במשך עשרות שנים, צבאות מערביים מודרניים וגופי המודיעין שלהם (כולל צה"ל, מוסד, שב"כ) מפעילים "גופי תודעה". כאלה שנועדו להשפיע על תודעת האויב, או הציבור במדינת האויב, להחליש אותו ולאפשר פעולות צבאיות בשטח האויב. במדינת ישראל שחגגה רק עכשיו עצמאות 77, פועלים גופי תודעה לא רשמיים, הפעם לא נגד האויב, אלא נגד הציבור הישראלי בניסיון לקבוע את התודעה שלו ולהסיט את מבטו מהכישלונות והמחדלים של הממשלה הנוכחית. "מכונת הרעל", קוראים לזה בשפת העם. אלא שמדובר פה במשהו מתוחכם בהרבה מ"מכונת רעל". יש פה ידיים מכוונות שהצליחו לשתול סוכני כאוס בכל גופי התקשורת, להפיל בפח סוכנים משוטים, לגייס עוד ועוד תומכים נלהבים ולשלוט בנרטיב הציבורי.
כמה שעות לאחר שהחלה השריפה הגדולה ביום הזכרון בהרי ירושלים, יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, אישיות מאובטחת על ידי השב"כ, האשים ממקום שבתו במיאמי את המפגינים נגד הממשלה במעורבות בהצתה. זמן קצר לפני כן הוא קשר את ראש השב"כ רונן בר למעשה. מייד הצטרפו להאשמות והעללות השווא, מאות אם לא אלפי יוזרים אחרים שהאשימו כולם את רונן בר, את השמאל וה"קפלניסטים" ואת הערבים כמובן במעשה הנפשע.
למחרת ראש הממשלה בכבודו ובעצמו אמר שבידי המשטרה 18 חשודים במעשי ההצתה. גם כלי התקשורת המרכזיים (ואין הכוונה לערוץ שפועל ברשות משפחת המלוכה) שידרו סרטונים של מציתי שריפות, מבלי לבדוק מהיכן וממתי הסרטונים הללו (מדובר בסרטון שתיעד אמנם ניסיון הצתה אך לא קשור לשריפה בהרי ירושלים). מדינה שלמה הייתה בטוחה שמדובר בפעולה לאומנית של ערבים - המחלוקת היחידה הייתה אם רונן בר והמפגינים נגד הממשלה, סייעו למעשה ישירות או בעקיפין.
מדינה שלמה הייתה בטוחה שמדובר בפעולה לאומנית של ערבים - המחלוקת היחידה הייתה אם רונן בר והמפגינים נגד הממשלה, סייעו למעשה ישירות או בעקיפין
נזכיר: עד עתה לפחות, אין שום הוכחה לכך שמדובר בהצתה, וזאת לפי שירותי הכבאות. יש עצור אחד בלבד בפרשה שמסתמן שגם הוא אינו קשור לאירוע. החיים של כולנו הפכו לשקר אחד גדול שנועד לטייח ולהסתיר עוד מחדל של הממשלה הזו.
אנחנו בטירוף
אלא שזו רק דוגמה בודדת לטירוף שנקלענו אליו. לשקר שהשתלט על כל פינה בחיינו. אין כבר אמת, אין כבר עובדות, וגם אנחנו העיתונאים שממהרים לפרסם את "הסקופ", או "הצילום הבלעדי", נופלים בפח הזה. פעם אחר פעם אנחנו מגלים שהממשלה הזו והעומד בראשה, אינם בוחלים בהנדוס התודעה שלנו, בצורה הכי שפלה שיכולה להיות כדי להוביל את הציבור הישראלי לתמוך בהחלטותיה. כך גילינו יום אחד ש"ציר פילדלפי", הוא כור מחצבתנו. סלע קיומנו. הסבירו לנו שבלעדיו ההברחות לעזה יימשכו, על אף שההברחות דרך ציר פילדלפי צנחו באופן דרמטי מאז 2016. אפילו פורסמו תמונות של אחת המנהרות שפעלה לכאורה תחת הציר שדרכה הבריח חמאס נשק ואמל"ח. ההמצאה מחדש של ציר "ההברחות" פילדלפי, נועדה לטרפד עסקת שחרור חטופים ואף הצליחה בכך. המו"מ של שחרור חטופים הבשיל בתחילת יולי 2024 אך אז ישראל התעקשה להישאר בציר פילדלפי, הציבור הישראלי תמך בכך והעסקה טורפדה.
נתניהו: יש כעת 18 עצורים בחשד להצתות - אחד מהם נתפס על חם
(צילום: משרד החינוך)
צריך להודות, הנדוס התודעה בידי ממשלה תמיד היה בצורה כזו או אחרת- בעבר היו אלה הדלפות חלקיות, או אפילו שיחות עם עיתונאים. זה חלק מהמשחק הפוליטי לכאורה. אך פה כבר מדובר בהמצאת גלגל. בהמצאת סיפורים שמשפיעים על חייהם או מותם של רבים במדינת ישראל. על המשך המלחמה בעזה כן או לא. והכל כדי להנציח את שלטונו של נתניהו.
ציבור ישראלי שלם חשב שמצרים נערכת למלחמה מול ישראל בסיני, בגלל קמפיין תודעה שהובילה קטאר והופעל על ידי יועצים של ראש הממשלה
וכאן כבר נכנס גורם חדש שמעולם לא ידענו כמותו במדינת ישראל- יועציו של ראש הממשלה פעלו בשירות (בשכר) מדינת אויב או "מדינה מורכבת", כדי להנדס את התודעה הציבורית הישראלית, למען האינטרסים של אותה מדינה. קטאר, המדינה שתמכה בחמאס כלכלית, שתמכה ב"אחים המוסלמים", קיבלה דריסת רגל בלשכת רה"מ. שום מילה לא יכולה להסביר את המחדל הזה. גם האשמות של רונן בר או השמאל או מפגיני קפלן, לא יטאטאו את הזוועה והזוהמה הזו. ציבור ישראלי שלם חשב שמצרים נערכת למלחמה מול ישראל בסיני, בגלל קמפיין תודעה שהובילה קטאר והופעל על ידי יועצים של ראש הממשלה. ציבור שלם חשב שמצרים מחבלת במו"מ לשחרור החטופים ואילו קטאר מסייעת לו, למרות שהמשיכה באותו שלב לארח את בכירי חמאס ולסייע להם. קטאר, בניגוד לכל הגיון ישראלי בריא, הייתה זו שניהלה את המו"מ לעסקה מול חמאס, על אף שהאינטרס הברור שלה היה להנציח את שלטון חמאס ברצועה ולא לאפשר את הפלתו. ודווקא מצרים, האויבת הגדולה של האחים המוסלמים ושל חמאס, נדחקה הצידה חלקית לפחות.

זה עיוות נוראי. זו פגיעה ישירה בחיי החטופים ובסופו של דבר באינטרסים הביטחוניים של כל אזרחי ישראל. ובפעם הבאה שמישהו קורא ידיעה, סטטוס ברשתות החברתיות, וואטסאפ, או כל דבר אחר, כדאי שישאל את עצמו את מי הידיעה הזו משרתת ומי טרח להפיץ אותה.