תקציב 2025 הציג יותר מתמיד תמונה מאוד לא שגרתית, כאשר בסיומו של התהליך הארוך לאישורו היו באופן ברור - כמעט כמו במלחמה, להבדיל - מנצחים, מפסידים וגם מחמיצים.
זהו תקציב ענק של 620 מיליארד שקל, הגדול אי פעם. וכאשר יש עוגת תקציב כה גדולה, כולם מבקשים לנגוס בה, אך נותרים גם הרעבים, אלה שלא זכו לטעום פרוסה ואפילו פירור מהעוגה הגדולה.
המנצחים הגדולים של התקציב הזה הם ללא ספק ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. נתניהו, בתחכום הפוליטי שהוא מצטיין בו, גם כאשר הכול נראה אבוד, צירף לליכוד ממש ערב ההצבעות המכריעות את מפלגתו המקרטעת מתחת לאחוז החסימה של גדעון סער. בה בשעה, מיהר להחזיר את איתמר בן גביר ומפלגתו עוצמה יהודית לחיק הקואליציה, כשחידש את המלחמה ברצועת עזה בעיתוי שהתאים לתקציב. אם מישהו חשב שהממשלה תיפול בגלל התקציב, הוא טעה. בענייני תקציב נתניהו הוא ללא ספק, כל פעם מחדש - קוסם.
סמוטריץ', שר אוצר שלא זוכה לאהדה רבה, הצליח אף הוא בכמה צעדים מתוחכמים להעביר את התקציב ואפילו לבצע בו קיצוצים והעלאות מיסים ב-35 מיליארד שקל. אומנם את הבטחתו לגירעון מצומצם של לא יותר מ-4% הוא הפר, וזה יגדל עד 4.9%, אבל תקציב הגזרות שיזם, די באומץ, אושר די בקלות עם 66 תומכים מול 52 מתנגדים.
המפסידים הגדולים מהתקציב הזה היו אזרחי ישראל, כמעט כולם. המע"מ ותשלומי הביטוח הלאומי עלו, מדרגות המס וקצבאות הביטוח הלאומי הוקפאו, וכל המגזרים חוץ מאחד - החרדים – ספגו הרבה יותר ממכה קלה בכנף.
הצפיפות בכיתות בתי הספר לא תפחת, כיתות למחוננים ייסגרו, מעונות לנערות בסיכון ולקשישים בודדים לא ייפתחו, תרופות מצילות חיים נותרו מחוץ לסל התרופות
וכך הצפיפות בכיתות בתי הספר לא תפחת, כיתות למחוננים ייסגרו, מעונות לנערות בסיכון ולקשישים בודדים לא ייפתחו, תרופות מצילות חיים נותרו מחוץ לסל התרופות, תנועות הנוער ייאלצו לפעול בתקציבים מצומצמים, מחירי התחבורה הציבורית יעלו - כל זאת אחרי ייקור החשמל, המים ומיסי הארנונה. בנוסף, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון עוד הוסיף אזהרות מהשפעתה הרעה של החקיקה המשפטית על המשק.
בתקציב 2025 יש גם את המחמיצים, ובראשם קברניטי אגף התקציבים במשרד האוצר, שלא נאבקו בכל כוחם לסגור 5 עד 10 משרדי ממשלה מיותרים, לא עמדו באומץ מול השר שלהם כדי לשכנע אותו שאסור להמשיך במסורת הכספים הקואליציוניים, ובעיקר לא ניצלו שעת משבר – כפי שהיה לא אחת בעבר, כמו אחרי מלחמת יום הכיפורים או האינתיפאדות – כדי ליזום רפורמות מרחיקות לכת ומנופי צמיחה למשק, במטרה שהשנים הבאות יהיו טובות יותר.
על התקציב הזה נותר רק לקונן בשתי מילים: מדאיג ועצוב.
