גל של עיכובים ומעצרים של מפגינים נרשם בימים האחרונים ברחבי הארץ, כאשר פעילים חברתיים שמבקשים למחות למען עסקת חטופים או למחות נגד נבחרי ציבור - מוצאים עצמם מתמודדים עם תגובה משטרתית תקיפה, שלדברי גורמים משפטיים וחברתיים חורגת מגבולות החוק.
בועז לבנשטיין, אזרח שמקפיד להגיע מדי ערב להקריא את שמות החטופים מחוץ לביתו של שר החינוך יואב קיש, קיבל זימון מיידי לחקירה בתחנת משטרת כפר סבא, רגע לפני שהתכוון לצאת לאירוע המחאה היומי. לדברי מקורביו, השוטרים המתינו לו בפתח הבית והורו לו להגיע לתחנה "באופן מיידי", מבלי לפרט את עילת הזימון.
במקרה נוסף שאירע סמוך לביתו של השר ניר ברקת בירושלים, שוטר הבחין באחת המפגינות שחבשה כובע שעליו הכיתוב "דמוקרטיה" וטען כי מדובר ב"סממן". זמן קצר לאחר מכן, המפגינה נעצרה.
שושן דולגופולסקי גבע, שנעצרה יחד עם המפגינה שחבשה כובע מול ביתו של ברקת, שם הפגינה עם ילדיה, אמרה ל-ynet כי "כל ערב אנחנו מול הבית של ברקת. קצין שמכיר אותי הגיע באגרסיות ואמר שהוא יפנה לרווחה כי אני עם ילדים. הם פנו לבת שלה (של המפגינה עם הכובע) והתחילו להציק לה. אמא שלה ירדה מהר והם דיברו על זה שהכובע שלה לא נראה להם.
אותי עצרו על הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ובתחנה ביקשו מאיתנו להיכנס לחדר שהיה בו עצור אחר, לא אזוק, בזמן שאנחנו היינו אזוקות. סירבנו. אמרו לנו שבגללנו יש פשיעה, שבגללנו הם לא מצילים אנשים שצריכים אותם".
היא הוסיפה כי "לקחו אותנו כל אחת בנפרד וביקשו לעשות חיפוש. ביקשו מאיתנו להתפשט, נשארו עם תחתונים. אפשר להפעיל שיקול דעת, הרי עשר דקות לפני כן הייתי עם הבן שלי וחיפשו בתיק שלי, הם מצאו רק סוכריות. לי ברור שזו דרך לדכא את המחאה. זה מפחיד שהגענו לנקודה הזו, זה שפל חדש. זה איום הרבה יותר גדול מכל איום חיצוני על המדינה".
עוד לפני כן, עוכבו חמישה אזרחים במחאות לציון החטופים מול בתי שרים. שלושה עוכבו בנתניה ושוחררו במקום, בעוד שניים נוספים נעצרו סמוך לביתו של שר החוץ גדעון סער בתל אביב, שם תיארו כי עשרות שוטרים וניידות פעלו לפיזור ההפגנה. "אמרתי לקצין שהוא שקרן וזה נורא הרגיז אותו - אז עצרו אותי", סיפר אחד מהם.
בהפגנה שנערכה מחוץ לביתו של השר רון דרמר בירושלים נעצרו שני מפגינים, כאשר אחד מהם נלקח לחקירה לאחר שהוחרם ממנו פנס. לאחר חקירה שוחררו השניים בתנאים מגבילים - איסור השתתפות בהפגנות "לא חוקיות" למשך 15 ימים.
איתמר אלרועי, פעיל שמגיע מדי יום להפגנת יחיד מחוץ למעון ראש הממשלה, עוכב גם הוא. בתחנה, לטענתו, שוטרת אמרה לו: "עכשיו מלחמה, אתה לא יכול להעסיק את השוטרים בימים האלה במקום שיטפלו בטילים. בפעם הבאה - זה יהיה מעצר". היום סיפר על אירוע נוסף: מאבטח שב"כ דרש ממנו לעזוב את המקום בטענה כי נוכחותו הקבועה "מעוררת חשד לאיסוף מידע".
עו"ד גונן בן יצחק ממערך "עוטף עצורים", התייחס לשרשרת האירועים ואמר: "משטרת ישראל הפכה לכלי דיכוי פוליטי תחת שלטונו של השר איתמר בן גביר. מדובר במהלך מסוכן של רמיסת זכות המחאה - תוך שימוש מופרז בכוח, מעצרים בלתי חוקיים וניסיון מתמשך לשתק את הציבור. בתי המשפט משחררים שוב ושוב את המפגינים – אבל מערכת המשפט לא רואה את הדפוס הרחב. אם לא תישמע קריאת השכמה, נישאר עם דמוקרטיה שקיימת רק על הנייר".
"אמרו לי שלעמוד עם שלט של חטוף זו בגידה במדינה"
המפגין הוותיק אמיר השכל, ומפגינה נוספת בשם יעלה, נעצרו ביום שלישי שעבר מול שער בגין של בסיס הקריה בתל אביב - כשהפגינו למען השבת החטופים. השניים סיפרו כי בהפגנה נכחו שמונה מוחים בלבד, וכאשר המשטרה הכריזה עליה כלא חוקית - הם היו היחידים שנשארו. לדבריהם, הם עמדו על המדרכה במקום, אך הדבר לא הספיק לשוטרים שהחליטו לעצור אותם.
"הם כינו אותי בשמות, קראו לי בוגדת, אמרו לי שזו בגידה במדינה לעמוד עם שלט של חטוף", אמרה יעלה. לדבריה, אחד השוטרים צעק לה: "אנשים כמוך רק רוצים להפיל את הממשלה ולהשתמש בחטופים". עם הגיעם לתחנת לב תל אביב, לדבריהם, הם "זכו" לקבלת פנים חמה שכללה צעקות מצד שוטרים. "אחד מהם צעק עליי שאשב כל הלילה במעצר", סיפרה יעלה.
בשלב מסוים סופר לה כי תועבר למתקן הכליאה באבו כביר, אם כי כשנכנסה לניידת המשטרה היא הועברה דווקא לתחנת תל אביב צפון. "השוטר שליווה אותי המשיך לקרוא לי בוגדת, ואמר שאשב בכלא בגלל שאני בוגדת במדינה". לטענתה, בתחנת השנייה ניסו להכניס אותה לתא עם שב"חים, אך לבסוף היא שוחררה עם הרחקה של 15 ימים מהפגנות לא-חוקיות.
3 צפייה בגלריה
הפגנה למען שחרור החטופים בתחילת החודש, לפני פרוץ המלחמה עם איראן
(צילום: רויטרס/REUTERS/Ronen Zvulun)
השכל אמר הבוקר ל-ynet כי כבר על המדרכה מול הקריה טען בפני השוטרים שאין להם מניע לעצור אותם. "בתחנת לב תל אביב היה לי עימות עם שוטר שהתפרץ על יעלה ואמרתי לו שלא יתפרץ. הוא קרא לי 'ליצן' ואמר שידאג שאעביר את הלילה באבו כביר. אמרתי לו שהוא מבייש את המדים".
לדבריו, "סירבתי להשתחרר בתנאים ונשארתי בבתי המעצר, שם לקחו אותי לאבו כביר, ערכו את כל תהליך הכניסה בעירום. עמדתי עירום באבו כביר, הסוהר מישש את התחתונים שלי כאילו הייתי מבריח סמים וניסו לשכנע אותי להוריד את חולצת החטופים בטענה שיתנו לי חולצה. אמרתי שבשום פנים ואופן לא. קצין האג"ם אמר 'בכלא אין פוליטיקה', אמרתי לו: 'חטופים זה לא פוליטיקה, בוא תוריד לי בכוח'. היה דיון והשופטת שחררה אותי ללא תנאים".
לדבריו מדובר בשיטה. "היום עמדנו ברחוב עזה בירושלים, ארבעה חמישה אנשים, והמשטרה הגיעה. הקצין היה קשוב, הסברתי לו שאין להם שום טיעון חוקי לסלק אותנו משם - ואכן לא סילקו".
קבוצת "מפכ"לים וניצבים בדימוס", הכוללת ארבעה מפכ"לים וניצבים לשעבר בהם משה קראדי, שלמה אהרונישקי, אסף חפץ ורפי פלד, שלחה מכתב שכותרתו ״זכות המחאה" למפכ"ל רב-ניצב דני לוי. "אנו עוקבים בדאגה אחר תופעה חדשה המתרחשת לאחרונה ובה שוטרים פועלים בניגוד לנהלים ולחוק בכל הקשור לזכות האזרחים להביע מחאה", כתבו. "תופעה זו פוגעת באמון הציבור ופוגעת בתדמית המשטרה, דווקא בימים בהם השוטרים מבצעים פעילות ברוכה וראויה לשבח תוך גילוי אומץ בזירות נפילות הטילים.
"חלק מהאירועים בהם צפינו (מעבר לשיקול דעת האם יש מקום להעמדה לדין פלילי או משמעתי) עלולים לחשוף את השוטרים לתביעות אזרחיות על ידי הנפגעים, והגנת המשטרה לא תעמוד לצידם במקרה זה. חופש המחאה היא זכות יסוד חוקתית הנגזרת מחופש הביטוי וחופש ההתאגדות, והיא מעוגנת בעיקר בפסיקות בית המשפט העליון. אנו פונים אליך בבקשה לרענן בקרב השוטרים את דברי החקיקה ונהלי המשטרה בזכויות האזרח בכל הקשור למחאה תוך דגש על: סעיף 151 בחוק העונשין; חוק סדר הדין הפלילי (חיפוש בגוף) 1966; ופקודת המשטרה פרק 6 סימן ב' סעיף 83".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדינת ישראל נמצאת במלחמה, והציבור נדרש לנהוג באחריות בהתאם להנחיות פיקוד העורף. שוטרי ישראל, לוחמי מג"ב ומתנדבים עסוקים בניהול זירות והצלת חיים. אנו מצפים מהציבור לפעול לפי החוק ולא לסכן את חייו ואת חיי משתמשי הדרך".
