תשאלו את קמלה האריס או את הנשיא יצחק הרצוג. הם ודאי ידעו לספר, די בכאב, על הפער האפשרי בין יום הסוקר לבין יום הבוחר. פער זה, כמוהו כפער בין להיות נשיא ארצות הברית, הבוס של העולם שיכול לנייד עמים ואיים בהבל פה, לבין להיות אזרח מן השורה שסמכותו מתרכזת בהחלטות כמו לאן הטיול הבא או מתי לארח את המשפחה.
שניהם היו מועמדים ראויים לתפקיד אליו התמודדו והוכתרו ע"י חלק מהסוקרים כמנצחים לבוא. האריס, שהחתום מטה כמו שמח שהפסידה, הובילה בסקרים בארה"ב. הרצוג הוביל על נתניהו בחלק מסקרי בחירות 2015, ושניהם לא ניצחו. הרצוג הפך לנשיא, כך שיש עתיד גם למפסיד.
מאז שהלמות תופי המלחמה בחזיתות השונות שכחו מעט, התעצם קולם ביתר שאת בחזית השמינית והמסוכנת ביותר – חזית השסע והקיטוב הפנימי. בד בבד החלו להתפרסם סקרים פוליטיים על בחירות אפשריות, אולי רמז לכך שהן הולכות וקרבות. בכל זאת – אנחנו בפתחו של חודש מרץ, שה-31 בו הוא לעיתים היום המאיים ביותר על כל חבר ממשלה ביודעו שאם עד חצות לא עובר התקציב, באות הבחירות. אם גפני, דרעי, גולדקנופף ורבניהם באמת דואגים לציבור שלהם ולא לכיסאות של עצמם, אדרבא – שיעמדו במילתם ולא יאשרו את התקציב אם לא יוסדר להם הפטור הגורף מגיוס.
אני מעריך את המקצוע של הסוקרים. רובם מקצוענים וחלקם מדייקים בסקריהם. עם זאת, אינני מציע לאף אחד להסתמך על סקרים ולקבוע את עמדתו – במידה שטרם גובשה, על סמך סקרים. זאת ועוד, לעיתים מתפרסמים סקרים מוטים ביוזמת בעלי עניין שמטרתם להשפיע על דעת הקהל, והם משפיעים. זאת בפרט במצב הנתון כיום שבו המפלגה הגדולה ביותר היא מפלגת המתלבטים. מי מאיתנו לא אוהב להיות בצד המנצח? לכן – למתלבט הממוצע קל יותר להחליט ללכת עם מי שמוביל בסקרים, וזו טעות אזרחית.
המנדטים משייטים
החיים האמיתיים יותר מורכבים ולכן המנדטים משייטים משבוע לשבוע בים הפוליטי הסוער שלנו אל אופק האשליות. הכל לפי מפלס מצב הרוח הלאומי ביום ביצוע הסקר. כך קרה כאמור להאריס שהובילה ביום הסוקר ונשלחה הביתה ביום הבוחר. כך קרה לבני גנץ שעד לאחרונה חנו אצלו 40 מנדטים בסקרים, וכעת פחות מחצי. כך עלול לקרות לנפתלי בנט שמוחמא בסקרים אך טרם לכלך נעליו שוב בבוץ הפוליטי. כך ברחו 7 המנדטים הדרמטיים שניבאו הסקרים רגע לפני בחירות אפריל 2019 למשה פייגלין ולמפלגתו, עד שבאה המציאות והותירה אותו עם 0 מנדטים. הסקרים, כמו בדיקת לחץ דם, נכונים לרגע ביצועם.
בעת הזו הציבור מוטרד בראש ובראשונה – ובצדק, משלום החטופים שלנו והרצון שישובו כולם הביתה במהרה. לצד אלו הולך ומעמיק הקרע בעם בגלל חוק ההשתמטות המקומם, והניסיונות הנואלים לתחמן את כולנו בחוק מרוכך שיציל את הממשלה מבחירות אך לא יביא אף חרדי בן 26 - גיל הפטור המסתמן – לגולני או לקריה, וגם בגלל המהפכה המשטרית והתקשורתית שממשיכה להיות מקודמת ומאיימת איום ממשי על הדמוקרטיה ועלינו.
בסוף, ברגע האמת, ביום הבוחר, יצוף בעוצמה 7 באוקטובר בתת-המודע של המתלבטים והמתנדנדים. לתודעתם – בשונה מרוב שיח הבחירות, תשתחל כתמיד סוגיית הביטחון - ואיראן
החיבור בין הסקרים והבחירות לבין ההתעסקות בנושאים שעל הפרק, הוא טבעי ומתבקש. בעת הבחירות ייתכנו אין ספור צירופים ומצבים - בהיבט הביטחוני, חברתי, כלכלי, החטופים, מהפכה משטרית, ועדת חקירה ממלכתית, חוק ההשתמטות, היוזמה הסעודית, הסדרי ביטחון או מלחמה וכו'. ועדיין, סביר שהשיח העיקרי במערכת הבחירות ייסוב, לצד הביטחון, בסוגיות הפנימיות: גיוס החרדים, השוויון בנטל, דמוקרטיה וחוקה או דיקטטורה, מצב כלכלי, ועדת חקירה ממלכתית.
ממי פארצילום: אילן ספירא אך בסוף, ברגע האמת, ביום הבוחר, יצוף בעוצמה 7 באוקטובר בתת-המודע של המתלבטים והמתנדנדים. לתודעתם – בשונה מרוב שיח הבחירות, תשתחל כתמיד סוגיית הביטחון - ואיראן. מפלגת המתלבטים תשאל את עצמה מי יעניק לנו את הביטחון האמיתי. הבוחר הסביר ישאף שאת המדינה יוביל מועמד ביטחוניסט, אחד שהתברך באישיות חזקה, שמאמינים שיעמוד בהתחייבויותיו לבוחר ושייעשה סדר וצדק גם בהקשר לשוויון בנטל. אם אתם ביביסטים, דעתכם כנראה לא תשתנה וזה בהחלט לגיטימי. אם אתם לא-ביביסטים וחרדים לביטחון המדינה, הפנימי והחיצוני, תצטרכו להחליט מי המתאים ביותר להחליף את נתניהו מבין המתמודדים מולו. מי יצילנו מפניו? בהקשר זה אמר בעבר הפילוסוף ארנולד גלסו: "מנהיג טוב לוקח על עצמו קצת יותר מהאשמה וקצת פחות מהקרדיט". יש גם אפשרות שנתניהו כלל לא יתמודד.
הכותב הינו יועץ אסטרטגי-תקשורתי, פאר לוין תקשורת
