אם כוונתה המוצהרת של ישראל היא להוביל למהפכה שלטונית באיראן, אולי כדאי שהפוליטיקאים, הדיפלומטים וראשי הצבא הישראלים יערכו מחקר מקיף על ניסיונות הפיכה חיצוניים ומה שקרה בעקבותיהם.
5 צפייה בגלריה
השאה רזא פהלווי, שעלה לשלטון בהפיכת שנות ה-50 והודח בבושת פנים ב-1979, במהפכה שתוצאותיה מסכנות את העולם עד היום
(צילום: AP)
בגלל הרלוונטיות הגאוגרפית והרלוונטיות של הזמנים, שווה לחזור 72 שנה אחורה בזמן, שוב לאיראן. לאחר משבר בין חברת הנפט האנגלו-פרסית, תאגיד בריטי רב השפעה, לבין המשטר האיראני שהצביע על הלאמת תעשיית הנפט במדינה, ה-CIA, בגיבוי הבריטים, הוביל הפיכה שהפילה את הממשלה הדמוקרטית של מוחמד מוסאדק והעלתה לשלטון ממשלה צבאית בראשות פזל-אללה זאהדי, וסללה את לשיבתו של המלך מוחמד רזא שאה.
ההפיכה אמנם שרדה 26 שנים והבטיחה שליטה מערבית על תעשיות הנפט האיראניות, אבל אלה היו השנים שבהן נבנתה הדוקטרינה האנטי-מערבית באיראן, מסע נגד ההתערבות הפנימית של ארה"ב בענייניה הפנימיים של איראן, שהסתיים במהפכה האיסלאמית של 1979. ב-2013 הודה ה-CIA כי פעל תחת הוראה ישירה לתכנן ולבצע את ההפיכה, כולל בדרכים של שיחוד פוליטיקאים ואנשי צבא והפצת תעמולה לאזרחים לתמוך בהפיכה.
ההפיכה הזו היא חרב בעלת שני להבים: מצד אחד הצלחתה מתווה חלק ממדיניות החוץ של ארה"ב להפלת משטרים שאינם עובדים עבור האינטרסים האמריקניים (או משתפים פעולה עם הסובייטיים), ומצד שני היא גורמת לאזרחים איראנים רבים לדבוק במשטר האייתוללות בגלל החשש שהאינטרסים האמריקניים נגועים ברווחים כלכליים וגאו-פוליטיים ולא מגיעים מתוך התחשבות בטיב חייהם של האזרחים.
במקום סדאם בא דאעש, הטליבאן התעקש וחזר
כשהנשיא דונלד טראמפ רומז שהוא יצטרף להתקפות הצבאיות של ישראל על בנק המטרות האיראני אך אינו מתבטא בנושא החלפת המשטר כפי שעודד נתניהו את האזרחים האיראנים לעשות, יש לו סיבות היסטוריות לחשוש, די קרובות ומאותו האזור.
האמריקנים השקיעו טריליונים וספגו אלפי קורבנות בניסיון מוצלח להוריד את הטליבאן מהשלטון באפגניסטן, רק כדי לסגת אחרי שני עשורים ולראות את הטליבאן משתלט שוב על המדינה. הניסיון לסלק את שלטון סדאם חוסיין מעיראק העלה לשלטון בסופו של דבר את חליפוּת דעאש שדרשה התערבות חוזרת של ארה"ב ושותפותיה במערב. גם הניסיון המוצלח להפיל את שלטון קדאפי בלוב במסגרת האביב הערבי הסתיים במלחמת אזרחים מתמשכת ובמדינה נטולת כל חוק.
5 צפייה בגלריה
אזרחים אפגנים מתנגדי הטליבאן ומשתפי פעולה של המערב רודפים אחרי מטוס כדי לברוח מהמדינה, בזמן הנסיגה הפתאומית של כוחות ארה"ב ב-2021
(צילום: אינסטגרם)
צריך לזכור שכל הניסיונות הללו והכישלונות והמוות שהגיעו בעקבותיהם יצרו סנטימנט מאוד אנטי-אמריקני אצל המוסלמים באזור לגבי כוונותיה של אמריקה. ועוד פרט חשוב: המערב כותב הרבה מאוד על מיליוני מתנגדי המשטר שמחכים בכיליון עיניים למהפכה, אבל באיראן חיים גם עשרות מיליונים התומכים במשטר, ואפילו חושבים שהוא לא פונדמנטליסטי מספיק. יש הרבה אפשרויות לגבי מה שיכול לקרות באיראן אחרי המהפכה, אבל אי אפשר לבטל את האפשרות של מלחמת אחים רוויית דם. זו יכולה להיות סיבה מספקת להמשך מדיניות הבדלנות של ממשל טראמפ.
כשלראשי המשטר לא יהיה מה להפסיד
אבל לא מדובר כמובן רק במזרח התיכון. התערבות אמריקנית - בין השאר בניקרגואה, האיטי, אנגולה ווייטנאם - תמיד התנפצה אל קרקע המציאות. למעשה, מאז מלחמת העולם השנייה, שבה ארה"ב ובעלות בריתה לחמו כדי להוריד את המשטרים בגרמניה הנאצית וביפן ולהעלות במקומם משטרים וצורת חיים דמוקרטיים, כל שאר ההפיכות כשלו. זה קרה גם משום שבניגוד למקרי יפן וגרמניה יעדי ההפיכות האלה לא היוו איום קיצוני, קיומי וגלובלי, וגם משום שלא היה במערב קונצנזוס על הצורך בפעולות כאלו.
5 צפייה בגלריה
המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי. המנהיגים יודעים מה יקרה להם אם יורדו בכוח מהשלטון
(צילום: AFP)
אין הרבה מדינות שראויות למהפכה שלטונית כמו איראן, שבה מתקיימים מעצרים ומשפטים בלתי חוקיים כלפי האזרחים, עינויים והוצאות להורג, דיכוי נשים, להט"בים ומיעוטים אחרים ואיסור על התארגנויות נגד המשטר או עיתונות חופשית. אלו, בנוסף לייצוא הטרור שלה דרך מדינות פרוקסי, התמיכה שלה בייצוא נשק לרוסיה ושאיפות הגרעין, הפכו את איראן לסכנה גלובלית לביטחון והשקט התעשייתי של העולם, אבל ניסיון העבר לימד את אזרחיה שהאלטרנטיבה לא תמיד טובה יותר.
עוד נקודה שבגללה אזרחי איראן יהססו לצאת להפיכה היא היסוד שעליו נבנה המשטר הנוכחי באיראן, משטר שעלה דרך הפיכה בעצמו. מדובר במנהיגים שמודעים היטב למה שמצפה להם במקרה שיורדו בכוח מהשלטון, תסריט שיכול להביא לשפיכת דם המונית של האזרחים במקרה שהמנהיגים יבינו שאין להם מה להפסיד.
