בסוף השבוע התוודה אשר גולדשטיין (88) מאילת, חולה במחלה סופנית שנשא עונש מאסר בעקבות הרשעתו ברצח אשתו ב-1976, כי הטביע למוות את בנו סער בן ה-5 שנתיים קודם לכן. כעת, שכנותיו לשעבר סיפרו ל-ynet על הצעקות והריבים מהבית ליד. "כבר אז ידענו שמשהו שם חשוד", שיתפה ש'.
"כל היום היו משם צעקות", הסבירה. "אני זוכרת את הסיפור עם הילד כשזה קרה. הילד היה נכה בצורה קשה. אני לא מאמינה שהורה יכול להשאיר ילד כזה ללא השגחה, ומצד שני הוא לא היה יכול לדעתי להגיע לבדו למים. זו רק דעתי, אבל אני משוכנעת שידו הייתה בדבר שקשור למוות של בנו".
לפי ש', "גם עם אשתו שמענו צעקות, כל השכנים היו מודעים לכך וכולם התלוננו. אחרי שנתיים הוא באמת הואשם ברצח של אשתו וישב רק 11 שנים. אני מאמינה שעוד כמה ימים ישחררו אותו. אין להם ראיות למקרה שקרה לפני יותר מ-50 שנה".
בתיה בת ה-86 התגוררה מול גולדשטיין לפני 50 שנה. "הם היו רבים כל הזמן, שניהם", סיפרה. "היא, אשתו, הייתה צועקת עליו, עלינו, על אנשים זרים. הייתי מופתעת לקרוא על זה ב'ידיעות אחרונות' היום. הכרתי אותו, היה לו עסק של טרקטורים לדעתי. עם אשתו לא היה לי קשר בכלל. זה היה לפני כל כך הרבה זמן, קשה להיזכר. אני בת 86, מי היה מאמין ששוב אשמע על אשר גולדשטיין?".
מנגד, ג' חושבת כי גולדשטיין לא באמת רצח את בנו. "זה סיפור עצוב ואני לא מפסיקה לבכות מאתמול. אני מכירה את זה כסיפור מאוד עצוב של בן אדם בודד. מה שצריך זה לחפש דרך לתמוך בו. הוא לא עשה את זה", טענה. לשאלה על כך שגולדשטיין הורשע ברצח אשתו לא ענתה ג' במפורש.
בהמשך אמרה: "הייתי כבר גדולה ואני זוכרת. זה שהוא עכשיו הודיע למשטרה - למיטב הבנתי וזאת רק השערה בלבד - זה כי הוא עייף מהחיים, קשה לו. הוא העדיף לקחת את האשמה עליו כדי שיעצרו אותו, כדי שיהיה לו איפה לחיות, מה לאכול, שישמרו עליו. הוא מאוד חכם ומאוד נבון. הוא לא עשה את זה. הוא פשוט חיפש דרך לעזור לעצמו. הוא מאוד חולה. הוא לא רצה לסיים את החיים לבד. הבן אדם לא עשה את זה, אני בטוחה בזה".
