האמת המרה שיש לומר היא שמערכת החינוך פה קרסה - מוטב להכיר במציאות במקום להתכחש לה. בשונה מהקונספציה הבטחונית, לחינוך ילדנו אין 7 באוקטובר. אין יום ושעה עליהם אפשר להצביע ולומר: כאן קרסה מערכת החינוך. כדרכן של מערכות ענק, מדובר בתהליך ארוך עם אין ספור סימפטומים שמעידים על מערכת גוססת. תוצאות מבחני פיז"ה הם בסך הכל עוד סימפטום בתוך שורה של דגלים אדומים המעידים על חומרת המצב.
(צילום: shutterstock)
מערכת החינוך הישראלית כבר קרסה, הביטו בתוצאות המבהילות. בישראל נרשמה אחת הירידות הדרמטיות בהיסטוריה בקרב מדינות ה-OECD בקריאה, במתמטיקה ובאנגלית. כמחצית מהתלמידים בישראל מתחת לרמת הבסיס במתמטיקה, וכ-40% בקריאה ובמדעים. גם שיעור התלמידים המתקשים הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז 2006. שיעור המצטיינים בקריאה ירד מ-11% ל-5%. גם המצב בכיתות חמור באופן חריג: ישנה התפרקות מוחלטת של המשמעת והנוכחות, כך לפי מבחן פיזה. כ-45% הבריזו משיעורים בודדים (לעומת 24%) ורוב מוחלט של 63% נוהגים לאחר ללימודים (לעומת 50%). ואלו רק התלמידים שנבחנו! תלמידים הלומדים במוסדות חרדיים כלל לא ניגשים למבחנים בין לאומיים. בבתי הספר הללו כלל אין לימודי ליב"ה, כך שהמציאות חמורה פי כמה מהשיקוף שלה במבחן.
מערכת החינוך הישראלית כבר קרסה. תשאלו כל מנהלת או מורה. המחסור במורים הוא חסר תקדים, לכמה כיתות יש מחנכת אחת, מורים ללא הכשרה מלמדים מקצועות שדורשים הכשרה מובהקת – כמו מדעים או אנגלית, וכמות המורים ללא תעודת הוראה או הכשרה כלשהי שבר את כל השיאים. לפי דיווחי מנהלי בתי הספר, מורים לא מתאימים או בעלי הכשרה לא מספקת פוגעים ביכולת לקיים למידה עבור 47% מהתלמידים בישראל, לעומת 25% בממוצע ה-OECD. תשאלו את הילדים שלכם כמה פעמים מאחדים כיתות במהלך השבוע, כמה שיעורים קבועים מלמדת הסייעת או בת השירות הלאומי. הכל ידוע, שקוף וגלוי. ועוד לא דיברנו על שיאים של אלימות, בדידות וניכור.
תשאלו כל מנהלת או מורה. המחסור במורים הוא חסר תקדים, לכמה כיתות יש מחנכת אחת, מורים ללא הכשרה מלמדים מקצועות שדורשים הכשרה מובהקת – כמו מדעים או אנגלית, וכמות המורים ללא תעודת הוראה או הכשרה כלשהי שבר את כל השיאים
מערכת החינוך הישראלית המפוארת, שלאורך עשורים צמחו ממנה זוכי פרס נובל, יזמים, מדענים ומנהיגים, איננה. המערכת הממלכתית שגידלה את מפתחי החץ וכיפת ברזל, את חוקרות המח והפיזיקאיות, שעזרה למתג את ישראל כאומת ההייטק ועם הספר – איננה עוד. היא הלכה והצטמקה, הפכה לצל חיוור. זה לא עניין של כסף, כי ממנו יש בשפע. זו המערכת העשירה ביותר אחרי מערכת הביטחון. זה עניין של מדיניות. שום שינוי קוסמטי לא יעזור, רק מהלך של פירוק והרכבה מחדש יכול להציל את עתיד ילדנו, ועתידה של ישראל כולה.
מבחני פיז"ה הם עוד תזכורת כואבת שאנו עלולים להגיע אל נקודת האל חזור. זה לא הזמן לעוד רפורמה, אלא לשינוי רדיקלי. כל מהלך שדורש שינוי עומק יקים מתנגדים. הראשונים לעשות את המוות יהיו כמובן ארגוני המורים שזקוקים לרפורמה בהולה, האוצר יערים קשיים, הדרך תהיה ארוכה – אבל זהו צו השעה. גם במחיר של שביתה ארוכה וציבור מתוסכל. זו לא משימה לשרת חינוך אחת, אלא למערכת פוליטית שלמה ששמה את הבניה מחדש של מערכת החינוך כפרוייקט ומבינה לעומק את הקריטיות של מערכת ממלכתית חזקה. קואליציה שתדע לפעול בלי פחד כשנגיע לקלפי בעוד חודש וחצי, זו חייבת להיות סוגיית ליבה.
