יממה לאחר שובם של איתן הורן, עמרי מירן, נמרוד כהן, מתן אנגרסט, יוסף חיים אוחנה, אלקנה בוחבוט וגלי וזיו ברמן, עמדו הערב (שלישי) מול המצלמות בני משפחותיהם של החטופים שהוחזקו 738 ימים בשבי בעזה, בהצהרות בבתי החולים שבהם הם מאושפזים. ynet העביר את ההצהרות בשידור ישיר.
יאיר הורן פורץ בבכי בזמן ההצהרה
(צילום: ליאת לרנר)
הצהרת משפחות שורדי השבי באיכילוב
(צילום: ליאת לרנר)
הצהרת משפחות שורדי השבי בשיבא
(צילום: ליאור שרון)
"אלקנה עבר התעללות וסבל גדול"
רבקה בוחבוט, אשתו של שורד השבי אלקנה, פתחה את דבריה בהצהרה בבית החולים שיבא תל השומר באמירת תודה: "ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. את המשפט הזה חיכיתי להגיד כבר שנתיים, ואני עדיין מתקשה להאמין שזהו - הוא כאן". לדבריה, מצבו של אלקנה טוב אך רחוק מלהיות פשוט: "בחודשים האחרונים הוא עבר התעללות וסבל גדול, לא קיבל אוכל כמו שנראה בסרטונים, ולקראת השחרור נתנו לו אוכל כדי שייראה טוב יותר מול העולם".
לדבריה, "היום הוא סובל מכאבים, אבל בזכות הטיפול הרפואי והעוצמות שלו הוא יחזור לאט לאט לבריאות". היא תיארה את רגע האיחוד עם בנם ראם כ"יום המרגש בחיי, יותר מהחתונה שלנו. ראיתי את שניהם נולדים מחדש". לדבריה, המשפחה מתחילה כעת את שלב ההחלמה והשיקום: "ראם הפך לאיש קטן בשנתיים האחרונות, למד לחיות בלי אבא, ועכשיו נבנה את המשפחה שלנו מחדש".
בהמשך הודתה בוחבוט לכל מי שסייע להם - לציבור, למטה המשפחות, לחיילי צה"ל, לנשיא טראמפ, לשליח סטיב וויטקוף ולממשל האמריקני: "בלעדיכם זה לא היה קורה. אלקנה ראה אתכם משם, את השלטים, העצרות והתפילות, וידע שלא שכחנו אותו לרגע". היא הוסיפה: "תודה לכם, כי הצלתם אותו - אבל גם אותי ואת ראם". בדבריה האישיים אמרה: "אני ניצחתי, הצלחתי להגשים את המשימה שלי - בעלי כאן. לא ויתרתי על החיים, לא על האהבה, לא הרמתי ידיים, וזה ניצחון ענק עבורי". לבסוף קראה שלא לשכוח את הנותרים בשבי: "המשימה לא הסתיימה. יש עדיין 23 חטופים וחטופה, ועוד אחד שמצבו אינו ידוע. אנחנו כאן עד החטוף האחרון".
7 צפייה בגלריה
"אחרי שנתיים חזרנו לנשום אוויר נקי". הצהרת משפחות שורדי השבי בבית החולים שיבא
(צילום: מאיר תורג'מן)
מסר האב למשפחות השכולות: "כוח ונחמה"
אבי אוחנה, אביו של שורד השבי יוסף חיים אוחנה, פתח גם הוא את דבריו בברכה: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". בהתרגשות אמר: "אנחנו ניצבים כאן היום - נרגשים, דומעים, מודים ומברכים - על הרגע הזה שלא חדלנו לקוות לו במהלך השנתיים הקשות שעברנו. שובו של יוסף חיים הוא מופת של רחמי שמיים, של כוח אמונה ושל סולידריות שאין לה אח ורע". הוא הודה לאלוהים, ולעם ישראל כולו - בארץ ובתפוצות - "שהתפללו, חיבקו, תמכו ושלחו חיזוקים". אוחנה הוסיף דברי תודה לצה"ל וללוחמיו "על המסירות, העוז והתעוזה", ולרבנים דוד אבוחצירא ושלום ארוש "על חיזוקי האמונה והתפילות שחיזקו אותנו פעם אחר פעם".
בדבריו הביע הזדהות עמוקה עם המשפחות שאיבדו את יקיריהן במלחמה: "אין מילים שיכולות לנחם - רק חיבוק אחד גדול מאיתנו ותפילה שהשם ישלח להם כוח ונחמה". הוא שלח תפילה לרפואת הפצועים "בגוף ובנפש", והודה להנהגת המדינה "על ההחלטות האמיצות ועל החתירה הבלתי פוסקת להשבת בנינו". לסיום אמר: "שהעושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. שנדע ימים של שלום, של אחדות אמיתית ושל אהבת חינם, ושכל החטופים יצליחו להשתקם במהרה. אמן שעם ישראל יזכה לגאולה שלמה ברחמים". מירי בן עמי, אימו של יוסף חיים, פתחה את דבריה באמירת "שמע ישראל": "תודה לחיילים, לכוחות הביטחון, לראש הממשלה נתניהו, לנשיא טראמפ ולכל עם ישראל שתמך ועזר".
"תמונת הניצחון האמיתית - השבת כל 24 החטופים לאדמת ישראל"
לירן ברמן ומכבית מאייר, אחיהם ודודתם של שורדי השבי גלי וזיו ברמן, סיפרו בהצהרתם על הרגע שבו השניים שבו הביתה אחרי שנתיים בשבי חמאס. מכבית פתחה: "גלי וזיוי שלנו חזרו הביתה, חזרו לתמונת הניצחון הפרטית שלנו כשהם חבוקים בידיים הבטוחות של טליה, אמם הגיבורה". לדבריה, "הם הופרדו ונקרעו באכזריות בפעם הראשונה בחייהם, ואתמול התאחדו שוב. אחרי שנתיים חזרנו לנשום אוויר נקי". היא הוסיפה כי גם בשיא האושר המשפחה לא שוכחת את הקורבנות הרבים: "אנחנו לא שוכחים את משפחות החטופים שנרצחו, את הנופלים ואת הפצועים. נמשיך להיאבק עד שיושב החטוף והחטופה האחרונים".
לירן הוסיף: "גלי וזיו חבוקים כעת בידיים של אמא שלנו טליה, שלא תרפה את החיבוק לעולם. תמונת הניצחון האמיתית שלנו היא השבת כל 24 החטופים והחטופה לאדמת ישראל. רק אז נוכל באמת להשתקם". המשפחה הודתה למדינת ישראל, לכוחות הביטחון, לצוות המשא ומתן, לנשיא טראמפ וצוותו, למטה המשפחות ולמתנדבים שליוו אותם לאורך כל הדרך. "לעם ישראל שלא התעייף ולא ויתר - אתם בצד הנכון של ההיסטוריה", אמרו. מכבית סיימה בבקשה: "עכשיו מתחיל מסע השיקום האישי והמשפחתי שלנו. אנא, תנו לגלי ולזיו את המרחב, ותכבדו את פרטיותם".
7 צפייה בגלריה
לישי לביא מירן, ומאחוריה המשפחות נושאות שלטים עם תמונות החללים החטופים
(צילום: מוטי קמחי)
"הבטחתי שישמע שוב את המילה 'אבא' - ואתמול זה קרה"
קודם לכן המשפחות - שקיימו הצהרה בבית החולים איכילוב - נשאו שלטים של החטופים החללים שטרם הושבו. לישי מירן לביא, אשתו של עמרי, סיפרה בהצהרתה על הרגע שבו בנותיה רוני ועלמא פגשו את אביהן לראשונה אחרי 738 ימים. "הבטחתי להיאבק עד שעמרי ישמע שוב את המילה 'אבא', עד שהוא יקבל חיבוק שירפא הכול - ואתמול ההבטחה הזו סוף סוף התקיימה", אמרה.
היא הודתה לאזרחי ישראל "שיצאו לרחובות, התנדבו ותמכו", ואמרה כי "הרגע הזה הוא גם שלכם". מירן לביא הזכירה את אביה של עמרי, דני מירן, "האיש עם הזקן הלבן, שותפי למאבק, שלא ויתר לרגע", והודתה גם למטה המשפחות, לאלוף (במיל') ניצן אלון ולקצינה המלווה סיגל: "קרן אור בתוך כל החושך הזה".
היא סיפרה כי בשבועות האחרונים הלחימה בעזה התקיימה ממש מעל הראש של עמרי, וכי "רק ההסכם שהושג מנע סוף מר ונורא מכל". בהמשך התייחסה לתמיכה שקיבלה מקהילות נחל עוז וכרמים, והודתה לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ולשליחיו, קושנר וויטקוף, "שהיו זמינים מסביב לשעון ופתחו בפנינו את שערי הבית הלבן בכל עת". היא הדגישה כי "הנחישות והמסירות שלהם הן שהביאו אותנו לרגע המיוחל הזה".
מירן לביא הקדישה דבריה גם למשפחות החטופים החללים שלא שבו: "בעוד אני מאושרת על כך שקיבלתי את עמרי שלי חזרה, אני לא יכולה שלא לחשוב על חבריי שאיבדו את יקיריהם בשבי. הסיוט שלהם לא נגמר, והשמחה לעולם לא תהיה שלמה". לדבריה, "מסע השיקום הלאומי שלנו רק החל, והוא לא יסתיים עד שהחטוף האחרון ישוב ועד שתוקם ועדת חקירה ממלכתית. רק כך נייצר מדינה שראויה לילדים שלנו, בה רוני ועלמא יוכלו לגדול".
דני מירן, אביו של עמרי, פתח את דבריו באיכילוב בהתרגשות: "שלום לכולם, אני רואה כאן את כל החברים שליוו אותי במשך השנתיים האלה, שצילמו והנציחו כל דבר שעשינו בכיכר ובמטה. תודה לכל אמצעי התקשורת שליוו אותנו יום-יום והציפו את הנושא שלנו על סדר היום". הוא הוסיף: "באהבה גדולה עמרי חזר, עמרי בני חזר אלינו ואל כל עם ישראל". מירן סיפר כי בעת שחזר במסוק ביקש מהטייס לעבור מעל כיכר החטופים: "כששמעתי את ההמון מריע ביקשתי הקפה נוספת, זו הייתה דרכי להודות לעם ישראל על כל מה שהרעפתם עלינו".
בהמשך הודה לתושבי יסוד המעלה "שלא הפסיקו לתלות שלטים, לשלוח פירות ולחבק אותנו בכל דרך". מירן קרא לממשלה "לא למהר לביצוע סעיפים חדשים לפני השלמת הקודמים, ורק אחרי שיוחזר אחרון החטופים והחללים לקבורה ראויה ניתן יהיה לדבר על המשך". הוא הודה לנשיא טראמפ "על התושייה והלוגיקה המדינית שהובילה את המהלך", ולמטה המשפחות "שהקים אגפים של לוגיסטיקה, דיפלומטיה ורפואה שניהלו את המשבר בצורה מדויקת ומוסרית".
"מאז שנמרוד חזר - אני לא מפסיקה לחייך"
ויקי כהן, אימו של נמרוד, פתחה את דבריה באיכילוב ברגע אישי ונוגע ללב: "כבר שנתיים שהחיוך נעלם מפניי, אבל מאז שנמרוד חזר אני לא מפסיקה לחייך. אחרי שנתיים, אני סוף סוף יכולה לנשום לרווחה". היא סיפרה כיצד בלילות הארוכים של החרדה לא הצליחה לעצום עין, אך בלילה שלאחר שובו של בנה "כולנו פשוט קרסנו למיטות בשעה מוקדמת - ישנו נפלא, כשנמרוד לצידי. בטוח. מוגן". לדבריה, רגע האיחוד היה אחד המרגשים בחייה: "לא אמרנו מילה, רק התחבקנו ונתנו לדמעות לפרוץ".
כהן תיארה את נמרוד שחזר "רזה במיוחד, עייף ומותש - אך עם חיוך ענק על פניו", וציינה כי למרות השמחה, הדרך עוד ארוכה: "אל תתנו לחיוך להטעות - כולנו מגויסים למשימה: להחזיר את נמרוד לחיים נורמליים ככל האפשר. נחבק אותו, נעטוף אותו, ויחד נלווה אותו במסע ארוך, משמח ומלא תקווה". היא הביעה תודה עמוקה לנשיא טראמפ, לשליח סטיב וויטקוף, לג'ארד קושנר ולגורמים בממשל האמריקני "שהפכו עולמות כדי שנמרוד יחזור אליי", ולחיילי צה"ל "שלא עצמתם עין כמוני במשך השנתיים האחרונות".
בהמשך הודתה למטה המשפחות, למתנדבים, לשרים שפעלו, לאנשי התקשורת ולציבור הישראלי כולו: "במשך שנתיים יצאתם איתנו לרחובות, נלחמתם איתנו על הערבות ההדדית ועל הערכים שאנחנו רוצים להנחיל לדורות הבאים. כשסיפרנו לנמרוד על המאבק האדיר שניהלתם, הוא היה מאושר". לסיום שלחה חיבוק למשפחות הנופלים ואמרה: "היקרים שלכם הם גיבורים לנצח. עם ישראל לא ישכח לעולם את גבורתם". לדבריה, המסע טרם הסתיים: "הוא יסתיים רק כשאחרון החללים יובא לקבורה ראויה - רק אז נוכל באמת להשתקם כעם".
"קשה לחשוב שהיו מי שהיו מוכנים לוותר עליו"
ענת אנגרסט, אמו של מתן, פתחה את דבריה בהתרגשות: "הלילה, אחרי 738 לילות ללא שינה, הצלחתי להירדם לראשונה כשהראש של מתן, בני אהובי, בחיקי". היא סיפרה כי מעולם לא איבדה את האמונה שעם ישראל יצליח להשיב את החטופים: "לא היה לי ספק שנצליח, כי אמא לעולם לא מוותרת על ילדיה, ואומה שלמה לא ויתרה על אזרחיה". אנגרסט הודתה לחיילי ולמפקדי צה"ל, ולכוחות הביטחון "שבמשך שנתיים נלחמו בחירוף נפש להחזרת יקירנו", ואמרה כי היא נושמת לרווחה "כאמא יחד עם אימהות הלוחמים שיודעות עכשיו יותר מתמיד שהמדינה תילחם על הילדים שלה בחזרה".
בהמשך סיפרה על מתן, שמתחיל לראשונה להסתגל לשגרה: "הוא לומד מחדש מה זו שגרה רגילה, מהדברים הקטנים כמו לשבת לאכול עם סכין ומזלג". היא הודתה לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ולצוותו ולד"ר מרים אדלסון, "על פועלם המסור למען השבת יקירינו", וכן למטה המשפחות ולצוות הרפואי באיכילוב על הטיפול המסור.
עם זאת, אנגרסט לא הסתירה את כאבה: "קשה לי עם המחשבה שהיו כאלו שהיו מוכנים לוותר עליו, שההסכם שהחזיר אותו נחתם למרות גורמים בהנהגה, ולא בזכותם. הסכם בזמן היה יכול לקצר למתן שלי את הסבל - ובעיקר להציל עוד 42 חטופים שעבורם מאוחר מדי".
יאיר הורן, שורד השבי שחזר לישראל לפני כשמונה חודשים, התקשה לדבר כשנחנק מדמעות בתחילת דבריו בהצהרת המשפחות באיכילוב. "לפני כשמונה חודשים חזרתי הביתה אחרי 498 ימים נוראיים בשבי חמאס - 498 ימים של פחד, של כאב ושל מאבק יומיומי לשמור על צלם אנוש", אמר בקול רועד. "אבל האמת היא שרק היום אני חופשי באמת. רק עכשיו, כשאחי הקטן והאהוב איתן סוף סוף חזר אלינו, הלב שלי שוב שלם ואני יכול לחזור לנשום". הוא הוסיף, בעיניים דומעות: "זו נשימה ראשונה אחרי כמעט שנתיים של מחנק. סוף סוף אפשר לנשום, לחבק, לגעת, להעז לחייך".
הורן הודה בהתרגשות לעם ישראל על התמיכה לאורך הדרך: "תודה לאזרחיות ולאזרחים, למשפחות, לילדים, לאנשים שעמדו בצמתים, שצעקו, שהתפללו, שהחזיקו שלטים, שכתבו מכתבים. הרגשתי אתכם גם מתוך החשיכה - התמיכה שלכם הייתה חבל ההצלה שלי". הוא הקדיש דברי תודה מיוחדים למשפחות החטופים, "שהפכו למשפחה שלי", ולמטה המשפחות ש"עמד לצידנו לילות כימים". עוד הודה לבית החולים איכילוב, שמטפל במשפחתו זו הפעם השנייה, ולכוחות הביטחון שפעלו "יום ולילה כדי שהרגע הזה יקרה".
7 צפייה בגלריה
מקסים הרקין. "תודה על כל פייט שעשיתם בשבילי, על כל שנייה מהחיים שלכם"
(צילום: דובר צה"ל)
בהמשך אמר הורן כי הוא חב את חייו לנשיא טראמפ: "בזכותו אני חי, בזכותו אני כאן, ובזכותו סוף סוף גם אחי הקטן כאן. תודה לך על המעורבות האישית, על הנחישות ועל האומץ להוביל לעסקה גם כשהכול נראה חסר סיכוי". לסיום אמר כי הלב שלו עדיין לא שלם כל עוד יש חטופים שלא שבו: "עדיין יש משפחות שתלויות בין תקווה לייאוש. עד שכל יתר החללים ישובו לקבורה ראויה - לא ננוח ולא נעצור. בזכותכם האור גבר היום על החושך".
מקסים הרקין, ששב גם הוא לישראל אחרי יותר משנתיים בשבי, מסר מבית החולים הודעת תודה מרגשת לתושבי עירו: "תושבי טירת הכרמל היקרים והאהובים שלי, אני רוצה להודות לכם על כל פייט שעשיתם בשבילי, על כל שנייה מהחיים שלכם שתרמתם בשבילי ובשביל שאר החטופים - אין לזה מחיר". הרקין הוסיף: "בחג הזה אני רוצה לומר לכם חג שמח ולהודות לכם על הכול. לכל אחד ואחת מכם אני חייב את החיים שלי, ובזכותכם אני כאן. אני אוהב אתכם, מחבק אתכם, גאה להיות תושב טירת הכרמל, ומקווה שניפגש בקרוב".
