המגרש הכי סוער בעיר הוא הזירה הפוליטית. ואם זו לא סוערת דיה, הבינה מלאכותית מצטרפת באחרונה לתוך הקלחת ומבטיחה לנו מהפכה גדולה. אם יצא לכם לעקוב, ולו בקצרה, אחרי החדשות הבלתי-נגמרות בתקופה האחרונה – אתם יודעים היטב שמה שנראה בלתי אפשרי אתמול, קורה בגדול היום.
מעבר מסקרים סטטיים לסיקור דינמי
הסקרים הקלאסיים – אלו שמתקשרים אלינו בשעות לא הגיוניות ומבקשים 17 דקות מזמננו – לא עומדים בקצב המציאות של המאה ה-21. בזמן שהחוקרים עדיין מנסים להרחיב את המדגם שלהם, הרשתות החברתיות בוערות: טרנדים נולדים בטיקטוק, דעות חריפות מככבות ב־X (טוויטר לשעבר) והשיח הציבורי מתנייד לקבוצות וואטסאפ בקצב מסחרר.
עד היום, סקרים נבנו על שאלונים סטטיים ומדגמים מוגבלים. בינתיים, דעת הקהל משתנה ובישראל, מצבי חירום מתפתחים מהר ויכולים לשנות את סדר היום בן-לילה.
הפעם, השחקן המרכזי במגרש הוא הבינה המלאכותית. לא עוד פנטזיות על רובוטים עתידניים, אלא כלים רבי עוצמה שיכולים לחולל מהפכה של ממש בסקרים הפוליטיים.
בסופו של דבר, מדובר במשוואה פרדוקסלית שהופכת מקסימה ומסעירה במידה שווה: הבינה המלאכותית עשויה לתת לנו תחזיות מדויקות יותר מכל "גורו סקרים" אי-פעם, אבל עלולה גם לעורר חשש בציבור אם תנוצל בידי כוחות ציניים
בעזרת כלי עיבוד שפה טבעית, דוגמת GPT-4, המסוגלים לבצע מיפוי וניתוח של דעת הקהל, ניתן לסרוק ולאסוף מידע ממיליוני תגובות, פוסטים ושיחות, ובכך להציע מעין "דופק" עדכני על הנעשה ברחוב הישראלי.
הכוח של AI
בעזרת אלגוריתמי למידת מכונה (Machine Learning), ניתן להקים מערכת מתקדמת המנתחת בזמן אמת אינספור פוסטים, תגובות וסרטונים ברשתות החברתיות.
במקום לנחש באיזה צבע כרזה לבחור או איזו סיסמה תעורר רגש עז, המערכת מסוגלת לזהות במהירות מגמות בהעדפות הציבור ולהתריע כשקיימת העדפה חד-משמעית למסרים כגון "עד הניצחון המוחלט" לעומת "יציבות כלכלית". כל תגובה או מדד מעובדים תוך כדי תנועה, וכשמתגלה שינוי בשיח או בדופק הציבורי—המערכת משגרת התראה אוטומטית: "זה המסר שמעורר עניין, לכו על זה!"
התאמה אישית ומדויקת יותר
בסופו של דבר, מדובר במשוואה פרדוקסלית שהופכת מקסימה ומסעירה במידה שווה: הבינה המלאכותית עשויה לתת לנו תחזיות מדויקות יותר מכל "גורו סקרים" אי-פעם, אבל עלולה גם לעורר חשש בציבור אם תנוצל בידי כוחות ציניים.
כלי בינה מלאכותית מתקדמים עשויים "להמציא" תוכן או לעבד מידע באופן מטעה. בעידן שבו ההפצה מהירה יותר מאי-פעם, יש חשש שגורמים פוליטיים מנצלים את הטכנולוגיה כדי לייצר "פייק ניוז" מתוחכם, להציף בוטים שמדמים דעות ציבוריות מזויפות ולכוון מסרים מפלגים. בשורה התחתונה, במקום לקבל מידע רחב, מהיר ומדויק, הציבור לעיתים עלול למצוא את עצמו מוצף באינספור מסרים חלקיים או מוטים.
אי-אמון פוליטי גבוה בשילוב אפס רגולציה על בינה מלאכותית — מתכון אפשרי לדרמה.
יש צורך בשלושה מנגנוני בקרה מרכזיים:
1. מסגרת רגולטורית והליכי אישור
רגולציה לאומית מתאימה מאפשרת פיקוח על אופן הפעולה של מערכות בינה מלאכותית. כך אפשר למנוע שימוש במידע אישי ללא הרשאה, או מניפולציות תוכן מרחיקות לכת.
2. שקיפות ואחריותיות (Accountability)
אחד מעקרונות המפתח בבינה מלאכותית הוא הצורך בשקיפות: מומלץ להתוות מנגנוני דיווח, תיעוד ולוגים, אשר יאפשרו לעקוב אחרי אופן הפעולה של המערכת בזמן אמת. כמו כן, אני מאמינה שיש להגדיר אחראים (למשל מנהלי פרטיות או מנהלי בינה מלאכותית) שיישאו בתוצאות במקרה של חריגה.
3. בקרה אנושית וחוות דעת מומחים חיצוניים
למרות הקדמה הטכנולוגית, לא ניתן להפקיד את מלוא הסמכות בידי מכונה. מנגנוני פיקוח אנושיים חיוניים כדי לזהות מקרים חריגים, לוודא שהכללים נשמרים ולבחון את תוצרי המערכת מזווית אתית-חברתית רחבה יותר.
מאסק והפחד ממניפולציה
אם חשבתם שרק אנחנו טובים בדרמות, כדאי שתדעו שב-2024, רגע לפני הבחירות בארצות הברית, אילון מאסק — הטיפוס שקשה להגדירו בשתי מילים — צייץ בקול גדול על הפחד שלו שטכנולוגיות AI יטו סקרים ויאיצו מניפולציות.
מחקר של Pew Research Center (בארצות הברית, כן, אבל אנחנו יצורים גלובליים) מצביע על הפרטים הבאים:
● 39% מהאמריקנים מאמינים ש-AI תביא יותר נזק מאשר תועלת לדמוקרטיה.
● רק 5% סבורים שבינה מלאכותית תייצר שינוי.
ומה עם השאר?
77% בטוחים שהאחריות למנוע מניפולציות מוטלת על חברות הטכנולוגיה האדירות, אבל רק 20% מאמינים שהן זזות או נוקפות אצבע.
ומה אצלנו?
דוגמה בולטת לפער בין המציאות הדיגיטלית ובין החקיקה הקיימת, היא המסגרת המיושנת של חוקי הבחירות בישראל ונוהלי ועדת הבחירות המרכזית: הם מתמקדים עדיין בחלוקת זמני שידור ברדיו ובטלוויזיה, בשעה שהיקף התעמולה האמיתית מתרחש היום ברשתות חברתיות ובפלטפורמות מבוססות בינה מלאכותית.
קרן שחרכלומר, למרות שהעולם סביבנו מזמן דוהר קדימה, כללי המשחק בחוק הבחירות מטפלים בבעיות של אתמול. כך נוצרת קרקע פורייה לאלתורים יצירתיים (ולפעמים מפוקפקים) בקמפיינים מקוונים, בלי שום רמזור אדום שמבקר אותם.
היעד: להשתמש ב-AI באחריות
בינה מלאכותית אומנם מציעה הזדמנות ייחודית לשיפור מהירותם ודיוקם של סקרים פוליטיים, אך מוטלת אחריות משותפת על המחוקק, הקמפיינרים והאזרחים להבטיח כי הבינה המלאכותית תשמש לחיזוק הדמוקרטיה ולא ככלי נשק פוליטי.
בין הפוטנציאל האדיר לבין הסיכונים האפשריים, נדרש איזון עדין. שהרי בסופו של יום, הטכנולוגיה תעשה את שלה – אך אנו, בני האדם, עדיין צריכים לקבוע איך נחיה איתה בשלום.
קרן שחר מרצה ומדריכה על GEN AI
