"מ-7 באוקטובר אנחנו בתחושת ריק אינסופית": על רקע המשא ומתן התקוע ותחושת המשפחות כי נדחקו מסדר היום, באוניברסיטת רייכמן התקיימה היום (ראשון) עצרת תמיכה במשפחות החטופים בהשתתפות שורד השבי אוהד בן עמי ואימהות החטופים עידית אהל וענת אנגרסט. האירוע נערך פחות מיממה אחרי שחמאס פרסם לראשונה אות חיים מהחטופים בר קופרשטיין ומקסים הרקין. לבקשת מטה משפחות החטופים, הסרטון או חלקים ממנו יתפרסמו רק באישור המשפחות.
משפחת קופרשטיין פרסמה בצהריים תגובה ראשונה לסרטון, שבו נראה בר. "לא כך היינו אמורים לראות אותו, לא דרך מסך, לא בצל של פחד, לא בתוך שבי. הוא אמור להיות בבית, מחייך, מצחיק, חופשי – כמו שתמיד היה", מסרה המשפחה. "הלב שלנו נשבר. מאז 7 באוקטובר אנחנו חיים בתחושת ריק אינסופית, כאב שמסרב להרפות, וחלום אחד בלבד – שבר יחזור הביתה".
אוהד בן עמי בעצרת תמיכה במשפחות החטופים
(צילום: גו לייב)
המשפחה הדגישה כי "הסרטון מוכיח דבר אחד: הוא חי, הוא שם והוא מחכה שיחזור הביתה. אנו פונים אל מדינות העולם, אל מנהיגים, ארגונים בינלאומיים – אל תעמדו מנגד. אל תאפשרו עולם שבו צעירים נחטפים ממסיבת הנובה – ונשכחים. אל תיתנו לאור להיעלם מהעיניים שלהם. החזירו את בר ואת כל החטופים. עכשיו".
המשפחה הוסיפה: "הם לא כלי משחק, הם לא כותרת חדשותית, הם נשמות, הם בנים ובנות, אחים ואחיות - הם העתיד שלנו ובר – הוא הלב שלנו. בשם משפחת קופרשטיין, ובשם כל משפחות החטופים, אל תפסיקו להתפלל ,עשו כל שביכולתכם. אל תשאירו אותנו לבד".
בצל שלל הפרשות שמעסיקות את המדינה, משפחות החטופים מרגישות שנדחקו מסדר היום הציבורי ונאבקות כדי שקולן יישמע. העצרת ברייכמן, נמסר, תתקיים במטרה להמשיך ולשמור את השיח סביב החזרת החטופים על סדר היום הציבורי, עד לחזרתם של 59 החטופים הנמצאים היום בשבי.
5 צפייה בגלריה
העצרת ברייכמן, משמאל: אוהד בן עמי, עידית אהל וענת אנגרסט. "לא יכול להגיד 'הם יחכו'"
(צילום: קובי קואנקס)
בעצרת, כאמור, נשא דברים שורד השבי בן עמי "שרק לפני חודשיים היה בגיהינום". "היינו שישה אנשים בתוך שישה מטרים רבועים, כרית עם עובש ולילות שלמים שלא היה ניתן לברוח אפילו לא בראש", אמר. "קיבלנו אוכל פעמיים ביום ולא היה קשר עם העולם ורק עם השובים שאמרו שוב ושוב 'אף אחד לא נלחם בשבילכם'. בכל פעם שאלנו אם באמת שכחו אותנו ואז הגיעו 15 דקות של טלוויזיה במוצאי שבת וראינו את האנשים מתכנסים ברחובות".
לפני שבועיים פרסם חמאס אות חיים גם מהחטופים אלקנה בוחבוט ויוסף חיים אוחנה, שעימם היה בשבי בן עמי. השניים, במילים שככל הנראה הוכתבו על-ידי שוביהם, פנו לבן עמי בסרטון: "אוהד תדבר בשבילנו, תסביר לכולם מה אנחנו עוברים, שיידעו כולם".
"אני חזרתי, אבל חלק מהאנשים שהיו איתי עדיין שם ואני לא יכול לשתוק ולהגיד 'הם יחכו'", אמר היום בן עמי, שהצטרף למאבק לשחרור החטופים עם שחרורו. "אני יודע מה זה לחכות ולהרגיש שנשכחת. אנחנו חיים במדינה שנולדה מתוך חזון וערבות הדדית".
5 צפייה בגלריה
אהל. "עוד מעט עוברות שנה חצי שנה, הייתי יכולה לראות אותו פה איתכם"
(צילום: קובי קואנקס)
עידית אהל, אימו של החטוף אלון, אמרה לסטודנטים שהגיעו לעצרת: "אני מסתכלת עליכם ואומרת לעצמי, יכולתי לראות את אלוני שלי פה איתכם. לפני שהוא נחטף הוא התלבט בין שני דברים, הוא חודש וחצי לפני החטיפה חזר מטיול במזרח, הוא התלבט אם ללכת לרימון ללמוד ג'אז או לבוא לפה למחלקה של כלכלה וקיימות. אני לא יודעת מה הוא יחליט כשיחזור אבל עוד מעט שנה וחצי עברו ויכול להיות שהייתי מוצאת אותו פה".
מאז שוחררו החטופים בעסקה האחרונה, נחשפו פרטים קשים על התנאים שבהם מוחזק אהל. "החיים בשבי קשים, הוא מורעב כבול בשרשראות ברגליים ועובר התעללות נפשית ופיזית", אמרה היום אימו. "זה לא רק אלון שמחכה, יש 21 חטופים שחיים, ולחברה הישראלית יש אחריות גדולה. הם מנסים לשרוד כל שנייה, הם סופרים את השניות כדי לדעת איזה יום היום. הם יודעים מה השעה לפי התפילות של השובים".
היא סיפרה כי "המוזיקה זה התדר של אלון וזה מה שאנחנו עושים. החטופים שחזרו סיפרו שהוא כל הזמן מנגן, על בקבוקים, על הגוף שלו, הוא מוצא דרך כי זה כוח הישרדות. השיר שהוא לא מפסיק לשרוק בשבי זה שיר ללא שם, הוא לא מפסיק לשרוק את זה, כמו תפילה. לשירה ותפילה יש את אותה אנרגיה. רק תעשו, אנחנו חייבים לשנות את העולם והחטופים שיחזרו ישנו בו משהו".
ענת, אמא של מתן אנגרסט, סיפרה כי הוא "תמיד היה הילד הטוב, שנמנע מכל עימות, אפילו הייתי אומרת לו שהוא רציני מדי. הוא היה חצי שנה לפני השחרור. הוא כבר נרשם ללימודים בטכניון, וכששאלתי אותו אם הוא לא רוצה לטייל, הוא אמר שיעשה משהו קצר עם החברים ושהוא רוצה לטייל עם המשפחה והיה לנו טיול מתוכנן לפסח. הוא גם אמר לשותפיו לשבי שברגע שהוא יוצא הוא לוקח את כל הכסף שלו ויוצא איתנו לטיול".
היא סיפרה כי המשפחה האזינה להקלטות מתוך הטנק ולהחלטות שקיבלו בקרב ב-7 באוקטובר. "היו שם החלטות מאוד ערכיות, הכול בראש ובראשונה למנוע חטיפה של חיילים מהמוצב ומהקיבוץ. אחרי שעה וחצי המפקד נהרג מטיל RPG ועוד שניים שנחטפו לא בחיים. מתן שלי שכב שם שעה וחצי, והסרטונים ששחררנו לתקשורת זה מרגע החטיפה. יש לנו עוד סרטונים מהדרך שלו לעזה".
היא שיתפה כי זו הייתה החלטה קשה שקיבלו כי רצו להעלות למודעות את המצב שלו ומה הוא עובר לנוכח "האדישות". "הבנו שיש אדישות לגבי מצב החטופים, ששמענו עליו ממקור ראשון, מהשבים שעושים תפקיד מטורף בלספר מה הילדים שלנו עוברים שם. הבקשה שלי היא להמשיך להדהד את זה. זה כל כך מכעיס אותי שאני מגיעה לחג נוסף שמתן שלי שם עובר מה שהוא עובר. אי-אפשר להמשיך לתפקד, אבל אין לי ברירה".
