אוקראינה ורוסיה דיווחו הבוקר (ד') שתיהן על מתקפות כטב"מים ששוגרו לעברן, שעות לאחר שיחת הטלפון בין הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ – שבה סיכמו השניים על הפסקת אש חלקית ביותר במלחמה, שבמסגרתה ייעצרו רק תקיפות נגד מתקני אנרגיה. אולם לא נראה שההסכם הזה יצא עדיין לפועל: לפי הרשויות באוקראינה, במתקפה רוסית הבוקר נפגעה מערכת החשמל של מסילת הרכבות באזור דניפרופטרובסק. גם רוסיה טענה כי במתקפה אוקראינית בלילה נגרם נזק למתקן נפט שלה.
4 צפייה בגלריה
תמונה שפרסם נשיא אוקראינה זלנסקי, ובה נראית אש במה שהוא לכאורה בית חולים שנפגע במחוז סומי
(מתוך X)
באוקראינה מסרו כי במתקפה הרוסית נפגעו שני בתי חולים במחוז סומי. לפי הרשויות, בשני בתי החולים לא היו פצועים אך נגרם נזק והצוותים והמטופלים נאלצו להתפנות. במתקפה על הבירה קייב נפצע גבר בן 60 וכמה בתים ניזוקו. צבא אוקראינה דיווח כי לאורך הלילה שיגרה רוסיה 145 כטב"מים, שמתוכם 72 יורטו ועוד 56 "נעלמו" – כשכוונתו לרוב בנוסח זה היא שהם הופלו באמצעות אמצעי שיבוש אלקטרוניים. לפי נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, מדובר בכטב"מים מהדגם האיראני "שאהד".
רוסיה מצידה דיווחה כי יירטה הלילה 57 כטב"מים ששיגרה קייב, 35 מהם באזור קורסק – שם מתנהלת לחימה עזה עם הכוחות האוקראיניים שפלשו בהפתעה למחוז הרוסי בקיץ שעבר. אחרי יותר מחצי שנה של לחימה שם, רק לאחרונה הצליחה מוסקבה להשתלט מחדש על רוב השטחים שאיבדה שם, והיא מקווה כעת להסיג לחלוטין את כוחותיה של קייב. במחוז קרסנודר דווח כאמור על פגיעה במתקן נפט, שגרמה לפי הרשויות הרוסיות ל"שריפה קטנה". לדבריהן לא היו נפגעים, אבל העובדים פונו והפעילות באתר הופסקה באופן זמני. בתקשורת הרוסית נטען כי למתקן המדובר יש חשיבות, משום שדרכו מייצאת רוסיה נפט, באמצעות רכבות וצינור שעובר בים הכספי.
המתקפות ההדדיות מגיעות כאמור אחרי שאמש סיכמו פוטין וטראמפ על הפסקת אש "מוגבלת", שבמסגרתה יופסק רק הירי על תשתיות ומתקני אנרגיה משני הצדדים. מדובר בהפסקת אש מצומצמת בהרבה מהצעתו של טראמפ לנצור לגמרי את הירי ל-30 יום, הצעה שקייב הסכימה לה כבר בשבוע שעבר, אך הבית הלבן מסר כי הוא רואה בכך צעד ראשון בדרך לסיום המלחמה ו"תחילתה של תנועה לכיוון השלום".
4 צפייה בגלריה
טראמפ, פוטין והלחימה בשטח. גם בממשל האמריקני הודו: "רוסיה גוררת זמן"
(צילום: Sergei Bobylev, Sputnik, Kremlin Pool Photo/ AP, AP Photo/Alex Brandon)
הבית הלבן מסר בתום השיחה, שנמשכה יותר משעתיים, כי טראמפ ופוטין סיכמו גם על פתיחת משא ומתן טכני ליישום הפסקת אש ימית בים השחור, וכי המשא ומתן הזה ייפתח מיד במזרח התיכון. שליחו המיוחד של טראמפ, סטיב וויטקוף, אמר בהמשך כי השיחות מול רוסיה ייפתחו ביום ראשון הקרוב בסעודיה, שבה כבר נערכו בחודש שעבר שיחות בין נציגי וושינגטון ומוסקבה. "השטן נמצא בפרטים הקטנים, אנחנו חייבים ללבן את הפרטים הללו", אמר הלילה וויטקוף בריאיון לרשת "פוקס ניוז", וציין כי את המשלחת לעיר ג'דה יובילו מזכיר המדינה מרקו רוביו והיועץ לביטחון לאומי מייק וולץ.
בהודעה שפרסם אמש הקרמלין נמסר כי פוטין הסכים לעצור ל-30 יום את ההתקפות על תשתיות אנרגיה, אך בצד זה הדגישה לשכתו כי יש עדיין סוגיות שיש ללבן בעניין השליטה בהפסקת האש המלאה שאותה רוצה ארה"ב. לפי הקרמלין פוטין אמר לטראמפ כי אחת הדרישות שלו כדי להסכים להפסקת האש היא שאוקראינה תחדל לגייס לוחמים ושגם החימוש שלה ייעצר, והבהיר לו כי תנאי ראשי להגעה להסכם שלום הוא הפסקה מוחלטת של הזרמת הסיוע הצבאי והמודיעיני ממדינות זרות לאוקראינה.
פוטין "שיחק" בטראמפ?
זלנסקי אמר כי הוא מוכן לקבל את ההצעה המוגבלת יותר של הפסקת תקיפות על מתקני אנרגיה, אך הדגיש גם כי שיחות על עתיד אוקראינה בלי מעורבות של אוקראינה בהן לא יניבו תוצאות, ודחה את דרישתו של פוטין להפסקת הסיוע הצבאי והמודיעיני הזר לאוקראינה.
4 צפייה בגלריה
זלנסקי. "רק הפסקה אמיתית של התקיפות על תשתיות אזרחיות תוכיח שפוטין רוצה לסיים את המלחמה"
(צילום: REUTERS/Valentyn Ogirenko/File Photo)
הבוקר, אחרי מתקפת הכטב"מים הרוסית, כתב זלנסקי בציוץ ברשת X כי פוטין ממשיך לנסות לפגוע בתשתיות האזרחיות של ארצו ולשבש את "החיים הנורמליים" של האוקראינים. "פוטין דחה בפועל את ההצעה להפסקת אש מלאה, ויהיה נכון עבור העולם להגיב בדחיית הניסיונות שלו להאריך את המלחמה", הוסיף, "רק הפסקה אמיתית של התקיפות נגד תשתיות אזרחיות מצד רוסיה, כהוכחה לנכונותה לסיום המלחמה הזו, תוכל לקרב את השלום".
בצהריים, בתגובה נוספת למתקפות הרוסיות הלילה והבוקר, אמר זלנסקי כי "מילותיו של פוטין נמצאות בסתירה למציאות", אבל הביע תקווה שבסופו של דבר ניתן יהיה להגיע ליישום הפסקת האש הזמנית. הוא הדגיש כי בכל הסדר קבע לא יסכים להכיר בשליטת רוסיה בשטחים שכבשה מארצו – וציין שמדובר ב"קו אדום" עבור קייב. יצוין כי בחודשים האחרונים הוא רמז לאפשרות שבה רוסיה תמשיך בפועל לשלוט לפחות בחלק מהשטחים שכבשה, גם אם אוקראינה לא תכיר בכך רשמית. זלנסקי ציין כי הוא צפוי לשוחח היום עם טראמפ, והביע תקווה לקבל ממנו פירוט על תוצאות השיחה עם פוטין.
בחלוף זמן קצר פרסמה גם מוסקבה תגובה למתקפה האוקראינית הלילה, ודובר הקרמלין טען כי מדובר בניסיון חבלה בהסכם בין פוטין לטראמפ. הוא טען שכדי לכבד את ההסכם, מוסקבה יירטה בעצמה שבעה כטב"מים השייכים לה, אותם שיגרה לעבר אוקראינה, כדי שלא יגיעו ליעדם. לדבריו, גם לקייב הייתה הזדמנות לפעול כך – אך היא לא עשתה זאת ואפשרה לכטב"מים שלה לפגוע במתקני אנרגיה רוסיים. בקרמלין הוסיפו כי רוסיה וארה"ב "נחושות לנרמל" את היחסים ביניהם באופן הדרגתי, "צעד אחר צעד", וכי טראמפ ופוטין "מבינים זה את זה היטב ובוטחים האחד השני".
טראמפ עצמו פרסם אמש הודעה ברשת החברתית שלו Truth Social, ותיאר את השיחה עם פוטין כ"טובה ופורייה מאוד". הוא הביע תקווה שניתן "להשלים את המשימה" ולהגיע להפסקת אש מלאה, אבל לפי דיווח הלילה ב"ניו יורק טיימס" – גורמים בממשלו מודים בשיחות פרטיות כי נראה שפוטין מבקש לעכב את השיחות, וכי הסכמתו המוגבלת נועדה רק להפגין מעורבות לכאורה בשיחות שלום – כשבקרבות בחזית לוחמיו ממשיכים להתקדם בהדרגתיות, הן במחוז הרוסי קורסק והן במזרח אוקראינה, בחבל דונבאס.
תיעוד רוסי ממחוז קורסק: ההרס בעיירת הגבול סודז'ה, אחרי נסיגת האוקראינים משם
(צילום: רויטרס)
זו גם מסקנתם של הפרשנים במערב. "פוטין יהיה מרוצה מאוד מתוצאות השיחה הזו בגלל שגם אם הוא לא הרוויח הרבה ממנה – הוא לא הפסיד דבר", כתב למשל שליח רשת "סקיי ניוז" במוסקבה, איבור בנט. לדבריו, בהסכמה החלקית שלו פוטין הצליח להימנע מעימות מול טראמפ – שחותר לסיום מהיר של המלחמה ומבקש להציג התקדמות כלשהי – במטרה לשמור על המשך התהליך הנפרד של שיקום היחסים בין מוסקבה לוושינגטון. בהודעת הבית הלבן אמש, אגב, התייחסו לכך ואמרו כי עתיד שבו יש יחסים בילטרליים משופרים בין ארה"ב לרוסיה מציע פוטנציאל כלכלי עצום – אמירה שעשויה להגדיל את החשש בקרב בעלות בריתה של ארה"ב במערב משינוי הכיוון הגיאו-פוליטי הדרמטי שמוביל טראמפ מאז חזר לבית הלבן, לכיוונה של מוסקבה.
גם באיחוד האירופי התייחסו הבוקר לסיכום החלקי בין פוטין לטראמפ כמצג שווא מצד הקרמלין. שר ההגנה של גרמניה, בוריס פיסטוריוס, אמר כי נכונותו של פוטין לעצור את המתקפות על מתקני אנרגיה היא "חסרת ערך". הוא הזכיר המתקפות הרוסיות הלילה, והוסיף: "פוטין משחק פה משחק, ואני בטוח שהנשיא האמריקני לא יוכל לשבת בצד ולצפות עוד זמן רב". שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קלאס, אמרה כי מקריאת ההודעות של הקרמלין ושל הבית הלבן על השיחה אמש, "ברור שרוסיה לא באמת רוצה לבצע פשרות כלשהן". היא הדגישה כי לא ניתן לסמוך על מוסקבה.
בצעד נוסף שצפוי להדאיג את קייב ובעלות בריתה במערב, הבוקר דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי ממשל טראמפ הפסיק את התיאום סביב המאמצים למנוע את פעולות החבלה ומתקפות הסייבר של רוסיה, כמו גם את ניסיונותיה להפיץ דיס-אינפורמציה בעולם. מדובר בפעילות תיאום שהובילה, בממשל הקודם של הנשיא ג'ו ביידן, המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן. במאמץ למנוע את פעולות החבלה הרוסיות, שבין היתר גרמו לשיבושים רבים בתשתיות באירופה, היו מעורבות לפחות שבע סוכנויות ביטחון לאומי בממשל האמריקני.
דיווח: המידע על הילדים ש"פוטין חטף" נמחק
גורמים שמעורים בפרטים אמרו לרויטרס כי למרות שאנשי ביידן תדרכו את מחליפיהם בממשל החדש על הפעילות הזו והמליצו להם להמשיך אותה, מאז השבעת טראמפ לפני חודשיים רוב הפעילות נעצרה. לכך גם מצטרפת ההחלטה בחודש שעבר של ה-FBI תחת הנהגת אנשי טראמפ לעצור את הפעילות נגד התערבויות של גורמים זרים במערכות בחירות בארה"ב, בכלל זאת מצד רוסיה. חוקרים שהיו אמונים על המשימה הזו במשרד לביטחון המולדת הושעו. משרד המשפטים האמריקני פירק גם את צוות החוקרים שהיה אחראי על תפיסת נכסיהם של אוליגרכים רוסים.
4 צפייה בגלריה
ילדים אוקראינים שלפי קייב נלקחו מבית יתומים בדונייצק ו"נחטפו" לאוקראינה. ארכיון
(צילום: AP)
במקביל, הבוקר דווח ב"ניו יורק טיימס" כי במסגרת עצירת הסיוע הבינלאומי של ארה"ב, שיבש הממשל את המבצע לאיתור אלפי הילדים האוקראינים שלדברי קייב נחטפו על ידי רוסיה מאז הפלישה שלה ב-2022. לפי הדיווח, את הטענה הזו העלו כמה מחוקקים אמריקנים במכתב ששיגרו למזכיר המדינה רוביו, ולפיו בשל הקפאת הסיוע הבינלאומי של ארה"ב הופסקה גם כל הפעילות של מיזם שהופעל על ידי אוניברסיטת ייל לאיתור הילדים האוקראינים שנלקחו לרוסיה או לבלארוס. במכתב שהגיע לידי העיתון, ואותו ניסח הדמוקרט גרג לנדסמן, נטען גם כי המידע שנשמר על ידי פרויקט המעקב "נמחק לחלוטין". המחוקקים הזהירו כי ההשלכות יהיו "הרסניות" עבור המאמץ לאתר את הילדים ולהחזירם למשפחותיהם.
גורם שמעורה בפעילות של מרכז המעקב, שהופעל על ידי בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל, אמר ל"טיימס" כי הטענות במכתב מדויקות. לפרויקט הועבר, בהוראת הקונגרס, מימון בהיקף של 26 מיליון דולר לאורך שלוש השנים האחרונות, והנתונים, שנאספו בין היתר ממקורות מידע גלויים, שותפו עם היורופול, גוף השיטור של האיחוד האירופי. קייב טוענת כי רוסיה חטפה 20,000 ילדים במהלך המלחמה, ובמרכז של ייל אספו החוקרים מידע על 6,000 ילדים שנלקחו לרוסיה ו-2,400 שנלקחו לבלארוס.
