יבוא יום ואנחנו נספר לנכדינו את סיפורה של ההצבעה בכנסת לפנות בוקר, ולא נאמין לעצמנו.
הסיפור הזה מקפל בתוכו את הכול - את גודל השעה, את שאר הרוח של המגזר המשרת, את ההתמכרות של הקואליציה לכיסאות עור הצבי, ויותר מכול את קטנות הקומה של עולם הרוח החרדי. הרי צריך להיות אהבל בסדרי גודל תנ"כיים כדי לא לשים לב שמשהו נהיה רותח. שאנחנו ברגעים קריטיים ברמות שאולי לא היו כמותם. איראן, היזמת והמנוע של כל טבעת האש, והיחידה מכל שונאינו שיש לה יומרה, ואולי כבר יכולת, להיות איום קיומי ממשי, נמצאת ברגעים אלה על הגריל. עוד תוכנית גרעינית שלה נחשפה בימים האחרונים (יש לקוות ולשער שאמ"ן והמוסד יושבים עליה כבר שנים), והדיבור הוא שהם כבר בתוך תהליך הנשקה, כלומר נמצאים ממש לקראת סוף התהליך. ובשעה הכול כך גורלית הזאת, ההנהגה החרדית - הפוליטיקאים, העסקנים, הרבנים - לא רק שאינם מכירים בגודל השעה, אלא אפילו מתעקשים להמשיך להתבוסס בזוטי זוטות, דבקים בכל הכוח בעיוורון ובחוסר הערבות ההדדית שלהם, ובכך גם מפירים באופן מובהק חלקים נכבדים מתורת ישראל.
1 צפייה בגלריה
נשיא ארגנטינה חביאר מיליי מבקר בכנסת בירושלים
נשיא ארגנטינה חביאר מיליי מבקר בכנסת בירושלים
יולי אדלשטיין בכנסת
(צילום: אלכס קולומויסקי)
האמת שזה גם גורם להרהורים בנוגע לאופי התורה ולעוצמת הרוחניות החרדית. לאחרונה היה אצלי בבית איש מקצוע שחזר בתשובה. בהתחלה, במשך כמה שנים, למד בכולל חרדי, ורק אחרי פרק זמן ממושך גילה את תורת חב"ד ואת כתבי הרב קוק. "פתאום הבנתי שכבר שנים שאני שומר מצוות אבל בעצם הייתי טכנאי של יהדות", אמר לי. אז לפנות בוקר, באותם רגעים ממש שבהם גורלנו על כף המאזניים מול איראן, ברגעים שבהם אחינו נלחמים בתוך רצועת עזה, טכנאי היהדות למיניהם עסקו בשטיקים הכי קטנים שאפשר להעלות על הדעת, כדי למנוע בכל מקרה גיוס גם של מי שאינו לומד בישיבה.
ממשלת ישראל מכרה אותנו, את המגזר הישראלי הכי חשוב, זה שסוחב על גבו את המלחמה הזאת כבר 20 חודש, שסוחב על גבו מדינה שלמה. הם מכרו אותנו, את המגזר הקטן מדי, המגזר המשרת, תמורת ואוצ'ר חרדי שיאריך להם את הכהונה עד החורף. בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר מכרו אותנו תמורת המשך כהונתם, בניגוד לכל מה שהם אמורים להאמין בו.
ברגע שהחוק יעבור, הם יחזרו לקבל כסף, מהכיס שלנו - אלפי שקלים למשפחה - בלי שום תמריץ להתגייס או ללכת לעבוד
נמכרנו, כי החוק שמתגבש כעת בקואליציה מבטל את הסנקציות האפקטיביות הבודדות, כמו ביטול סבסוד המעונות לחרדים משתמטים. ברגע שהחוק יעבור, הם יחזרו לקבל כסף, מהכיס שלנו - אלפי שקלים למשפחה - בלי שום תמריץ להתגייס או ללכת לעבוד.
נמכרנו, כי אנחנו מחזקים את האוטונומיה החרדית. הרבנים גם ככה לא רוצים שהצעיר החרדי יטוס לחו"ל, ילמד באקדמיה, יעבוד או יוציא רישיון נהיגה - ואלה הם בדיוק הסנקציות שיוטלו על חרדי שישתמט משירות צבאי. ככה אנחנו בעצם נקבל צעיר חרדי שהוא גם לא לוחם בצה"ל וגם נמנע ממנו לעשות את כל הפעולות האלה שעשויות לפתח לו עתיד כלכלי. הסנקציות האלה לא מאיימות על איש, ולכן לא יגייסו אף אחד. זאת חבילת מתנות לרבנים.
נמכרנו, כי אחת הטענות ששמענו לאחרונה שוב ושוב היא שצה"ל כלל לא ערוך לקלוט חרדים. אלא שצה"ל הצהיר לאחרונה שהוא יכול לגייס 5,700 חרדים כבר השנה - אבל מדינת ישראל לא ממהרת לשום מקום, הרי אין מלחמה, ואין צורך אקוטי בלוחמים, אז היעד שנקבע בחוק המתגבש הוא 4,700 חרדים שיתגייסו ב-2025 - אלף פחות ממה שהצבא מסוגל לקלוט. בשנה הבאה אגב, הצבא כבר יכול לקלוט חרדים ללא הגבלה, אבל גם שם, אל תיפלו מהכיסא, מכסות הגיוס צנועות ומוגבלות.
מכרו אותנו בשם הישרדות פוליטית, מכרו אותנו, את המשרתים, את נושאי האלונקה, בשעה הכי קריטית בתולדות המדינה, מכרו אותנו ליהודים שמתיימרים להיות נושאי דגל התורה אבל בפועל הם מסלפים ומעוותים את היהדות.
אולי כי זה היה לילה ארוך, אולי כי הלחצים היו כבדים מנשוא, אולי כי היה צורך למנוע בכל מחיר את העברת החוק לפיזור הכנסת בקריאה טרומית - אבל יולי, חזור לעצמך. אתה המגן היחיד שלנו
ולסיום, פנייה אישית ליולי אדלשטיין: אולי כי זה היה לילה ארוך, אולי כי הלחצים היו כבדים מנשוא, אולי כי היה צורך למנוע בכל מחיר את העברת החוק לפיזור הכנסת בקריאה טרומית - אבל יולי, חזור לעצמך. אתה המגן היחיד שלנו, אנחנו צריכים אותך נחוש, אין לנו בקואליציה כל כתובת פוליטית אחרת לסמוך עליה.