ימים סוערים עוברים על בוסניה והרצגובינה, והמדינה המפולגת עומדת בפני המשבר הקשה ביותר מאז תום מלחמת האזרחים העקובה מדם שהסתיימה לפני כ-30 שנה: מילורד דודיק, מנהיג רפובליקה סרפסקה, שהיא הישות הפוליטית הסרבית המהווה חלק מבוסניה לצד הפדרציה המוסלמית-קרואטית, הכריז על כוונתו "ללכת עד הסוף" כדי להוציא את האזור שבשליטתו מידי השלטון המרכזי בסראייבו.
בשבועות האחרונים, לאחר פסיקת בית משפט בוסני נגדו, הוביל דודיק בן ה-66 סדרת צעדים נועזים שמטרתם לנתק את הרפובליקה הסרבית ממוסדות המדינה המרכזיים, אולי לקראת איחוד עתידי עם סרביה. "בואו, נסו לעצור אותנו!", קרא בשבוע שעבר בנאום בפני תומכיו, על רקע ניסיונן של רשויות אכיפת החוק המרכזיות להביאו למעצר. מומחים מזהירים כי המשבר הנוכחי הוא האיום החמור ביותר על יציבות בוסניה וקיומה ועל השלום בבלקן בכללו מאז המלחמות שם בשנות ה-90.
מדינת בוסניה המאוחדת הוקמה בעקבות התפרקות יוגוסלביה, אז החלו הרפובליקות השונות שהרכיבו אותה לחתור לעצמאות. בעוד הבוסנים המוסלמים (בוסניאקים) והקרואטים בבוסניה הצביעו בעד עצמאות, הסרבים שם חששו להפוך למיעוט בתוך בוסניה הריבונית והתנגדו, וכך ניתן האות למלחמת בוסניה שהתנהלה בשנים 1995-1992 ושבה נהרגו כ-100 אלף בני אדם. במלחמה ההיא זכו הסרבים-הבוסנים לתמיכת סרביה, והקרואטים הבוסנים נתמכו על-ידי קרואטיה.
המלחמה הסתיימה בהסכם שלום בחסות ארה"ב, שבעקבותיו התבססה בוסניה-הרצגובינה כמדינה מאוחדת המורכבת משתי ישויות פוליטיות: האחת היא הפדרציה הבוסנית-קרואטית, שבה חיים בעיקר בוסנים מוסלמים וקרואטים, והשנייה היא רפובליקה סרפסקה, שרוב תושביה סרבים. לכל אחד מהאזורים יש פרלמנט וממשלה משלו וכן משטרה ומערכת משפט עצמאית, והפדרציה הקרואטית-בוסניאקית אף מחולקת לקנטונים שלכל אחד מהם יש ממשלה ופרלמנט מקומי.
מתוקף הסכם השלום שתי הישויות הפוליטיות מתקיימות תחת ממשלה מרכזית אחת, הגם שהיא חלשה, והמדינה מפוקחת על-ידי שליח בינלאומי שתפקידו למנוע ממנה להידרדר בחזרה לסכסוך, וכיום זהו הגרמני כריסטיאן שמידט. את בוסניה-הרצגובינה כישות מדינתית מאוחדת מנהלות מועצת נשיאים המורכבת משלושה נציגים - בוסני, קרואטי וסרבי - שתפקידם סמלי בעיקרו, ומועצת שרים הנבחרת על-ידי הפרלמנט הארצי ומטפלת בעניינים אזרחיים ובסוגיות חוץ. מאז 2006 יש לה גם צבא משותף.
החוקה החדשה: צבאי פרטי וזכות להגדרה עצמית
ראשיתו של המשבר הנוכחי בחודש פברואר, אז הורשע דודיק, המכהן כמנהיג הפוליטי של הסרבים בבוסניה מאז 2006, באי-כיבוד הוראותיו של השליח המיוחד שמידט, ונגזרו עליו שנת מאסר והרחקה לשש שנים מתפקיד ציבורי. בעקבות זאת העביר הפרלמנט המקומי של רפובליקה סרפסקה חוקים האוסרים על המשטרה הארצית, בתי המשפט וסוכנות המודיעין של השלטון המרכזי בסראייבו לפעול בשטח הרפובליקה הסרבית, המהווה 49% משטח בוסניה.
בעקבות הצעד הזה הוציאה התביעה הבוסנית צו מעצר נגד דודיק ונגד ראש ממשלת הרפובליקה ויו"ר הפרלמנט שלה. השלושה סירבו להתייצב לחקירה, ודודיק אף הצהיר כי הוא אינו מכיר בסמכות משרד התובע הבוסני וכי צו המעצר אינו קיים מבחינתו. שר הפנים של רפובליקת סרפסקה הודיע כי משטרת הרפובליקה תציית לחוקים החדשים ותמנע מכוחות הממשלה המרכזית בסראייבו לפעול בשטחה, והצהיר כי "איש לא ייעצר, כולם יהיו מוגנים". כוחות של המשטרה המקומית נצפו בימים האחרונים מתפרסים סביב בניין הפרלמנט בבאניה לוקה, העיר המשמשת כמקום מושבה של ממשלת הסרבים-הבוסנים.
בצל המתיחות החליטו דודיק ואנשיו לקדם עוד יותר צעדי הפרישה העתידית מבוסניה. דודיק הזהיר כי הסרבים בבוסניה יעזבו את מוסדות המדינה, ובנאום בפני תומכיו אף הצהיר כי "מהיום אין יותר בוסניה-הרצגובינה". בשבוע שעבר אישר הפרלמנט של האזור הסרבי טיוטת חוקה חדשה שבה מוגדרת רפובליקה סרפסקה כ"מדינה של העם הסרבי וכל האזרחים החיים בה". החוקה הזו אמורה להעניק לאזור סמכות להקים צבא תחת פיקודו של דודיק וגוף שיפוטי נפרד משל השלטון המרכזי, וכן את הזכות להגדרה עצמית ולהצטרפות לאיחודים מדיניים אחרים, כשברור כי הכוונה היא לאיחוד עם סרביה השכנה.
לשאלת עתידה של בוסניה יש גם השלכות דיפלומטיות בינלאומיות, משום שהיא עוד זירת מאבק מסורתית בין רוסיה למערב. בעוד מוסקבה נחשבת לבעלת בריתם של דודיק ותומכיו הבדלנים, האיחוד האירופי וארה"ב תמכו לאורך השנים נחרצות בשמירה על בוסניה-הרצגובינה המאוחדת. ארה"ב ובריטניה אף הטילו סנקציות על דודיק.
בימים האחרונים גינו וושינגטון ובריסל את צעדיו, ומזכ"ל נאט"ו מארק רוטה שביקר בשבוע שעבר בבוסניה הבטיח שהברית הצבאית תמשיך לתמוך בשלמותה. בצל החשש מהסלמה במתיחות נשלחו לאחרונה עוד 300 חיילים לתגבר את כוח שמירת השלום של האיחוד האירופי במדינה (EUFOR), שמנה עד כה 1,500 חיילים.
