדה כרכזת לשכה בכירה בלשכתו. הבכיר טען כי בסך הכול ביקש לחזק את הצעירה בזמן תקופה קשה שעברה, וכי שימש כ"דמות אבהית ומנטור עבורה". א' אמרה מנגד כי המקרה גרם לה להרגיש לא בנוח, וכי "יותר מהמעשה המיני, אני זוכרת את השוק". בית הדין קבע: "גרסת הנאשם נתפרה כדי להשחיר את פניה של המתלוננת".
לפי כתב האישום, ב-25 ביולי האחרון בשעות אחר הצהריים, עבד סיסו עם הצעירה א' במשרדי הרשות בעיר מודיעין, שבאותה שעה היו ריקים מאדם. רשות האוכלוסין וההגירה, נציין, שייכת למשרד הפנים. השניים עסקו בעבודה על מסמך במחשב, ובשלב מסוים התפתחה ביניהם שיחה. בתוך כך, קם סיסו מכיסאו, כינה את א' בשם חיבה, נצמד אליה וחיבק אותה בחוזקה בשתי ידיו כשפניו וגופו צמודים אליה - והחל ללטף את גבה.
א' קפאה במקומה, אך סיסו נשען על שולחנו כששתי רגליו מפוסקות, וכשהצעירה ניסתה ללכת לכיוון היציאה מהחדר, מצאה עצמה קרובה אליו - ללא יכולת לזוז. הנאשם החל ללטף את שיערה ואת ידיה, ובהמשך בחן את גופה במבטיו, תוך שהיא מתרחקת ממנו ונצמדת לקיר.
עוד לפי האישום, סיסו שם את ידיו על צווארה ואחז בו בחוזקה, ואז קירב את פניה אליו במטרה לנשק אותה. א' הסיטה את פניה אך המנכ"ל הצליח לנשק אותה על קצה השפה. לאחר מכן, הוא המשיך לחבק את הצעירה, אמר כי הוא עייף, ושאל אם היא "בסדר". הוא קם מהשולחן וחיבק אותה שוב, והיא השיבה כי "הכול בסדר" ויצאה ממשרדו. על-פי המיוחס לו, סיסו פעל לשם גירויו המיני, ללא הסכמתה של א' ובניגוד לרצונה - תוך ניצול יחסי המרות ביניהם.
הבכיר כפר באשמה, וטען כי מדובר "במקרה חריג וקיצוני של תלונת שווא". לדבריו, קיימות ראיות "אובייקטיביות וחיצוניות" שמוכיחות שאכן מדובר בכך. לטענתו, סרטוני האבטחה של המסדרון מאותו יום, שבהם נראית א' יוצאת מחדרו, עומדים בסתירה לגרסתה. לפי סיסו, בסרטונים נצפית א' כשהיא מחייכת ומשוחחת איתו, ואז אף מחכה לו ביציאה מהמתקן בסיום יום העבודה. א' טענה מנגד בתלונה שהגישה כי הייתה "מבוהלת, מפוחדת ונסערת". לדבריה, היא רק חיכתה שסיסו לא יהיה בסביבה, ארזה את חפציה וברחה למעלית הבניין.
סיסו הוסיף לטעון כי יחידת החקירות של הנציבות "פעלה בצורה מגמתית ולא מקצועית, וגרמה למחדלי חקירה וטעויות חמורות בתיק רגיש שבו מעורב מנכ"ל המשרד". לדבריו, יש סיבות אחרות לכך שהצעירה הגישה נגדו תלונה: א' מגיעה ממשפחה חרדית ואביה הוא בכיר באחת מהרשויות המוניציפאליות ואדם "דעתן". הוא טען כי א' הייתה באותה תקופה בזוגיות עם בחור לא יהודי ולא דתי, והמתח בינה לבין משפחתה על רקע הזוגיות יצר לה קשיים רבים. הוא אמר כי "יש ראיות רבות לכך שכל תלונת השווא נועדה לחבר אליה בחזרה את שני הקצוות הללו, כדי לקבל את 'החיבוק' מבן הזוג ומהמשפחה".
עו"ד גלעד יצחק בר-טל, המייצג את הצעירהלפי הגרסה של סיסו, השניים פיתחו שיחת חולין במהלך יום עבודה שגרתי במשרד, וא' סיפרה לו על המצוקה שהיא חווה בהקשר לבן זוגה. הוא אמר כי היא נהגה לשתף אותו, וכי יחסיהם היו "כשל אב ובת". לדבריו, בסוף השיחה הוא "ביקש להכיל, לחזק ולתת לה תחושה טובה", וכי הוא "חיבק אותה חיבוק ידידותי שנעדר כל הקשר מיני ברור".
לדבריו, החיבוק "אינו חריג" למערכת היחסים ארוכת השנים ביניהם, ובתום החיבוק א' חזרה למשרדה. הוא טען כי בהמשך היום כל אחד מהם עבד במשרדו, ובסופו של דבר הם עזבו שניהם את המתקן - וכל אחד הלך לדרכו. בתשובתו ציין הנאשם כי לאורך השנים "דחף את א' לצאת ללימודים ועזר לה למצוא עבודה בחו"ל", וכי הוא "כמו דמות אבהית או מנטור עבורה".
מדבריה של א' בבית הדין עולה גרסה אחרת: "הוא בא לתת לי חיבוק", סיפרה. "עכשיו, זה חיבוק - אז החזרתי בהתחלה חיבוק. אבל אז זה הפך להיות חיבוק מאוד מיני. ליטופים בגב, חיבוק מאוד חזק. אני לא יודעת כמה זמן זה היה, אבל זה הרגיש לי יותר מדי זמן, ובאיזשהו שלב הורדתי ידיים. אני זוכרת שהידיים שלי כבר היו לצידי הגוף, ועדיין הוא המשיך לחבק אותי.
"לאט-לאט הוא שחרר, וכבר התחלתי להרגיש לא נעים ולא בנוח", המשיכה. "ואז הוא התיישב בקצה השולחן, כשהרגליים שלו פתוחות. נוצר מצב שהמעבר לא היה גדול. באותו רגע אני ממש עומדת בין הרגליים שלו. בהתחלה הן היו כפופות, ואז הן התחילו לסגור אותי. הוא יושב, מסתכל עליי, מבט מאוד מיני כזה, מאוד לא נעים. מסתכל עליי ואז גם שם את הידיים שלו על הזרועות שלי, ומלטף, גם את השיער".
לדבריה, "הוא המשיך להסתכל עליי במבט מאוד מיני, ואז קירב אליו את הראש שלי. אני זוכרת שממש נצמדתי, כל הזמן רציתי להיצמד לקיר כמה שיותר, לא היה לי יותר מדי באמת לאן לברוח. אבל לא צעקתי עליו או משהו כזה. הגוף שלי נכנס פשוט לסטרס, הלם, לא ציפיתי לדבר כזה. יכול להיות שאפילו צחקקתי, ברמה הזאת - מהפחד או מההלם.
"אני לא ממש יודעת מה היה שם", המשיכה. "הוא החזיק אותי בעצם בצוואר, קירב ממש את הראש שלי לראש שלו, ממש החזיק. הוא בא לנשק אותי בשפתיים, והסטתי את הראש. יצא שהוא נישק אותי בקצה השפה". א' החלה לדמוע כשהדגימה את המקרה בפני בית הדין, וקולה רעד. היא סיפרה ששאלה את סיסו מה הוא עושה: "יותר מהמעשה המיני, אני זוכרת את ההלם, את השוק".
בית הדין קבע כי המעשים המתוארים בכתב התביעה הוכחו במידה הנדרשת, וכי הוכחו יסודות העבירה של מעשה מגונה. בית הדין התרשם שהצעירה הציגה עדות מהימנה, וכי גרסתו של סיסו נתפרה על-ידו "כדי להשחיר את פניה של א' ולנסות להבהיר לבית הדין שבנקל יכולה היא לטפול על אשם שווא". גזר הדין ייקבע בהמשך.
עורכת הדין אילה הוניגמן, פרקליטתו של סיסו, מסרה בתגובה: "קיבלנו בתדהמה את מסקנות בית הדין המשמעתי. לשיטתנו נפלו פגמים מהותיים בפסק הדין והוא בסתירה מוחלטת לראיות החד-משמעיות שהצגנו במהלך ניהול ההליך. אנו מאמינים כי בערעור שיוגש על-ידנו תוכח חפותו של הנאשם, והאמת והצדק יצאו לאור".
עורך הדין גלעד יצחק בר-טל, שמייצג את א', מסר: "אנו מברכים על קביעת בית הדין, ועל הוצאת האמת לאור. הנפגעת עברה ימים קשים במיוחד, וכאן המקום לומר תודה לכל מי שתמך ועמד לצידה. בנוסף, כאן זה המקום לקרוא לנציבות שירות המדינה לשנות מן היסוד את האופן שבו נוהגים במתלוננות, וזאת לאחר שנמנע מהנפגעת לעבוד מאז הגישה את תלונתה".
