נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע בצהריים (יום ד') על פיטוריה של סגנית ראש הלשכה שלו, אירינה מודרה, בעקבות פרשת שחיתות חדשה שנחשפה ועלולה להתברר כמכה פוליטית קשה עבורו, בעיצומה של המלחמה מול רוסיה.
שתי סוכנויות אוקראיניות למאבק בשחיתות הודיעו הבוקר כי הן פתחו יחד ב"מבצע מיוחד" המכוון כלפי מחוקקים בפרלמנט ו"יועצים בכירים" בלשכת הנשיא. לפי הדיווחים באוקראינה במוקד החקירה ניצבת סגנית ראש הלשכה מודרה, שהסוכנויות האוקראיניות טענו כי הייתה חלק מקבוצה של גורמים שעמדה מאחורי הלבנת 150 מיליון הריבניה (סכום השווה ל-3.35 מיליון דולר) על מנת לשלם דמי ערבות לחשוד כלשהו בפרשת שחיתות אחרת הקשורה לענף האנרגיה. לצד מודרה, הסוכנויות למאבק בשחיתות מסרו כי אותה קבוצה כללה גם מחוקק מכהן, מחוקק לשעבר, ראשי ועדי ניהול ופיקוח של בנק ממשלתי וגורמים נוספים.
גלריה
הנשיא זלנסקי ושר ההגנה המודח פדורוב. טוען לשחיתות במערכת השלטונית: "מפחדת משינוי ושומרת על עצמה"
(צילום: REUTERS/Alina Smutko, Leon Neal/Getty Images)
ההתפתחות הזו מגיעה שעות אחרי ששר ההגנה לשעבר מיכאילו פדורוב, שהדחתו בחודש שעבר על ידי הנשיא זלנסקי הציתה גל מחאות נרחב וחריג, קרא אמש לקיים בחירות לנשיאות למרות המלחמה – שנמצאת כעת עמוק בשנתה החמישית, ובעקבותיה נדחו הבחירות שהיו אמורות להיערך במקור ב-2024 כבר יותר משנתיים. הקריאה של פדורוב הצעיר, בן 35 בלבד שכיהן רק חצי שנה בתפקיד שר ההגנה אך הפך במהרה לפופולרי מאוד בציבור האוקראיני בעקבות רפורמות שקידם, נתפסת כאתגר הגדול ביותר עד כה לשלטונו של זלנסקי מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022.
"הדמוקרטיה לא יכולה להיות שבויה בידי רוסיה", הצהיר פדורוב בנאום מיוחד שנשא אמש וששודר ברשתות החברתיות. "אנחנו נלחמים אך ורק בגלל שאנחנו רוצים להישאר מדינה אירופית חופשית", הוא הוסיף, וקרא למצוא "מנגנון חוקי, בטוח וריאליסטי שיאפשר לאוקראינה לחדש במלואו את התהליך הדמוקרטי גם בתנאים של מלחמה מתמשכת".
זלנסקי, נזכיר, נבחר לכהונה בת 5 שנים ב-2019, וכהונתו אמורה הייתה להסתיים במאי 2024 – אך מאז הפלישה הרוסית מונהג באוקראינה משטר צבאי שעל פי החוק שם לא מאפשר קיום בחירות, ואלו נדחו בלי שכעת יש אופק כלשהו לקיומן. זלנסקי כבר עמד בשנה שעברה תחת לחץ כבד מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לקיים בחירות חדשות, ובמהלך העימות ביניהם טראמפ אף כינה את זלנסקי "דיקטטור", אבל יחסיהם השתפרו בשנה האחרונה, בין היתר בשל ההצלחות של אוקראינה בקמפיין המתקפות ארוכות-הטווח שלה ברוסיה, וטראמפ כבר לא משמיע את הדרישה הזו.
ההפגנות נגד הדחת פדורוב בחודש שעבר, בקייב
(צילום: REUTERS/Thomas Peter)
מפגינים בקייב נושאים כרזה נגד הרמטכ"ל סירסקי - שבסופו של דבר הודח גם הוא
(צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
אף שהחוק האוקראיני לא מאפשר קיום בחירות בזמן שמוחל במדינה משטר צבאי, בשיאו של הלחץ מצד טראמפ הנשיא האוקראיני כן אותת בזמנו שניתן יהיה לשנות את החוק ולקיים בחירות בזמן מלחמה – אבל דרש שהדבר ייעשה תחת הסכם הפסקת אש מול רוסיה, על מנת לאפשר קיום בחירות בצורה בטוחה וחופשית. ערי אוקראינה, נזכיר, נתונות עדיין להפצצות ולהפגזות קטלניות מדי יום, מיליונים מאזרחיה נעקרו מבתיהם וחיים בחו"ל, מיליון נוספים מגויסים לצבא וכחמישית משטחי המדינה נמצאים תחת כיבוש רוסי. על רקע התנאים הללו, עד כה בתוך אוקראינה לא נשמעו קריאות של גורמים בכירים כמו פדורוב לקיים בחירות – ולכן קריאתו אמש נתפסת כחריגה וכאתגר הישיר ביותר עד כה לשלטונו של זלנסקי.
פדורוב כיהן כאמור כשר הגנה חצי שנה בלבד, אבל הפך לאהוד מאוד בציבור ורבים זקפו לזכותו את המרצת המשרד, את שכלול יכולותיהם של הכוחות המזוינים ואת הגברת הפעילות נגד השחיתות במערכת הביטחון האוקראינית. פדורוב הגיע לפוליטיקה מעולם העסקים וההייטק, ב-2019 מונה לסגן ראש הממשלה ולשר האחראי על תחום הדיגיטל, תפקיד שבו קידם שימוש ברחפנים וכטב"מים, ואחרי שמונה לשר ההגנה בינואר פעל להטמיע מערכות דיגיטליות שונות בצבא האוקראיני. הבדלי הגישות בין פדורוב הצעיר לרמטכ"ל אולכסנדר סירסקי – איש צבא ותיק שנחשב בעיני רבים לבעל אופי סובייטי קר ומנוכר, והואשם על ידי מבקריו כי לא אכפת לו מספיק מהאבדות הכואבות בשדה הקרב – ניכרו מאוד, והובילו אותם להתנצחויות בלתי פוסקות. ההתנצחויות הללו הובילו להחלטתו של זלנסקי להדיח את פדורוב.
ההדחה הציתה גל מחאות חריג והמוני אוקראינים – בעיקר צעירים – הפגינו בשלל ערים במדינה בדרישה להחזירו לתפקיד. זלנסקי הדיח אחרי כמה ימים של מחאות גם את הרמטכ"ל סירסקי, ובמקביל הציע לפדורוב להתמנות לתפקיד בכיר אחר בממשלה – אחראי על תחום הטכנולוגיה – אבל זה סירב ודרש לחזור לתפקיד שר ההגנה. זלנסקי לא הציע לו את התפקיד חזרה, ובמקום זאת מינה לשר ההגנה את בכיר שירות הביטחון האוקראיני (SBU) יבהני חמרה, מינוי שיובא היום לאישור הפרלמנט בקייב.
שר ההגנה המודח פדורוב. לא הכריז אם בכוונתו לרוץ לנשיאות
(צילום: AP Photo/Dan Bashakov)
את נאומו נשא אמש פדורוב כשברקע עוד נמשכות מעת לעת ההפגנות למענו, אם כי מספר המשתתפים בהן כבר פחת משמעותית ביחס לשיא המחאה בחודש שעבר. הוא תקף בדבריו את "המערכת הישנה" שלדבריו פועלת להגן על עצמה ו"מפחדת משינוי", וטען שרפורמה שקידם בתחום הרכש הביטחוני תרמה להדחתו. מבלי לציין מפורשות את שמו של זלנסקי הוא רמז כי הנשיא עומד בראשות מערכת שהשחיתות בה עדיין פושה: "אנשים לא יכולים לחיות לעד במדינה שבה הם לא מבינים מדוע החלטות מסוימות מתקבלות. מדוע רפורמות מסוימות מתקדמות ואחרות נחסמות", הוא אמר, "זה מסוכן במיוחד כאשר חברה מפתחת את התחושה שהקריטריון הראשי למינוי הוא לא היכולת המקצועית, ההישגים והיכולת לשנות את המדינה, אלא נאמנות אישית למערכת".
בנאומו לא התייחס פדורוב לשאיפותיו הפוליטיות, ולא אמר אם בכוונתו להתמודד בבחירות שאותן הוא דורש לקיים, אבל הוא נתפס כאמור כדמות פופולרית מאוד בפוליטיקה המקומית ולכן מדובר בתרחיש סביר מאוד. בסקר שפורסם בתחילת החודש על ידי המכון האוקראיני Socis הוא התברג במקום השלישי בסיבוב ראשון בבחירות עתידיות עם 13.1% תמיכה, אחרי זלנסקי שהגיע בסקר למקום הראשון עם 22.3%, כשבמקום השני ניצב הרמטכ"ל לשעבר ואלרי זלוז'ני עם 21.4%. עם זאת, לפי אותו סקר גם זלוז'ני וגם פדורוב צפויים להביס את זלנסקי אם יעלו מולו לסיבוב שני ומכריע.
פורסם לראשונה: 10:19, 19.08.26
