היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והמשנה שלה גיל לימון קבעו אמש (שני), בחוות הדעת שהעבירו לממשלה, כי ספק אם ניתן יהיה למנות לתפקיד את אלוף דוד זיני כראש השב"כ הבא. חוות הדעת הוגשה לקראת בחירת ראש השב"כ הבא, ותישלח גם לוועדת גרוניס - הוועדה המייעצת שמאשרת מינויים לשבע המשרות הבכירות בשירות המדינה.
3 צפייה בגלריה
זיני, בהרב-מיארה ונתניהו
(צילום: ABIR SULTAN/AFP, יואב דודקביץ', דובר צה"ל, אלכס קולומויסקי)
בינתיים, גובר הסיכוי שיו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, יסרב לכנס אותה. גורמים המעורים בנושא אמרו אמש ל-ynet כי "זו בהחלט אפשרות, כרגע גרוניס על 'מצב שקט' ולא מביע עמדה. זו עלולה להיות בעיה קשה לנתניהו, שאנשיו מצהירים שילך עד הסוף". לדברי הגורמים, "זה אירוע שמעולם לא קרה, שיו"ר הוועדה מסרב לכנס אותה. אם הוא יתפטר - זה יהיה אירוע מסוג אחד, אבל אם יגיד שהוא לא מכנס ולא מתפטר, אולי הממשלה תבקש להחליף אותו ולמנות יו"ר אחר". לדבריהם, "זה רק בגדר ספקולציה בינתיים".
לפי היועצת המשפטית, ראש הממשלה בנימין נתניהו מצוי בניגוד עניינים "חמור", ולכן אינו יכול להיות מעורב בכל דרך שהיא - בין ישירה ובין עקיפה - במינויו של ראש השב"כ הבא או ממלא מקומו. נתניהו נמצא בניגוד עניינים בשל שתי סיבות עיקריות: ראשית, בגלל חקירות "קטאר-גייט" ו"הבילד" העוסקות באנשי לשכתו, שהוא עצמו העיד כי יש להן השפעה על עתידו הפוליטי. מכיוון שראש השב"כ יעסוק במישרין ובעקיפין בחקירות אלה, לא ייתכן שנתניהו ימנה אותו.
שנית, בחוות הדעת נכתב כי אחת הסיבות לפיטוריו של ראש השב"כ הקודם רונן בר הייתה סירובו לסייע לנתניהו בדחיית דיונים בתיקי האלפים. מדובר בנסיבה נוספת המחזקת את הקביעה המשפטית שלפיה נתניהו מנוע מלטפל בהליך המינוי.
היועמ"שית: "נתניהו בניגוד עניינים חמור"
למרות פסיקת בג"ץ, קובעת חוות הדעת כי נתניהו פעל בניגוד לפסק הדין ובניגוד להנחיות משפטיות מחייבות - ביודעין. נוסח הדברים בחוות הדעת קובע כי "בהתייחס לנסיבות העובדתיות העדכניות, ראש הממשלה היה נגוע בניגוד עניינים חמור בהתייחס למינויו של ראש השב"כ החדש, ופעל בניגוד להכרעתו של בית המשפט העליון ותוך הפרה מודעת של הנחיות משפטיות מחייבות".
עקב כך קבעה היועצת המשפטית כי החלטת ראש הממשלה למנות לתפקיד את אלוף זיני נגועה בניגוד עניינים, מנוגדת לפסיקת בג"ץ, והתקבלה תוך הפרה מודעת ומכוונת של הנחיות משפטיות. "כתוצאה מכך, החלטתו לקדם את מינויו של אלוף זיני - פסולה ובלתי חוקית".
לנוכח הצהרת הממשלה על תמיכה באלוף זיני - שעה שידוע לה כי ההליך החל בידי ראש ממשלה הנמצא בניגוד עניינים - נקבע בחוות הדעת כי הדבר מעצים את הפגמים הקיימים ומעורר ספק כבד אם ניתן לרפאם. מצב חריג זה יוצר שתי משמעויות משפטיות מרכזיות:
הראשונה נוגעת לאפשרות למנות את אלוף זיני עצמו לתפקיד. "בנסיבות שתוארו, קיים חשש ממשי וכבד ביותר כי השר יציע לממשלה את המועמד אשר ראש הממשלה חפץ במינויו - ללא בחינה והפעלת שיקול דעת מנהלי כנדרש", קבעה בהרב-מיארה. המשמעות השנייה נוגעת להליך כולו: עצם העברת הסמכות לשר אחר לא בהכרח תספיק כדי להתגבר על הפגמים הקיימים, בשל החשש שהשר החדש ישמש בפועל כ"זרוע הארוכה" של ראש הממשלה. על כן, היועצת דורשת להחיל "ערובות הליכיות משמעותיות" שיבטיחו הליך נקי, עצמאי ותקין.
ההליך החדש - והחשש ממשפט נתניהו
במסגרת זו, נכתב בחוות הדעת כי הליך המינוי החדש יידרש להתקיים מהרגע הראשון, מההתחלה, ללא דעה קדומה וללא הישענות על ההליך הפגום שניהל נתניהו. השר שאליו תועבר הסמכות יצטרך לקבוע בעצמו את זהות המועמדים, לערוך עימם ראיונות אישיים ולהפעיל שיקול דעת עצמאי. ההליך כולו ילווה על-ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, והראיונות יתועדו באופן מדויק על-ידי גורם משפטי. החלטת השר חייבת להיות מנומקת, וכלל הנתונים יועברו בשלמותם לוועדת גרוניס.
מקור נוסף לחשש מפני ניגוד עניינים קשור במשפטו הפלילי של ראש הממשלה: בידי ראש השב"כ נתונות סמכויות שיש בהן כדי להשפיע על אפשרות ניהולו של המשפט ועל אופן ניהולו. חוות דעת השב"כ בעניין זה עודן מוגשות לבית המשפט באופן עִתי, בד בבד עם התקדמות עדותו של ראש הממשלה בהליך.
"בהינתן שתי הפרשות הפליליות המתנהלות וההשפעה האפשרית של ראש השב"כ על ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה", נקבע בחוות הדעת של היועמ"שית, "החשש הממשי לשימוש בסמכות המינוי הנתונה בידי ראש הממשלה לצורך השפעה על אלה נותר בעינו, ומבסס קיומו של חשש ממשי לניגוד עניינים בין האינטרס האישי של ראש הממשלה לבין תפקידו הציבורי".
פורסם לראשונה: 22:42, 26.05.25
