מאות ליוו למנוחות הצהריים (יום שני) את איציק אלגרט, שנחטף מביתו ב-7 באוקטובר והוחזר לישראל כחלל לאחר 509 ימים בשבי, והובא לקבורה בקיבוץ שממנו נחטף - ניר עוז. הבוקר התאספו אלפים ליד בית הכנסת הגדול בראשון לציון כדי לכבד את זכרו של אלגרט, עם דגלי ישראל, לפני שהצטרפו למסע הלוויה שיצא מהעיר בבוקר והגיע לקיבוץ בעוטף בצהריים.
הלווייתו של איציק אלגרט: "אחי, חזרת לניר עוז"
12 צפייה בגלריה
דני אלגרט מנשק את ארונו של אחיו איציק. "עכשיו אתה חוזר הביתה"
(צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)
רחל דנציג, אחותו של איציק, ספדה: "איציק, אח יקר שלי, עכשיו אתה למעלה, יחד עם אלי, אורי, אמא ואבא. מסתכלים עלינו, שולחים אהבה. אני כאן למטה, ניצולה מקיבוץ ניר עוז. אוהבת אתכם. משפחת אלגרט הידועה זה אנחנו. משפחה מוזרה, משפחה של אמנים. מוכשרת, מנהיגה ואהובה. אתה, איציק, היית ההנדימן של הקיבוץ. ידעת לתקן כל פגע, לאלתר בכישרון יוצא דופן.
"איציק, אלי ואני הגענו לקיבוץ ניר עוז בשנות ה-70, אחרי השירות הצבאי, לפני המון שנים. נתנו מעצמנו הרבה, קיבלנו המון - עד שהכול נגמר. האדמה הפכה לשדה קטל ודם. הצבא לא בא. לקחו אותך ואת אלכס דנציג, אבי ילדיי, למנהרות חשוכות, לגיהינום. לא חזרתם. לא הצלחנו להציל אותך ואת החברים שלנו. לא הצלחנו להילחם בממשלה אטומה, זחוחה ורעה. נכשלנו. כל כך הרבה חברות וחברים שלנו נעלמו ביום הזה. נרצחות, נרצחים, חטופים, חטופות, ילדים רבים, הרס מוחלט. לא נשארנו".
היא הוסיפה: "בשבת 7 באוקטובר, נכנסו לביתי אנשים צמאי דם ושנאה. עדן, אחינעם ואני נלחמנו בגופנו ובנפשנו, וכנגד כל הסיכויים – יכולנו להם. ניצחנו אותם. גם מתי ולי, הנכדות הקטנות שלי, וכן שירי וירון – ניצלו. קרה לנו נס. אתה, איציק, נלחמת בהם בחירוף נפש. לקחו אותך חי. כל כך האמנתי שתחזור חי. הלכת מוקדם מדי. עינו אותך, הרעיבו אותך, הלכת בייסורים גדולים שרק רוצחים תאבי דם יכולים לעולל. איציק, לחברים ולחברות למעלה – שמרו עלינו. אתם הסיבה שאנחנו עדיין כאן. אני מייחלת לוועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הביזיון המטורף הזה. לא הייתה תקלה, היה עיוורון מוחלט. מבטיחה לך – שלא נוותר ולא נשתוק".
דני אלגרט, שנלחם לאורך כל התקופה להשבת אחיו איציק, ספד גם הוא: "אחי, חזרת הביתה. הבטחתי שאני אחזיר אותך וקיימתי את ההבטחה. אני בטוח שאתה מרגיש עכשיו בבית, חזרת לניר עוז. איציק, לצערי צדקת, המילים האחרונות שלך לפני שנחטפת מדמם היו 'דני, זה הסוף'. אתה כבר ידעת ואנחנו לא רצינו להאמין. נאבקנו בכל הכוח להוכיח לך שטעית. נכשלנו. לא עשינו די. נתניהו ניצח אותנו ולא חזרת מהשבי. האויב שגרם למותך לצערי לא היה מי שחטף אותך, אלא מי שהפקיר אותך.
"את החטיפה, החוטפים והפציעה הצלחת לשרוד חודשים ארוכים. לבסוף ראש הממשלה שלך הכניע אותך באמצעות הטרפוד וההפקרה. צדקת, זה אכן הסוף אבל לא רק הסוף לחייך. זה הסוף של המדינה היהודית שלא קיימה את חובתה ועמדה על דמך בזמן שאתה נמצא בפיקוח נפש. היא הפקירה אותך בידי החמאס לגווע למוות למען 'כוח, כבוד וכסף'. מדינה שעמדה על דמך טרפדה את האפשרות להחזיר אותך בחיים בפדיון שבויים אינה מדינה יהודית יותר".
הוא הוסיף: "היום אתה מובא למנוחת עולמים בקבר שכרה לך ראש הממשלה בכבודו ובעצמו. אותו ראש ממשלה שפוחד להגיע לבית שלך בניר עוז ולהתעמת עם תוצאות ההפקרה והמחדל שלו. הנחמה היחידה היא שהוא לא חילל בנוכחותו את המקום הקדוש הזה הספוג בדם החברים".
בהלוויה נוכחים גם חברי הכנסת גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי), אלעזר שטרן (יש עתיד), יוסי טייב (ש"ס), וחברות מפלגת הדמוקרטים, אפרת רייטן ונעמה לזימי, כמו גם יו"ר המפלגה יאיר גולן.
גולן ספד גם הוא לאיציק אלגרט בהלוויה, וציין את מאבקו חסר הפשרות של אחיו דני להשבתו. "דני יקר, כמו רבים מהעם, ראיתי אותך במאבקך למען אחיך, למען החטופים כולם, למען המדינה שלנו. ראיתי אותך לא מוותר, נלחם, מדבר ברור מדם ליבך, בכוחות פלאיים. הקול שלך צריכים לשמוע כל אזרחי ישראל. זה קול של שפיות וסדרי עדיפויות ברורים - קול התיקון".
גולן הוסיף כי "כשבחרת לחיות כאן, איציק, שגשגה קהילת ניר עוז. ביום שנחטפת - נשברו החלומות של כולנו. באתי לכאן לפי בקשתו של דני, בשם כל הישראלים שיצאו מהבית בשבת ההיא כדי להציל את מי שהיה אפשר. באתי בשם כל מי שעושים הכול כדי להחזיר את כולם הביתה. בשם מי שמנסים לטפס החוצה מהתהום הנוראה שלתוכה צנחנו באותו יום".
מסע הלווייתו של איציק אלגרט
(צילום: מאיר תורג'מן, הרצל יוסף)
12 צפייה בגלריה
דני, אחיו של איציק אלגרט. "חי או מת, אמרתי שאני מחזיר אותו הביתה"
(צילום: מוטי קמחי )
12 צפייה בגלריה
ראש העיר ראשון לציון רז קינסטליך לצד דני אלגרט. "לא כך רצינו לקבל אותך, איציק"
(צילום: מוטי קמחי )
דני, תושב ראשון לציון, קיבל ניחומים מהקהל הרב שהגיע להתאספות בעיר, לפני צאת מסע הלוויה. "סליחה שקיבלנו את איציק בארון, שהוא לא חזר בחיים", אמרה לו אחת המנחמות. דני, מורה לאזרחות במקיף י' בעיר, אמר "אני נפעם ממה שרואה, מודה לראש העיר, מנהיג אמיתי. צריך להודות לאנשים שמלווים אותנו ואת איציק. נמשיך עד אחרון החטופים".
ברגע מרגש במיוחד, דני אלגרט נפרד מאחיו כשהוא מחבק בשתי ידיו את הארון העטוף בבד שחור ובוכה. הקהל שר את "התקווה", בזמן שדני פנה לאחיו: "אתה חוזר עכשיו הביתה לאדמת ניר עוז. הבטחתי להחזיר אותך חי או מת, עכשיו אתה חוזר הביתה".
דני הדגיש את תחושת ההפקרה: "איציק נחטף והופקר למותו בשבי חמאס. את שאר ההספדים וכל מה שצריך להגיד אנחנו נגיד ליד איציק בבית. אנחנו לוקחים אותו מפה ישירות לבית שלו, הוא חוזר הביתה. חי או מת, אמרתי שאני מחזיר אותו הביתה, ואיציק חוזר הביתה". המסע המשיך כשאיציק אלגרט בדרכו הביתה, לקבורה באדמת ניר עוז, והמאבק להשבת שאר החטופים ממשיך.
ראש העיר ראשון לציון רז קינסטליך ספד לאלגרט: "לא כך רצינו לקבל אותך איציק, ליבנו דואב וכואב. אלפים רבים באו להצדיע לך, להיפרד ממך. 509 ימים היה איציק בשבי חמאס, בגיהינום עלי אדמות. אב לשתי בנות, ואח לדני ולאחיותיו. איציק נחטף מהממ"ד בניר עוז, דני אחיו נלחם להחזיר אותו הביתה".
פורסם לראשונה: 12:11, 03.03.25
