אילנה גריצ'ווסקי (31), בת זוגו של מתן צנגאוקר שעדיין חטוף ברצועת עזה, חשפה בריאיון שהתפרסם היום (שלישי) ב"ניו יורק טיימס" כי הותקפה מינית במהלך חטיפתה לעזה - ועברה התעללות גם בידי אחד המחבלים ששמר עליה. אילנה סיפרה כי ב-7 באוקטובר איבדה את הכרתה לפני שחצתה את הגבול לרצועת עזה עם המחבלים על אופנוע, וכשהתעוררה - מצאה עצמה על הרצפה בבניין כשהיא חצי עירומה - ושבעה מחבלים סביבה.
הסרטון של מתן צנגאוקר, מדצמבר האחרון
החולצה שלה, כפי שתיארה, הייתה מעל החזה שלה - ומכנסיה היו משוכים למטה. אילנה סיפרה ל"ניו יורק טיימס" כי לא ידעה מה התרחש כשלא הייתה בהכרה, אבל שחזרה שאמרה למחבלים שהיא בימי המחזור החודשי שלה, מה שלדבריה - כנראה הציל אותה מדבר רע יותר. "הם היכו אותי והרימו אותי". היא אמרה. "הרגשתי שהם התאכזבו. אני לא חושבת שאי פעם הייתי כה אסירת תודה על המחזור שלי".
היא תיארה מלבד זאת שבמשך יותר מ-50 יום הועברה ממקום למקום, בעיקר מעל הקרקע. בהתחלה היא הייתה עם חוטפיה בלבד - ולאחר מכן אוחדה עם חטופים אחרים. היא הוחזקה בבתים פרטיים, בבתי חולים - ולקראת שחרורה בעסקה בנובמבר 2023 - במנהרה.
אילנה אמרה ל"ניו יורק טיימס" שנחקרה על שירותה הצבאי, וסיפרה שאחד מהמחבלים חיבק אותה ואמר לה, בעודו מכוון אליה אקדח, שגם אם תהיה עסקה - היא לא תשחרר כי הוא רוצה להתחתן איתה ולעשות איתה ילדים. אחד המחבלים טען בפניה שהוא מורה למתמטיקה, ואחר טען שהוא עורך דין. המחבלים גנבו לה את העגילים והצמיד שלה.
הפרידה ממתן
אילנה ומתן התגוררו בניר עוז. היא עלתה ממקסיקו כשהייתה נערה, והחלה לעבוד בחווה לגידול קנאביס רפואי, שם הכירה את מתן. "אהבנו את השקט של הקיבוץ, עם כוס הקפה והסיגריה. אנחנו מעדיפים אנונימיות", היא אמרה. המחבלים שפשטו על הקיבוץ - שבו נרצח או נחטף 1 מכל 4 תושבים, עברו מבית לבית - עד שהגיעו אל הבית של הזוג. הם קפצו מחלון הממ"ד כשהמחבלים החלו לירות לעבר הדלת, ורצו לכיוונים שונים. בשלב מסוים אילנה לא ראתה יותר את מתן, נתפסה על ידי המחבלים, הוכתה - והוסעה לעזה על אופנוע.
2 צפייה בגלריה
אילנה יורדת בסנפלינג מגשר בגין, באחת ההפגנות. "אלוהים רצה שארים קול כדי לעזור לאלה שעדיין חיים"
(צילום: יעל גדות)
על האופנוע ישבה אילנה כשהיא בין שני המחבלים, וכשראשה מכוסה בחתיכת ניילון גדולה. המחבלים, לדבריה, הצמידו את רגלה לאגזוז של האופנוע וגרמו לה כווייה, ואחד המחבלים מישש אותה ונגע בחזה שלה מתחת לחולצה, וברגליה. באותם רגעים אילנה התעלפה.
שורדת השבי תיארה בריאיון ל"ניו יורק טיימס" גם את החיים שלה, בלי מתן. "אני לא באמת זמינה לשיקום שלי, לא לגוף ולא לנשמה", אמרה. "אני חיה עם השאלה 'למה אני ולא הם'. אין לי תשובה". למרות זאת, היא אמרה ש"אם אני בחוץ - זה סימן שאלוהים רצה שארים את קולי כדי לעזור לאלה שעדיין בחיים להשיג את החופש שלהם - ולהחזיר את החללים לקבורה ראויה".
ממתן פורסם אות חיים בסרטון של חמאס בחודש דצמבר האחרון. אילנה אמרה בריאיון לאולפן ynet לאחר אות החיים כי "זה נותן לי תקווה, למרות שזה לא היה מתן שאני מכירה, עם עיניים עצובות, של פחד ורזון, אבל הוא עומד, הוא מדבר, וזה אות חיים".
בחודש אוגוסט סיפרה אילנה בריאיון למוסף 7 ימים ב"ידיעות אחרונות" כי היא צריכה להיעזר במכשיר שמיעה. "בחטיפה זרקו רימון, היו יריות ליד האוזן, מכות שקיבלתי על הראש. זה החמיר בשבי, עם ההפגזות ששמעתי מהמקום שבו הוחזקתי. שומעים הכול. עם ההדף. יש לי גם פגיעה באגן ובירך ואני עושה פיזיותרפיה. בכל בוקר אני מסתכלת על הסימן שיש לי על הרגל, הכוויה מהאגזוז של האופנוע שעליו נחטפתי. סימנו אותי", היא אמרה.
"אבל הכי נורא זה לפקוח עיניים ולראות את בן הזוג שלי על הכרית. יש לי כרית עם התמונה שלו, עינב (אמו של מתן - ר"א) הביאה לי אחרי שהשתחררתי. עם הכרית הזו אני ישנה. אם אני ישנה זה שעה-שעתיים בלילה".
