מושב הכנסת נפתח והזרימה של הצעות החוק שוטפות את השיח הציבורי והפוליטי. החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית- חוק להחלשת תפקידה למול משפט נתניהו בפרט והמערכת המשפטית בכלל, חוק התקשורת של קרעי, החוק שמנסה לעכב הליכים משפטיים –אם תרצו חוק נתניהו, חוק מימון מפלגות או בשמו המדויק חוק נפתלי בנט.
מי שיבין את השימוש שלי במונחים זרימה זה בטח קינגדון, מהחוקרים הבולטים של מדיניות ציבורית שכתב את אחד הספרים החשובים והמרכזיים "סדר יום (אג'נדה),חלופות ומידניות ציבורית ". בספרו הוא מסביר על מודל הזרמים. מודל שמנסה לתפוס איך בעצם נושא מכל הנושאים האפשריים הופך להיות האג'נדה הנבחרת – סדר היום הציבורי . מה גורם לנושא להיות זה שמגיע בסוף ליישום של מדיניות. קינגדון מדבר על שלושה זרמים שיכולים להסביר את הפיכתו של נושא לאג'נדה –סדר יום .
1.זרם הבעיות
2.זרם המדיניות (פתרונות אפשריים)
3. זרם הפוליטיקה
כששלושת הזרמים מתחברים, יש בעיה , ופתרון מוכן וישים ביחד עם תמיכה פוליטית, נוצר חלון הזדמנות שבו ניתן באמת לייצר שינוי –רפורמה או חוק חדש . להיות פוליטיקאי טוב או יזם מדיניות, אומר קינגדון, הוא קצת כמו להיות גולש גלים מיומן זה להיות מוכן כל הזמן ככה כשמגיע גל אתה מוכן לתפוס אותו ולרכוב עליו .
קינגדון לא פגש את הפוליטיקה הישראלית. מעניין מה היה אומר היום קינגדון לו היה פוגש בה בימינו. איך היה מסביר את שלושת הזרמים והיחסים ביניהם ועל מה שבפועל מגיע אם בכלל לחלון הזדמנות. נדמה שכשמסתכלים על שלושת הזרמים יש שם מערבולת לא קטנה. זרם הפוליטיקה לא ממש מנסה לבחון את הבעיות הקיימות ולהציע להן פתרון נדמה שיזמי המדיניות והפוליטיקאים מייצרים בעיות יש מאין במקום לפתור את אלו שקיימות, כאילו מהנדסים לעצמם בריכת גלים משלהם .אם כבר הם טורחים להיכנס לים הם מנסים לתפוס גל ולרכוב עליו כדי לקדם מדיניות שמיטיבה רק עם האינטרסים שלהם, לתפוס את זרימת (הבעיה) הקיימת לא כדי לפתור אותה אלא כדי לסחרר אותה, ליצור איזה ספין ריק ממהות או תוכן לשינוי אמיתי .
אולי הייתי עדינה כשאמרתי שהצעות החוק שוטפות את השיח הציבורי פוליטי , כי נדמה שהן לא באות לשטוף הן באות להטביע. אין להן באמת מטרה אמתית בתיקון או ייעול הן לא באות להניע את המציאות הציבורית קדימה יש להן בעיקר מטרה אחת והיא להטביע את מה שכן צריך לשנות. גם אם יש בחלק מהחוקים והאג'נדות רעיונות ששווה לתת עליהם את הדעת כמו חוק מימון מפלגות החוק אינו מוצג באופן נכון ולא חוקתי וההקשר שלו יחד עם התזמון המאוד ברור מבהיר שאין כאן כוונה אמיתית חוץ מלהכשיל.
דנה פאן לוזוןצילום: ניר קידרמה המטרה בהטבעה? להמשיך לעייף את הציבור לגמור לו את האוויר – שירגיש שיש זרימה כאילו המציאות המדינית פועלת אבל אין בה שום עשייה. במקום לפתור את הבעיות המרכזיות הם מרעישים בספינים ריקים. הציבור טובע ואיתו מה שהם רוצים שישקע כבר עמוק בתחתית האדמה . ועדת החקירה הממלכתית .
הכותבת היא אשת תקשורת, פרשנית, דוקטורנטית לממשל ומדיניות ציבורית אוניברסיטה העברית ומרצה במכללת אונו.
