הטבח שביצעו אנשי מוחמד אל-ג'ולאני בערי העלווים שבמערב סוריה מחזק בישראל את התפיסה שמדובר באיומים בהתהוות, שמחייבים מצד ישראל היערכות מוקדמת להתפתחותם. לא מדובר רק באיום מצד הג'יהאדיסטים, שתפסו את השלטון ומנסים להציג חזות מתונה ויציבה, אלא גם בתפיסה כי סוריה עלולה להפוך למוקד של יציבות מדינית שברירית, שכוללת בסיסים צבאיים מהאימפריה העותמאנית שארדואן מנסה להקים מחדש.
4 צפייה בגלריה
אל-ג'ולאני וכוחות הביטחון הסוריים בלטקייה
(צילום: SANA / AFP, REUTERS/Khalil Ashawi/File Photo)
אחד האיומים שמתפתחים כרגע במהירות ומטרידים במיוחד את מערכת הביטחון נשקף מצד חמאס והג'יהאד הפלסטיני, שאולי ירצו לפעול מסוריה נגד יישובי גבול ישראליים בגולן ובאצבע הגליל. נודע שבימים הראשונים שבהם השתלטו אנשי ארגוני המורדים שהתאגדו בהיאת תחריר א-שאם (HTS, התאגיד לשחרור סוריה - רב"י), בהנהגתו של אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני), הם שחררו מבתי הכלא טרוריסטים בכירים, אנשי חמאס ואנשי הג'יהאד האיסלאמי, שבשאר אסד הכניס לכלא כדי שלא יסבכו אותו בעימות עם ישראל כאשר יבצעו את הפיגועים שתכננו לבצע. אפילו בשביל "הקצב מדמשק" הם היו יותר מדי.
עכשיו כשהם השתחררו, המחבלים הבכירים מחמאס והג'יהאד האיסלאמי אולי מתחילים גם לתכנן פיגועים. חיל האוויר תקף בשבועות האחרונים כמה מחסני נשק כאלה, שארגוני הטרור הצליחו להסתיר אפילו מהמשטר הסורי. בינתיים המחבלים הפלסטינים לא מנסים לרדת דרומה מאזור דמשק לעבר הגבול הישראלי, אבל הם פעילים ומתכננים.
גורם נוסף הם תושבי דרום סוריה הסונים, שרבים מהם מושפעים מדאעש, ומרכזם באזור העיר דרעא, שבה התחיל המרד הסוני נגד משטר אסד בדמשק. ישראל אומנם מקיימת הידברות עם גורמים אלה באמצעות בני המקום הסורים בגולן, שבזמן מלחמת האזרחים נהנו מפרויקט השכנות הטובה עם ישראל, אבל הגורמים הסונים הקיצוניים האלה, ששייכים ל"חדר המלחמה הדרומי", בינתיים מסרבים להתחייב לשמור על שכנות טובה עם ישראל.
4 צפייה בגלריה
מתכנן להפוך את סוריה לגרורה מדינית וצבאית. ארדואן
(צילום: Mustafa Kamaci/Turkish Presidential Press Office/Handout via REUTERS)
אבל בכך לא תמו האיומים. טורקיה אינה עושה סוד מכוונתה להשתלט על סוריה באמצעות המשטר הג'יהאדיסטי הסוני, שנמצא בקשרים איתה ושנעזר בה. אומנם ה"התאגדות לשחרור סוריה" ואל-ג'ולאני אינם כפופים לטורקיה ואינם עושי דברה, אבל מאחר שאנקרה היא הערוץ הלוגיסטי היחיד שפתוח בפניהם כעת - הם חייבים להקשיב לארדואן, ובוודאי שלא לפעול נגד רצונו.
בינתיים, נראה שטורקיה לא מתכוונת לשלוט באופן מלא בסוריה, אלא רק להפוך אותה לגרורה מדינית וצבאית באמצעות הקמת צבא סוריה החדש ובאמצעות הקמת בסיסים ברחבי המדינה, כולל בדרומה, במרחק של כמה עשרות קילומטרים משטח ישראל. ישראל אינה רוצה את טורקיה על גבולה בגולן, ובוודאי לא קומבינציה של ג'יהאדיסטים, אנשי אל-קאעידה לשעבר וטורקים.
כרגע גם לא דחוף לארדואן לממש את הנכסים שאליהם הוא לוטש את עיניו בסוריה, אלא בעיקר להשתלט על החבל הכורדי העצמאי למחצה שנמצא בצפון-מזרח המדינה. מי שמונע ממנו להשתלט על החבל הזה ולפלוש אליו צבאית הם החיילים האמריקנים, כאלה שנמצאים בו ומסייעים לכוחות החזית הסורית הדמוקרטית, SDF, שמורכבים מכורדים ושבטים ערביים-סונים שנלחמים בדאעש, והם עושים זאת בהצלחה.
4 צפייה בגלריה
כוחות הביטחון של המשטר במחוז טרטוס. בישראל לא ממהרים לתמוך באל-ג'ולאני ואנשיו
(צילום: SANA / AFP)
הבעיה היא שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ רוצה להוציא את חייליו מסוריה, בטענה שהמלחמה שם איננה מעניינה של וושינגטון. הוא ניסה לעשות זאת כבר בקדנציה הראשונה שלו, ועכשיו הוא שוקל פעם נוספת לפנות את החיילים האמריקנים המסייעים לכורדים ושומרים עליהם מפני טורקיה. בישראל מודאגים מהאפשרות הזאת, ומשתדלים לשכנע את אנשי טראמפ להשאיר את החיילים האמריקנים בסוריה, לפחות עד שיתייצב המצב, כדי שלא יהיו טרף לטורקים שמתכננים לפלוש לשם מזרחית מנהר הפרת, שם נמצאים הכורדים. בקדנציה הראשונה זה הצליח לישראל, בקדנציה הנוכחית - לא בטוח.
גורם נוסף שחושש מהשתלטות הטורקים הם הרוסים, שרוצים להמשיך להחזיק בבסיס האווירי בחמיימים שמדרום לעיר העלווית לטקיה, ובנמל טרטוס שגם הוא נמצא ברצועת החוף של סוריה המערבית. הבסיסים הללו דרושים לרוסיה כדי לקיים נוכחות במזרח הים התיכון וכדי לשמור על קשר עם מאחזיהם באפריקה, אבל כרגע הבסיסים האלה משותקים, מפני שסוריה אסרה על רוסיה לקיים טיסות במרחב האווירי שלה, או שיט במים הטריטוריאליים שלה בין המדינות.
כמובן, דאגה נוספת היא שטורקיה תחמש את הצבא הג'יהאדיסטי של אל-ג'ולאני ותאמן אותו. למרות שהסעודים מעוניינים לעשות זאת, ומאמינים כי עדיף שהם יהיו אלו שיעשו זאת ולא הטורקים, בישראל טוענים שבסופו של דבר אין למהר לתת תמיכה לאל-ג'ולאני ולאנשיו. מבחינתם, השאלה המרכזית היא אם הם אכן מתכוונים להתמתן ולזנוח את כוונותיהם הג'יהאדיסטיות, ולהתמקד בבנייה מחדש של סוריה.
הרמטכ"ל בסיור באזור החיץ בסוריה
(צילום: דובר צה"ל)
4 צפייה בגלריה
כוחות צה"ל באזור החיץ בסוריה. ישראל מתכוונת לעצב מציאות חדשה סמוך לגבול
(צילום: דובר צה"ל)
מערך הגנתי של שלושה אזורים
לנוכח שלל האיומים האלה, ישראל מתכוונת לנסות לעצב מציאות חדשה באזור שסמוך לגבולה מדרום לדמשק. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ כבר הכריזו שישראל לא תהיה מוכנה שחמושי המשטר החדש בדמשק יֵרדו דרומה, וגם לא לכך שאנשי הדרום הג'יהאדיסטים הסונים יסתובבו חמושים באזור הגולן הסורי. באזור הזה יש מוצבים רבים שצבא סוריה נטש, אבל הם מלאים בנשק ויכולים בקלות לשמש גורמים עוינים לישראל. מלבד אזהרות שנשלחו באמצעות ערוצים שונים ישירות למשטר בדמשק, ישראל חותרת לייצר מערך הגנתי של שלושה אזורים או רצועות גיאוגרפיות.
הרצועה הקרובה לישראל היא אזור החיץ כפי שנקבע בהסכמי שביתת הנשק מ-1974, שבו ישראל מקיימת ותקיים נוכחות לא מוגבלת בזמן, כולל בכתר החרמון הסורי שמאפשר פיקוח לא רק על הנעשה באגן דמשק, אלא גם בבקעת הלבנון. רצועת החיץ, ברוחב משתנה של כמה קילומטרים, משתרעת מפסגת החרמון הסורי ועד משולש הגבולות ירדן-סוריה-ישראל באזור אל-חמה.
מחוץ לאזור החיץ, שבו יש נוכחות קבועה של צה"ל, נמצא אזור האבטחה, שבו נמצאים כפרים סורים רבים. צה"ל נכנס לאזור זה באופן נקודתי כאשר מתגלה צורך מבצעי, כמו מניעת התחמשות במאגרי נשק שנותרו במקום, או נוכחות חמושים שמאיימת על יישובי הגבול בישראל. הרצועה הזאת מאפשרת תצפית ואש לטווחים ארוכים.
מעבר לאזור האבטחה נמצא בראייה ישראלית מה שנקרא "אזור ההשפעה", שתחום במזרח על ידי כביש דמשק-סוויידה (בירת הדרוזים ג'בל דרוז - רב"י). רוחבו של אזור זה כ-65 ק"מ, והוא כולל את ריכוזי הדרוזים בג'בל דרוז, וכן ערבים סונים שמעוניינים בקשר עם ישראל. במהלך מלחמת האזרחים, האזור הדרוזי הפך למעשה לאוטונומיה, וישראל שואפת לשמור על מצבו הזה גם בעתיד, כשסוריה תתייצב.
נכון לעכשיו, ישראל רואה במחוז הדרוזי ובתושביו גורם שעליה להעניק לו מחויבות, כולל הגנה והספקת מצרכים חיוניים, עקב מחויבותה לעדה הדרוזית. בנוסף, ישראל שוקלת לאפשר לדרוזים תושבי סווידה לעבוד בישראל ולפרנס את עצמם, כפי שהיה בתקופה של "הגדר הטובה" עם לבנון.
נתניהו: "דורשים פירוז מלא מדרום לדמשק מכוחות המשטר החדש בסוריה"
(צילום: דובר צה"ל)
למעשה, שלושת האזורים האלה כבר קיימים; המוצבים באזור החיץ כבר הוקמו, צה"ל מסייר באזור האבטחה, ועם מרחב ההשפעה מתקיימים קשרים בדרגות שונות של אינטנסיביות. אבל בסוריה כרגע הכול פתוח, ואפילו הרוסים מודאגים, וחולקים את דאגותיהם עם ישראל לאחרונה, בגלל הקרבות בין המשטר לעלווים שבמערב סוריה.
הקרבות האלה מתנהלים סמוך מאוד לבסיסים הרוסיים, ורבים מהעלווים מנסים למצוא מחסה בהם. כרגע לישראל אין שום כוונה להתערב, מה גם שהעימות בין המשטר הסוני-ג'יהאדיסטי בדמשק לבין העלווים תומכי אסד באזור החוף התפתח על רקע כוונת העלווים למרוד במשטר החדש בדמשק, בדיוק כמו שעשו בשעתם הסונים נגד משפחת אסד העלווית.
ישראל צופה מהצד, אוכפת בעיקר באמצעות חיל האוויר, ואינה מסתירה את רצונה שסוריה תהפוך לפדרציה. פורסם כבר בעבר שהנשיא טראמפ, בשיחה עם ראש הממשלה נתניהו, אפילו העלה את האפשרות שישראל תשתלט על סוריה. בירושלים אין כוונה להשתלט על המדינה, אבל הגיבוי מטראמפ מאפשר לכ"ץ ולנתניהו לנסות לפחות לעצב מציאות חדשה ומפורזת מדרום לדמשק, באזור הסמוך לגבול עם ישראל.
